מתייעצת גם איתכן - חפירה לירושלים - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • כתבתי לשרון אבל עד שהיא תתפנה אני בהחלט אשמח לשמע גם עיצות שלכן .
    מעתיקה לכאן:

    ירין מאז ומתמיד היה ילד מלא בטחון, מסתגל בקלות וחייכן.
    עד גיל שנתיים היה בבית ואז נכנס לגן - בשיא הקלות והאושר.שום קשיי הסתגלות .
    הילד פרח!
    השנה התחיל גן עיריה,והילד נכנס לגן באותו אושר ובטחון שהיה מתאים לו , למרות שאיפה שהוא ציפינו לקשיים כי בכל זאת - זה גן עיריה,כללים נוקשים יותר, 35 ילידם ...אבל לא, הכל היה תקין .
    לא לאורך זמן.
    בהתחלה היה טוען שאף אחד לא משחק איתו .ושמציקים לו- מרביצים לו- דוחפים אותו.
    בשיחה עם הגננת - היא טענה שהכל ורוד ומצוין ושהכל בגישה שלנו . אם נדאג לשדר שהגן מושלם ושזה גן טוב- כך הילד ירגיש.
    אני מבינה את ההגיון בזה , ולמרות שהרגשתי שהמקור לא טמון בגישה שלנו ,
    ניסינו את כל מה שאני רואה לנכון לשפר לו את התחושה :
    אנחנו כל הזמן אומרים שהגננת מקסימה,וכיף בגן , והזמנו כל פעם ילד אחר. (אפילו פעמיים בשבוע) ואפילו רשמנו אותו לחוג ג'ודו על מנת לשפר לו את הבטחון העצמי.

    אבל כל מה שאני מנסה לעשות כדי להרים אותו , לא ממש עוזר בצורה מהותית ,כי הילד הולך ומאבד את הבטחון , הילד מראה יותר ויותר התנגדות ללכת לגן , עד שהוא אומר " לא רוצה ללכתל שם יותר ולא טוב לי ותזמינו מישהו שישמור עלי בבית"

    הטענות שלו שהוא יתגעגע אלינו והכי טוב לו בבית ושהוא לא רוצה להשאר בלעדינו.
    זו הסיבה שהוא גם לא רוצה ללכת לחוג ג'ודו . כי אבא צריך לחכות בחוץ והוא לא רוצה להיות בלעדינו .
    שתביני שעד היום , בגיל 4+ הילד נשאר בגן תמיד רק עד 2 , ופתאום הוא בא ביציאה של "לא תשאירו אותי בצהרון, נכון??"
    וזה מציק לי נורא כי אני אוטוטו אתחיל לעבוד וכן אשאיר אותו בצהרון .
    אני מרגישה שלא רק שאני לא מצליחה לעזור לילד שלי לצאת מהמצוקה שלו ,אני גם אעמיד אותו במצב שיהיה לו קשה להתמודד (הצהרון) - במקום להקל , אני אקשה .

    אתמול בבוקר התקשרה אלי אמא מהגן ואמרה שלא נעים לה להעכיר לי את היום אבל היא ראתה את ירין בגן בוכה בהסטריה - לבד! לא נגשו אליו!
    כואב לי עליו!
    וכמה פעמים הזכרתי לגננת שאני רוצה להפגש עם הפסיכולוגית , ונראה שלי שתגמר השנה לפני שאקבל יעוץ

    מצד שני , אני באמת לא מאמינה שהוא בוכה כל היום .אני מאמינה שהוא גם משחק עם חברים בחצר וכו .

    מה אתן חושבת? איך "לתקוף " את הבעיה? איך לחזק אותו או איך למצא את המקור לתחושות האלו שלו?
    על ידי שוקו מוקה 08/12/2011  09:19:34
23 תגובות
עמוד 1
  • את האמת היתי מאמינה דווקא לילד . מה לעשות חוץ משיחה עם גננת אני לא יודעת את האמת....
    http://www.holdthatpic.com/
    על ידי tiki 08/12/2011  09:19:34
  • מאמי אני לא יודעת, רק רציתי לשלוח לך
    על ידי eli1808 08/12/2011  09:19:34
  • יקירתי
    אם את רוצה להיפגש עם הפסיכולוגית של הגן זאת זכותך המלאה
    ואם הגננת לא עושה כלום בנידון , אז אל תחכי לה, תתקשרי עכשיו
    לעיריה שיתנו לך את הטלפון של המרכז הפסיכולוגי של האיזור שלכם
    ודברי איתה את.

    בהצלחה
    על ידי ganit l 08/12/2011  09:19:34
  • אני היתי פונה לרופא המטפל האישי של ירין, קובעת פגישה ללא הילד, מספרת לו את הסיפור ואומרת שאין תמיכה מצד הגננת ומבחינתה הכול ורוד.
    אני בטוחה שהוא כבר יפנה אותך לאן שצריך ואיך לטפל במצב שנוצר.


