בעקבות הסקר של טלטול- בטחון - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • אנחנו חיים במדינה למודת מלחמות, זה לא סוד, השאלה שלי היא:
    האם אתן מרגישות "משקעים" פסיכולוגיים בעקבות אירועים ביטחוניים כאלה ואחרים?
    האם זה משפיע על תפקידכן כאמהות?

    אני אתחיל:
    אני ירושלמית בדם ובנשמה, ולמרות שעזבתי את העיר לפני שנה, כל חיי עד כה העברתי בה. תקופת הדקירות זכורה לי היטב אבל יותר מכל אני זוכרת את הפיגועים הנוראיים והפיצוצים באוטובוסים. כמי שנסעה כל הזמן באוטובוסים, היו לא פעם ולא פעמיים פיגועים באוטובוסים או במקומות שהייתי פוקדת אותם באופן יומיומי. כך למשל היה פיגוע באחד הבקרים בקו שבו הייתי בכל יום נוסעת לבית הספר- באותו היום בדיוק היה לי טרמפ, או למשל הייתי במסעדת סבארו בדיוק באותה שעה שבה אירע הפיגוע אלא שלמזלי ביום קודם....
    מאז ועד היום אין ולו פעם אחת שאני נכנסת לקניון/לאוטובוס/לקולנוע/או לכל מקום ציבורי אחר, מבלי להסתכל סביבי, תמיד מנקרת בי המחשבה שצריך להיזהר, להתבונן, לראות אם יש מישהו חשוד.
    קורה לי לפעמים שאני יוצאת מהקניון כי ראיתי מישהו חשוד.

    לפעמים זה משפיע על הילדים ועליי בתור אמא- אני בדרך כלל לא אוהבת ללכת איתם להופעות המוניות, גם אם זה במקום פתוח....אני חושבת פעמיים לפני שאני לוקחת אותם לאירועים כאלה ואחרים.

    עכשיו אנחנו גרים בדרום ואני רק מקווה שלא אפתח תסביכים מקאסאמים.....
12 תגובות
עמוד 1
  • בטח שזה משפיע, גם אם אנחנו לא ממש מודעים, זה נמצא, זה חלק מאיתנו.
    חייתי בת"א בתקופת הפיגועים, הטלפון המיידי להורים ברגע ששמעתי על הפיגוע, להגיד שאני בסדר ולנתק כי יש לחץ על הקווים, לרדת ולעלות שוב ושוב על אוטובוסים כי מישהו נראה לי חשוד (גם בדרכים בינעירוניות), להבין את החדירה הזו לפרטיות שלנו עם החיטוטים האלה בתיקים וברכבים, זה לגמרי חלק מהחיים שלנו.
    אני לא נוסעת למקומות שמרגישים לי לא בטוחים, וזה כולל בנסיעות צפונה לא לעבור דרך כפרים מסויימים אם יש לנו אופציה אחרת, וזה כולל לא לנסוע מעבר לקו הירוק, ובעיתות מתח גם לא לנסוע לטירה, שלפעמים נוסעים לשם לשוק, ותמיד תמיד לנסוע לשם עם האיש שלי היקר שישמור עלי מכל רע

  • אחרי שאת ניצלת מפיגוע - הכל קטן עלייך.

    הכל כבר עובר מעליי, כלום לא מפחיד אותי
    פייס: ortal_hori
  • כן אבל אני מנסה להדחיק את זה...
    מידי פעם שיש משהו בחדשות עם הגבול בצפון ישר יש לי מחשבות...:(
    היום היתה פה אזעקה ירד לי הלב ל...גרביים בסוף זה היה תרגיל


  • את האמת לא מזיז לי , היתי טיפה לחוצה בעופרת יצוקה כי לא היה ממ"ד ולא סמחתי על חדר מדרגות .. היום שיש ממ"ד אין לי שום בעיה . 10 שנים בצבא שמתוכם 5 בשטח עם ירי טנקים עושים את שלו - אני פשוט מדווחת לבעלי כמה רחוק מאתנו באיזה צד נפל הצינור המאפן הזה שנקרה גראד מעזה .
    בקבע פעם גם ירו על הרכב שלי בעזור מעלה אדומים - יצאנו עם קצין השני וירינו בחזרה ( אנחנו קולעיים יותר טוב ובהרבה

    http://www.holdthatpic.com/
  • תמיד יהיו פחדים בתור ת"אבבית מלידה ... עברתי המון דברים
    ואני כמו אורטל יותר מלחיץ אותי פדופילים שנמצאים בכל פינה
    עם פרצופים ...נורמאלים לחלוטין
  • גם אני ירושלמית.
    מגיל 6 ועד היום.

