שיתוף ושאלה - הריון ולידה

אם היא בנויה לזה ואין לה בעיה של דם והיא לא תהיה לחוצה שתראה משהו שהיא צריכה לעזור אז שתלך על זה

מאמי
אני לא יודעת איך זה בתיכון אצליכם בעיר..אצלינו יש דבר כזה שנקרא "מחוייבות אישית". כל ילד חייב לבחור בין האפשרויות שנתנו להתנדבויות. לכל אפשרות יש מספר שעות שבועי שלו..וזה משהו (לפי מה שהבנתי) שאי אפשר לא לעשות..זאת חובה כדי לגשת למבחני בגרות...
בין האפשרויות יש התנדבות למד"א /מכבי אש/שיטור אזרחי/וכו...יש אפילו הנתדבות בספריה עירונית ...לפי מה שראיתי שעות של התנדבות של מד"א הן הכי מרובות..ממש הרבה שעות (אני לא כל כך מבינה למה מספר שעות צריך להיות שונה בין התלמידים שמתנדבים במקומות שונים, שאלתי..לא קיבלתי תשובה ברורה כל כך..בקיצור זה המצב
אני אישית המלצתי לשיראל לא להתנדב למד"א בדיוק בגלל שעות מרובות...אני פשוט יודעת שזה יהיה לה קשה..גם כך לא קל לה בלימודים והיא עסוקה מעבר לראש - היה נראה לי כבד אליה (חוץ מזה היא בעצמה לא היתה סגורה כל כך על זה כי לטענתה היא מפחדת מדם )
אבל אם מיכלי כן רוצה ביוזמתה אולי כדאי לנסות...זה משהו מדהים בעיניי

שרוני רצתי רק להגיד שאחד האנשים שעזרו לאבא שלי בהחייאה לפני שנה הוא היה מתנדב במדא

בנות, תודה על התגובות.
מרינוש, את המחוייבות האישית היא כבר סיימה.
היא עשתה מחוייבות אישית בעזרה לילדים נזקקים.
זה לא שייך למחוייבות אישית, אלא משהו שונה - מס' השעות שנדרשות הוא אכן גדול מאד + הקורס שהוא מאד אינטנסיבי.
למיטב הבנתי, הציעו לה את זה כדי שבסוף, על השעות האלו שהיא משקיעה היא תקבל עוד יח' או שתיים בבגרות בביולוגיה.
השאלה שלי היא האם הייתן מאפשרות לילדה בת 15.5 התנסות שכזו שכוללת משמרות, (אגב, גם עד שעות הערב המאוחרות יחסית), והתנסות עם דם ופציעות שלפחות בחלקן קצת קשות לילדה כ"כ צעירה... לא?
איפי -

אם היא רוצה להיות רופאה היתי שוקלת בחיוב אם לא היתי מתנגדת לעניין . אבל זה נוח לי לומר היום עם ההתלבתויות שלי שאת מכירה ... מה גבר שלי יכיון לי בעוד 10 שנים אני לא יודעת ... דבר אחד בטוח שזמן רץ לי

http://www.holdthatpic.com/

אני באמת לא יודעת
עוד ילד יפה של אמא

תוספת מהממת למשפחה

נראה לי שמיכל היא זאת שתרגיש אם היא עמוסה מדי.
היא כבר ילדה גדולה. אני אומרת - תני לה להסתבך, היא תלמד מזה לחיים.

כל הכבוד למיכל!!!!
יעל, אמא של 2 אפרוחים

יש לך ילדה חכמה, אחראית, שאפתנית, אמביציונית
"...אם פעם אראה אתכם לרגע נעצבים,
בכל כוחי אדאג שתהיו שוב מאושרים.
ליבי מונח בידכם, אתם רק צריכים לקחת,
מקצה עולם אגיע להיות איתכם ביחד..."

וואוו...כבר סיימה? אצלינו זה לשנתים
תראי..אמא שלה סוג של רופאה נכון? אז יש לילדה נטיה כלשהי לכיוון
אם היא רוצה, אני היתי נותנת לה

לא כל אחד בנוי למצבים שעלולים להתקל בהם במדא
אבל מנסיון אני יודעת שמי שרוצה את זה לרוב גם בנוי לזה
אני מאז ומתמיד ידעתי שאהיה פרמדיקית
בצבא הייתי חובשת
ואח"כ יצאתי ללימודי פרמדיקים (לא סיימתי אותם כי החלטתי שאני מעדיפה משפחה וילדים על פני קריירה שכרוכה בלילות שבתות וחגים - ופרשתי)
אמנם אני לא מכירה את מיכל - אבל יש לי תחושה שאם העומס יקשה עליה היא תוותר

מה שלא יהיה כל הכבוד לה, ומקווה שתמשיך ותצליח בכל מעשה ידיה

שרוני
אני התנדבתי במד"א במשך כל שנות התיכון והצבא, עד שהתחתנתי ואף קצת אחרי

מיכל היפה,הנבונה והמיוחדת,חמסוס

לא מבינה בילדים בוגרים בתור אמא,

רק רציתי לומר לך שאת צריכה להיות גאה בילדה שלך שבוחרת בתחום כל כך לא קל להתנדב בו.
ההתנדבות מצידה מראה את הבגרות שלה וגם על כך שהיא מכירה בערך חיי אדם!