    על ידי איפי 08/12/2011  09:19:34

  • על ידי שוקו מוקה 08/12/2011  09:19:34
  • מאמי קודם כל שולחת לך
    מלאכית קטנה שלי, אמא לא תשכח אותך לעולם!
    ------------------------------------------------------------------------------------------
    לפני שנולדו ילדינו הכרנו עולם, לאחר שילדינו נולדו התחלנו להכיר את עצמנו.
    ---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
    לעתים מאד רחוקות אנחנו מקבלים בחיים את מה שאנחנו רוצים, אבל אנחנו תמיד מקבלים את מה שאנחנו צריכים.

    --------------------------------------------------------------------------------
    אין דרך אל האושר- האושר היא הדרך!

    על ידי האור של חיי 08/12/2011  09:19:34
  • דיברתי עכשיו בטלפון עם הגננת שלו , והיא טענה שגם היא כמוני מרגישה שלילד לא טוב,
    ולא משנה כמה הוא יהיה לידה ויקבל חיזוקים , היא מרגישה שמשהו לא זורם לו טוב , ולמען האמת אין לה מושג למה ואיך לשנות את המצב..
    בקיצור אני חייבת יעוץ פסיכולוגי! הילד קמל פשוט!
    על ידי שוקו מוקה 08/12/2011  09:19:34
  • מסכימה עם גנית

    על ידי יולי מג 08/12/2011  09:19:34
  • אני הייתי הולכת עם הילד (ולא מתייחסת לזה כאל פינוק)
    יכול מאוד להיות שהמסגרת לא מתאימה לו, הוא לא מסתדר עם הגננת, ילדים מציקים לו, לא מוצא את המקום שלו.
    ולכן הייתי "תוקפת" את הבעיה מ2 כיוונים:
    1. שיחות אינטנסיביות ויומיומיות עם הגננת, להתקשר בשעות שאת יודעת שאין מפגש ולשאול מה שלומו (ואפילו למסור לו דרישת שלום ממך) לבקש מהגננת שתיתן לו יחס קצת יותר אישי. שתדבר איתו ברמת האישית של 1 על 1 על מה שעובר עליו בגן - מה טוב לו, מה לא טוב לא. להפגש עם הגננת לשיחה אישית אחרי הגן - לבדוק איך הוא עובד, איך הוא משתתף בחוגים. בקיצור להיות בשליטה מלאה על כל יום שעובר עליו בגן.
    את יכולה גם להביא לו משהו שיקל עליו - לדוגמא ליותם היה קשה שנה שעברה בהארכת שעות בגן - קניתי לו 2 בובות קטנות וכל פעם שהגננות היו מעבירות אותו להארכת שעות הם היו מוציאות לו את הבובות מהתיק והבובות היו מחכות איתו עד שאני אבוא - זה מאוד מאוד עזר לו . ועד היום הוא כל בוקר מגיע לגן עם ה"חברים" שלו - והם מחכים לו במגירה למקרה שהוא יהיה עצוב....
    ו2. אם את מרגישה שהוא לא מתקדם, לא מתרגל, לא מסתדר לך עם הגננת - פשוט תבדקי אופציה של להעביר אותו לגן אחר. (גן עירייה אחר)

    אני באמת חושבת שיכול להיות שספציפית הוא לא מסתדר בגן הזה ושינוי יכול לעשות לו רק טוב.
    אני רואה על הילדים שלי ששינוי בגן, בגננת, במרקם של קבוצת הילדים מאוד משנה את ההרגשה והביטחון של הילד במסגרת - ויכול ממש לגרום לילד לנבול או לפרוח.
    על ידי hadaska 08/12/2011  09:19:34
  • תודה על העיצות ..
    אני לא יכולה להגיד שלא חשבתי להעביר אותו גן
    אני לא יכולה להגיד שלא חשבתי להשאיר אותו בבית
    אני לא יכולה להגיד שלא חשבתי פשוט לא ללכת לעבוד עד שיהילדים יגדלו
    על ידי שוקו מוקה 08/12/2011  09:19:34

  • פייס: ortal_hori
    על ידי מתוקונת29 08/12/2011  09:19:34
  • אין לי כוח (נפשי) לפתוח את זה
    אבל רק רציתי להגיד לך שגם אנחנו מתמודדים עם דברים דומים.
    וזה קשה נורא.
    וקורע את הלב.



    על ידי mikibh 08/12/2011  09:19:34
  • לי זה נשמע שירין מאוד מקנא באחותו שנשארת בבית עם אמא
    גם אצלי אם אחד נשאר בבית כי הוא חולה השני
    מבקש גם ואני מתילה להגיד
    שמי שנשאר בבית הולך לישון כל היום ומפסיד הפתעות בגן
    על ידי rinat24 08/12/2011  09:19:34
  • צריך לבדוק מה בדיוק הבעיה, שהגננת אומרת שהיא לא יודעת מה מפריע לו זה ממש בעייתי- למה בכלל האמא הזו ראתה אותו בוכה?? איפה זה היה?
    להוציא אותו מהגן ולהשאיר אותו בבית זה ממש לא פיתרון, זה להכניס אותו לתוך בועה וחממה שרק תקשה עליו בהמשך..זה גיל שהוא אמור להתמודד עם דברים חדשים.