    וכן, גם אני בדיוק כמוך בייבי בום.
    כשאני בעיר אני עושה את זה צ'יק צ'אק, ורק ממש כשאני חייבת

    בשוק אני בכלל רועדת ומשתדל לא לבלות שם יותר מהרבע שעה הנחוצה (מה לעשות, טכנית זו חנות הירקות שהכי קרובה אלי. אם הייתה נוספת לא הייתי מעלה בדעתי בכלל לבקר שם)

    באופן כללי אני די בטראומה מהפיגועים. גם אני יצאתי בנסים מכמה מהם בתקופה ההיא (שבעז"ה לא תחזור לעולם!!!!!!)

    מקווה שהילדים שלי יגדלו לחיים הרבה יותר רגועים מהילדות שלי מהבחינה הזו!
  • מעניין מה שכתבתן...
    לפי מה שאני רואה, מי שחוו אירועים למיניהם דווקא מתארות שזה חישל אותן. מה שלא הורג-מחשל....

    אחת ויחידה- גם אני מפחדת ללכת לשוק

  • כן. אני יודעת למה את מתכוונת..

    ועד שהתחתנו ועברנו לגור קרוב לשוק- לא דרכתי שם. וגם כשהאוטובוסים היו חולפים שם הייתי מתה מפחד.

    אני הייתי תלמידת יסודי כשהיה את הפיגוע הכפול שם (לפני המון זמן. אולי 10-12 שנים)
    ביה"ס מאוד קרוב ושמענו הכול, והייתה היסטריה ממש.
    זה חקוק לי בזיכרון כאילו היה היום.

    ברררר.....
  • אני מאוד פחדנית
    אני נוסעת באוטובוס אני חוקרת כל מי שעולה
    הרבה פעמים שאני יושבת בתחנת אוטובוס לבד אני מדמיינת שבא איזה מחבל מאחורי עם סכין
    מקומות המוניים די מפחידים אותי
    בטחון בקניון ובכלל זה אחד הדברים החשובים מבחינתי ואני מעירה אם אני רואה שהמאטבח לא עושה עבודה ראויה או לחילופין אזרח שמעיר לו כי הוא עושה את העבודה שלו כראוי
    כשאנחנו נוסעים בכביש 6 או בכביש ירושלים מעלה אדומים אני חוקרת מסביב לראות שאף אחד לא ממתין עם אבנים או נשק
    ויותר מזה כשאני רואה מטוס שטס נמוך אני מתחיל לפחד שאולי הוא עומד להתרסק איפשהו


  • עד לפני שנה ו3 חודשיים לא פחדתי מכלום הייתי ברמת של אמונה והיטחון בה' מאוד גבוהה
    עד כדי כך שבמלחמה הקושמת בדרום לא הפריע לי שאין לי לאן לצאת באזעקה לא היה חדר פנימי / מוגן ולא חדר מדרגות אלא מקלט ציבורי שעד שתגיעי אליו אם תינוקת הטיל נופל
    לצערי אחרי מה שעברתי התחלתי להילחץ מהאזעקות וכדומה


  • דווקא בכביש 6 אין לי שום בעיה , יש שם גדר גדר . במקרה המפחיד שהרגו את האזרח תושב ראשון , היה דווקא בכביש 2 בלב המדינה ליד גבעת אולגה

    http://www.holdthatpic.com/
  • כמו שלינבר אמרה, אני גם תל אביבית, וגם אני היתי מאוד קרובה לפיגועים, לא אשכח את הפיגוע בדולפינריום, היתי במקום בילוי ממול שמעתי את הפיצוץ מאוד חזק, וגם פיגוע בבית קפה בת"א, היתי קרובה
    אז עד היום אני קצת מפחדת מאוטובוסים בודקת כל מי שיושב שם, אם מישהו חשוד לי, אני יורדת, גם עם הילדים אני משתדלת להמנע ממקומות המוניים
    אני לא היסטרית, אבל ללא ספק יש משקעים מהעבר
    You're my heart, you're my soul

מותר ואסור לאכול בהריון והנקה