אדם שמתנדב בתחומים של הצלת חיים בעיניי הוא מודל לחיקוי, בוגר ושקול. תמיד הערצתי חובשים בהתנדבות.

איזו מוסריות!!! היא חייבת להיות בעלת אישיות נדירה!

(ועוד משהו, אשתדל שלא להכליל, אבל המצב הכללי של הנוער היום הוא לא איך נאמר בעדינות, מדהים, אז היא מקבלת אפילו אקסטרה קרדיט)

כל הכבוד לה!!!! באמת!!! וגם לך כאמא. קחי את זה כהצלחה בחינוך!

אישית, נראה לי שאם היא הייתה רוצה כל כך, הייתי משוחחת, מבהירה קשיים (שהיא בטוח מודעת להם), ונותנת אור ירוק. זאת התנדבות כל כך חינוכית. האמיני לי שלדעתי העניין יותר חשוב מציונים בבגרויות.

ועוד בונוס ענקי שהיא תרוויח (בנוסף לסיפוק האדיר): ידע והתנסות בהצלת חיים- שווה זהב!!!! שלא נצטרך, אבל הידע הזה כל כך חיוני לכל אחד ואחת, במיוחד לנו כאימהות.

דוקא נשמע שהילדה שאפתינית ופרפקציוניסטית ואולי לא תדע להגיד סטופ קשה לי אני פורשת... ואז זה עלול להיות בעיייתי ובאמת ליצור לה עומס. היא ילדה מאוד פעילה ובסה"כ בת 15...

ילד יפה של אמא
עוד ילד יפה של אמא

תוספת מהממת למשפחה

בנות, המון המון תודה על התגובות!!
אלינה - כן... היא בכיוון. ולגבי נסיך שלך - מה שיהיה - יהיה הכי טוב. אולי לא מיד בהתחלה, אולי זה לא ייראה כך בתחילה, אבל זה יהיה הכי טוב. תסמכי עלי
נוגוש - אויש, מה הייתי עושה בלעדייך... וקיבלתי את הסמס' שלך בצהריים, אתקשר מחר.
צ' -
יעלי - אני מהתפוצה ההיא, נו... אני בחרדות מלתת לה להסתבך.
מלי - תודה על התגובה יקירה. את חסרה בפורום!!
מרינוש - על הנטייה שלה אני יודעת ו-כן, היא סיימה ב - ט' עם המחוייבות, כי "היא הייתה חייבת להתפנות ל - י' ". כן... אני יודעת עם איזה חומר אני מתעסקת.
סיון - חיכיתי לתגובה שלך. הכרתי את הסיפור שלך עם הפרמדיקים, ותודה על מה שכתבת. (ואגב, אני מאמינה שאם לאדם יש חלום, בסוף הוא יגשים אותו... )
מיטל - ככל שנגלים לי יותר פרטים עלייך, כך את יותר מדהימה בעיני. תודה.
מרווההה! - אם לא היית, היו צריכים להמציא אותך. אין עלייך, איןןןןןן!!!!!!!! ושלא תחשבי חלילה שויתרתי עלינו! בהחלט יהיו עוד הזדמנויות!
אחת ויחידה - דברייך יפהפיים בעיני. לקחתי וחיבקתי. תודה.
צ' - תודה שוב. את צודקת. עלית על החשש הגדול שלי.

אז ככה,
מיכל שלי (קוים לדמותה ) אכן שאפתנית, פרפקטציוניסטית, ולא מוותרת לעצמה בשום מחיר.
לשמחתנו, היא ילדה מוכשרת מאד, והנתונים הטבעיים שלה גבוהים, אז לא קשה לה להצטיין. יש לה ראש ריאלי לגמרי, וכל המקצועות הריאליים באשר הם באים לה בקלילות מפליאה - הציעו לה לסיים בגרות במתמטיקה 5 יח"ל כבר בשנה הבאה וללכת לאונ' במקום יב'.
.... וכמו ילדה בסה"כ בת 15.5, היא רוצה לעשות עוד דברים: ללכת לחוגים, להיפגש עם חברות, אולי להתחיל לגשש קצת מה קורה עם המין השני... .
והנגינה, שמאד חשובה לה.
ואני חוששת לה כי בדיוק כמו ש - צ' כתבה - היא כנראה לא תדע לומר "סטופ". היא תכיל ותכיל ותכיל ותכיל.... עד שיקרה אחד משניים:
היא תתפוצץ ותפסיק את הכל בבת אחת, וכבר שום דבר לא יעניין אותה יותר (וזה יהיה סוג של "מרד" שיהיה נובע מהלחץ האדיר) או שהיא תמשיך עד שהיא תחלש ותתפרק מהעומס...
ואני חוששת מאד מהמצבים האלו...

