העץ הנדיב- שאלה מתפלספת - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • ירין קיבל את הספר .קראתי אותו ,וואלה ספר מרגש ונוגע . מפתיע שספר ילדים הצליח כל כך לגעת בי.
    העץ נתן לילד הכל מהכל בלי גבולות .מלמד על נתינה ללא תנאים וללא גבולות .
    מצד שני הנתינה והאהבה הזו לא נראית לכן חד צדדית ואנטרסנטית?
    כל פעם הילד בא , לוקח , בלי לחשבן אם זה תכלס גומר /פוגע בעץ,
    והילד נעלם לו - לעץ והעץ עצוב, עד הפעם הבאה שהילד צריך משהו.
    ומן הסתם שרק העץ נותן .

    מה בדיוק אמור הספור הזה ללמד? אולי אתן רואות את הדברים בדרך אחרת..?
17 תגובות
עמוד 1
  • זה לא ממש ספר לילדים, וזה בדיוק מה שמבינים ממנו...
    גם בסוף, כשלא נשאר לעץ מה לתת, הוא מאושר כשהאיש הזקן יושב על גדם הגזע.
    זו אהבה שאינה תלויה בדבר
  • מסכימה לגמרי עם מיכל
    זה אהבה ללא תנאים וללא גבולות,
    כמו שאנחנו נותנים לילדינו, לא?
  • בהחלט כמו אהבה של הורה לילד..
    אבל אהבה כזו היא לא חד צדדית ולרוב גם לא אנטרסנטית לחלוטין..
    סתם צרם לי ...
  • שטיילנו באחת השבתות,
    ראינו גזע עץ, בודד,
    ויואב אמר : "בואו נלך לשבת על העץ נשמח אותו שלא יהיה לבדו..."
  • יווווו איזה רגיש הוא
  • תראי להב למדה על הספר הזה במעון
    זה נתן לנו תקופה מאוד ארוכה שלילדה היה חשוב מאוד לתת
    מעולם היא לא ביקשה חזרה תמורת הנתינה הזאת
    אני חושבת שהספר הזה גם מחנך לתת וכמו כן מלמד שנתינה היא ללא גבולות וללא תנאים
    נתינה לא חייבת להיות דו צדדית

    הספר הזה איפשהו מלמד על אהבה של הורים - אנחנו ניתן לילדים שלנו עולם ומלואו, לא תמיד נשמע תודה, ולא תמיד נקבל מהם חזרה - אבל תמיד תמיד תמיד נדע שעמוק בפנים הם מעריכים והאהבה שלנו אליה תהיה תמיד ללא גבולות וללא תנאים.

    אני מאוד אוהבת את הספר הזה, לדעתי זה ספר חובה בכל בית - אתמול הקראתי אותו ללהב בגלל שהיא קצת שכחה מה זה לתת ולהיות נדיבה ורציתי לתזכר אותה בסיפור על העץ.


  • אני חושבת שזה מלמד על הטבע, כמו שהעץ נברא כדי לספק נייר, רהיטים וכו'
    לבת שלי נורא כואב שבע"ח גדולים אוכלים את הקטנים, אחרי הסיפור הזה היא שאלה אותי אם גם הבע"ח הקטנים שמחים שאוכלים אותם כי אז הם נותנות לגדולים כוח....

  • והכי חשוב הספר הזה מלמד שאנחנו צריכים לאהוב ולרצות לתת ולעניק - כמו שהעץ שמח רק מזה שהוא נותן ומעניק


  • אני לא הכי מתחברת לספר. בדיוק בגלל מה שכתבת. בתור מבוגר אתה מבין שזו בעצם אהבה שאינה תלויה בדבר ושההתנהגות של הילד היא לא נכונה ולא טובה אבל בתור ילד קשה לך לקלוט את זה וכשאת מקריאה את זה לילד שלך את לא יודעת מה הוא לוקח איתו משם.
    וזה נכון שבתור הורה אתה בעצם העץ אבל ברגע שאתה מקריא לילד קטן את הסיפור אתה נותן לגיטימציה להתנהגות כזו...אלא אם את מנתחת את הסיפור עם הילד אחרי שקראתם אותו.
    בעייני זה לא ספר ילדים בכלל
    עוד ילד יפה של אמא

    תוספת מהממת למשפחה
  • בגלל זה יושבים ומסבירים ומדברים עם הילד על הספר


  • לא כולם עושים את זה - בעייני יש מקום לעשות את זה עם הרבה ספרים עוד לפני שאנחנו מקריאים אותם לילדים שלנו אבל זה כבר דיון אחר. והאמת, גם אם את יושבת ומדסקסת על הספר עדיין אני מרגישה שהספר מתאים לגילאים מבוגרים יותר ולא לילדים רכים. אבל זו רק דעתי
    עוד ילד יפה של אמא

    תוספת מהממת למשפחה
  • סבבה ממי דעתך כבודך


  • גם לדעתי זה לא ספר ילדים
  • אני חושבת שהסיפור הזה כמו גם הנסיך הקטן, יכול ליהיות אקטואלי לכל שכבות הגיל.
    ובגיל ממש קטן אני חושבת שמהעץ הנדיב הילד לוקח דווקא את הפואנטה שהילד פגע בעץ. והעץ היה עצוב (יואב של שרית זכר את זה שהעץ עצוב). למרות שהעץ נתן לו ולא היה אכפת לו לתת, הילד לא שם לב שהוא ממש מנצל אותו כבר טו מאץ'.
    אני חושבת שהילדים אחרי הספר הזה לומדים לשים לב לא לנצל סיטואציות טובות בשבילהם. או בקיצור לא ליהיות רעים.
    זה מה שאני זוכרת מהילדות שלי עם הספר הזה. אבל מצד שני הייתי ילדה (כן ילדה, לא נערה מתבגרת) מאוד דכאונית אז כנראה ששמתי לב יותר לדיכאון של העץ, ובגלל זה אני חושבת ככה.
  • במקור הספר נכתב באנגלית כאשר העץ הוא SHE, לא IT
    מה שבהחלט יכול להצביע על כך שהוא נכתב עבור נשים ע"מ שיזדהו עם העץ ויתנו הכל, ללא כל בקשה, לבני משפחותיהן.
    זה בהחלט ספר עצוב, והוא גם לא ספר ילדים, אבל הוא ספר עם מעט לקרוא לפני השינה

  • הספר מלמד מה זאת אהבה בלי גבולות (כמו אהבה של הורה לילד
  • וואו חח חשבתי שאני המתפלספת היחידה
מותר ואסור לאכול בהריון והנקה