    על ידי nogaunger 08/12/2011  09:19:34
  • אני ממש לא חושבת שלילד יש בעיה שמצריכה טיפול
    קשה לי לאמין שילד שהיה לו כייף בגן אחר ונהנה והיה מלא בטחון פתאום ישתנה בצורה כזו קיצונית
    נראה לי דווקא יש פה איזו הזנחה וחוסר יחס מצד הגננת
    אולי בשביל ההתחלה תנסי ללכת לשם לדבר איתה ת אפילו אולי להישאר בגן לראות איך העיניינים מתנהלים...עדיף בסתר ..שירין לא יראה אותך

    על ידי מרינהM 08/12/2011  09:19:34
  • הלוואי והייתי יכולה לראות מה מתנהל בתוך הגן .
    בכל אופן נקבעה לי פגישת יעוץ (בשבילי) עם הפסיכולוגית ב22 לחודש.
    על ידי שוקו מוקה 08/12/2011  09:19:34
  • אני הייתי מאמינה לילד.
    נכון שאולי הוא מקנא ו"סתם" בא לו להשאר בבית,ונכון שלפעמים נמאס להם קצת מהגן(היה לנו בסוף שנה שעברה עם גדולה שמאוד אהבה את הגן),אבל בגדול,מניסיון,זה יכול להיות שפשוט אין כימיה בינו לבין הגננת\צוות\ילדים,וכן,פשוט לא טוב לו.
    אי אפשר לבטל את הרגשות והתחושות שלו גם אם הן נובעות מסיבות שלנו נראות חסרות משמעות.
    אני הייתי מנסה גם לדובב את ירין,לא באופן אינטנסיבי שלא ירגיש בלחץ,לגבי מה בדיוק מפריע לו בגן,ואיך בעיניו אפשר לפתור זה,או מה יקל עליו-תוך כדי הצבת עובדה שכרגע זה הגן שלו ואי אפשר להשאר בבית.
    לפעמים עצם הקבלה של התחושות שלו,יכולה לפתור חלק גדול מהמצב.
    ממש להגיד לו-"אני מבינה שלא תמיד נעים\טוב\שמח לך בגן,וזה בסדר,גם לאמא ואבא יש ימים\מקומות שלא נעים להם שם,אבל צריך למצוא לזה פתרון כי זה הגן שלך"
    (בלי להכנס להסברים למה או להעלות בכלל בפניו את האפשרות לגן אחר-כרגע)
    ולהוסיף לו דוגמא של מקום או משהו שאת היית צריכה להתמודד איתו ומה עשית,כמובן לפשט את הדברים לרמה שלו.הזדהות לפעמים עושה פלאים.
    ועוד דבר-לחזק אצלו את האמונה בכך שהוא יכול להתמודד,ולהבהיר לו שאת באמת מאמינה בו.לא לחפור לו על זה אבל בהחלט שהנושא של להשאר לבד,בגן,בבית בחוג עולה לומר לו-"אתה יודע ירין,יש הרבה ילדים שקשה להם להפרד מאבא ואמא.יש לך כח להתגבר,ואני מאמינה שאתה תתגבר,שאתה יכול,יש לך את הכח."
    זה לוקח זמן,אבל בדרך כלל עובד,בהצלחה
    על ידי שושה 08/12/2011  09:19:34
  • וואו שושה תודה
    על ידי שוקו מוקה 08/12/2011  09:19:34
  • שושה כתבת ממש מקסים ואני לגמרי מסכימה עם העצות שלך!

    [
    [
    על ידי zohar30 08/12/2011  09:19:34
  • תודה הלוואי שיעזור,לראות ילד שלא טוב לו זה קורע את הלב.....
    על ידי שושה 08/12/2011  09:19:34
  • לעדכון , היום ירין קם בוקר , ישב מכונס בעצמו ולשאלתינו - מה קרה?
    הוא חושב איך לא ילך לגן
    על ידי שוקו מוקה 08/12/2011  09:19:34
  • היי ממי
    http://www.holdthatpic.com/
    http://www.holdthatpic.com/
    על ידי בייבידול 08/12/2011  09:19:34
  • לא לתקוף זה לא יהיה לטובת הילד...
    תראי לה שאת מכבדת אותה ותבהירי לה שאת רוצה שכשהילד שלך בוכה שיגשו אליו!
    אין דבר כזה לא לתת יחס לילד במצוקה אפילו אם זה גן עיריה!
    בבוקר שיהיה קשר עין בינך לבין הגננת והכי חשוב בין הילד לגננת\סייעת..
    שאם לא קשה לה אפילו לתת חיבוק ללוות יחד לשער וכ'ו
    שהילד ירגיש שהוא נשאר במקום כייפי
    ומאוד חשוב באמת מה שאת מרגישה כשאת שמה אותו שם, אם לא תיהי שלמה עם עצמך הילד ירגיש
    על ידי nugat88 08/12/2011  09:19:34
מותר ואסור לאכול בהריון והנקה


קישורים שימושיים
קהילה
כללי