טוב, שיתפתי. בטח אין לכן איך לעזור לי, אבל תודה על כל התגובות!!

שרוני את מכירה אותה הכי טוב . אם זה באמת הכיוון אז למה לא לעשות . נגינה בשבילה זה בטח מין טרפיה כזה פעילות מסוג אחר ...
אני לדוגמא שצריכה לנוח עושה ארוחות במטבח ומזמינה חברים . כולל עיצוב צלחות וכו וככה נשמה שלי נחה ביצירה .
http://www.holdthatpic.com/

סליחה שלא קראתי את התגובות...

בעיניי זה מקסים להתנדב, עושה רושם שמיכל ילדה מדהימה וחכמה,
היא יכולה להתחיל ואם תראי בתור אמא שלה שקשה לה מאוד תתני לה אפשרות "לרדת מהעץ" בלי שזה יבוא ממנה כי אולי יהיה לה קשה באמת להודות שקשה לה.
תעקבי ותראי, אבל לדעתי יכול לעשות לה רק טוב.

[
[

אני מוכנה להעתיק את התגובה של נגה, אם היא רק תסכים
מלאכית קטנה שלי, אמא לא תשכח אותך לעולם!
------------------------------------------------------------------------------------------
לפני שנולדו ילדינו הכרנו עולם, לאחר שילדינו נולדו התחלנו להכיר את עצמנו.
---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
לעתים מאד רחוקות אנחנו מקבלים בחיים את מה שאנחנו רוצים, אבל אנחנו תמיד מקבלים את מה שאנחנו צריכים.

--------------------------------------------------------------------------------
אין דרך אל האושר- האושר היא הדרך!

אני הייתי אומרת לה את דעתי - שתדחה את הרעיון לעוד שנתיים ככה, ואם תרצה - שתלך על זה.

בעייני זה גיל צעיר מדי. גם אני רציתי באותו גיל בדיוק - חככתי וחככתי ובסוף ירדתי מזה.

בהצלחה
פייס: ortal_hori

איזו ילדה מושלמת באמת!!! כפרה עליה
You're my heart, you're my soul

בכיף שרוני ותודה

תודה בנות
סיון, אני התנדבתי בקפלן במח' האונקולוגית, אבל הייתי כבת 16.5 - 17.

שרון, מי כמוך יודע שלדבר מהלב זה הכי טוב. תשתפי אותה בחששותייך!
יש לי חברה שהבת שלה היא מחוננת, עמוסה עד המצח במטלות, התחילה התנדבות במד"א לפני שנה, ופתחה לעצמה את העיניים - חברה חדשה עם גילאים מגוונים, אחריות ענקית, והיא פשוט פורחת!!!! אז ממבט מהצד - מומלץ!!

רק נכנסתי להגיד כל הכבוד
אשריך שזכית!
יש את האנשים האלה שאם הם לא עסוקים עד מעל הראש הם לא מרגישים חיים...
כנראה שמיכל היא אחד מהם...
"..ילדיכם אינם ילדיכם
כי פרי געגועי החיים אל עצמם.
באים הנה דרככם, אך לא מכם.
חיים עמכם אך אינם שייכים לכם.
תנו לילדיכם את אהבתכם, אך לא את מחשבותיכם.
כי לא לכם הגיגיהם..."

מתוך "על הילדים"/חליל ג'ובראן

אני זוכרת שאצלנו היו בנות בשכבה שהתנדבו למדא ותמיד הן היו נרגשות, מלאות חוויות ומרוצות. אני גם זוכרת שהיו כאלה ש"נשרו" באמצע- זה מותר ולגיטימי.
אני חושבת שכדאי שתזרמי איתה. כמו שטלטול כתבה- זה כדאי. ואם יכביד ויהיה קשה מדי? אז עוזבים ולא קרה כלום.

שילגי - כן, ויש לה ממי ללמוד את הפטנט הזה, של להיות עמוסה עד חוסר חיים...
ציקוש - תודה! עצה מצוינת!
בייבי - תודה מאמי