דיייי לפעמים פשוט נמאס לי.... - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • לחשוב מחשבות כבדות ורציניות כל היום!
    [
16 תגובות
עמוד 1
  • ווואייי חירפון...לגמרי...
    אולי תבקשי מאמא שתשמור על השלישיה וצאי קצת עם בעלך\חברה\ אפילו לבד להאוורר איפה שתרצי...
  • פיתוש ,
    כמה, אבל כ-מ-הההההההההההההה שאני מבינה אותך......................
  • כיתה א?
    עוד ילד יפה של אמא

    תוספת מהממת למשפחה
  • ושניה אחרי שכתבתי את זה, מנהלת הגנים של הודיה התקשרה אליי..
    היא רק הציגה את עצמה ואמרתי לה- אני יודעת!! לא שילמתי לצהרון עדיין..
    נו ברור.. מה כבר יש לה להגיד לי??
    אז היא כעסה עליי..

    (גוועלד!! הילדה כבר חודש וחצי בצהרון ועוד לא שילמתי!! כאילו שאני בורחת לאנשהו..)
    [
  • רק מלקרוא את זה התעייפתי
    מלאכית קטנה שלי, אמא לא תשכח אותך לעולם!
    ------------------------------------------------------------------------------------------
    לפני שנולדו ילדינו הכרנו עולם, לאחר שילדינו נולדו התחלנו להכיר את עצמנו.
    ---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
    לעתים מאד רחוקות אנחנו מקבלים בחיים את מה שאנחנו רוצים, אבל אנחנו תמיד מקבלים את מה שאנחנו צריכים.

    --------------------------------------------------------------------------------
    אין דרך אל האושר- האושר היא הדרך!

  • רק עכשיו ראיתי שזו לא אופציה
  • גם אני באותה צלחת...עבודה ילדים חוגים בית ניקיון בישול בעל וכו וכו....
    אבללללללללללללללללללללללל
    נרשמתי לזומבה....
    פעמיים בשבוע אני הולכת לשעה לנקות את הראש ולקבל קצת כח..
    למרות שאני הולכת מתה מעייפות-גמורה לגמרי! זה עדיין משחרר..
    אני נפגשת עם חברה שלי חצי שעה למטה קודם לכן להעביר שיחה...ואז הולכות יחד לזומבה.
    כייף לא נורמלי!
    ואז חוזרים למציאות שלנו..הכלים שממתינים,והכביסה שלא נתלתה...אלו הם חיינו ומקבלים באהבה!!!!!
    קחי חיזוק,וצאי לקחת אוויר....
  • בהחלט מתיש...
    בתור מנהלת מחלקה במשרה מלאה (ובנוסף לכך גם אמא) אני סופררר עסוקה בעבודה בלי אפשרות לנשום מרוב משימות ואחריות ואז אני חוזרת הביתה לילדים עם ראש מפוצץ ומלא במשימות, דאגות לגמרי אחרות ושאר ירקות...

    אבל

    לפעמים צריך לדעת לשחרר
    למצוא את השעה הזאת בערב, שכולם ישנים, וגם את כבר מתה להיכנס אל הפוך ובכלזאת להתאפק ולעשות מקלחת ריחנית וארוכה, לקרוא סתם משהו בשביל הנשמה, סתם לשבת מול הטלויזיה וכו'...

    אגב, זה קצת ישתפרברגע שתסיימי ללמוד... הלימודים האלו מציקים ברמות
    (ואני מדברת מניסיון של תואר ראשון ותואר שני ברציפות עם בטן ואח"כ תינוק בן כלום)

    בשורות טובות!
    "...אמא שרה לבן בלילה... אמא כאן לידך כל הזמן..."

  • מבינה אותך לגמרי רק מלקרוא התעייפתי חחח
    צ' הרגת אותי על באמת יש לך סוג של טמטמת חחחחח


    המסנג'ר שלי: [email protected]
  • את אשת חייל
  • תאמיני לי שאני ובעלי דיברנו על זה אתמול??
    שמרוב מחשבות / דאגות /ריצות בא לנו שהילדים יגדלו ושום דבר לא יבער לנו לטפל , להאכיל , לקנות , לקחת וכו .. מצד שני , אתה מגיע לגיל מבוגר ואומר " שיוווו איך החיים טסו ..הלוואי והייתי חוזר שוב לגיל שהילדים קטנים ,להתענג על האהבה שלהם , על הרוך ,לשחק איתם ..."
    רוב האנשים חיים בריצות ושגרה בלי זמן להנות מהחיים אבל תכלס השבועות עוברים ועוברים וממש חשוב למצא את הרגעים שעושים לנו טוב , גם עכשיו .. לפני שנסתכל אחורה ונגיד - איך מרוב ריצות ומטלות שכחנו להנות ...
  • פנינוש, את כל כך צודקת!


  • נוגה- עשית לי חשק להמבורגר!
    [
  • מספר נזירות חדשות עמדו לפני טקס הקבלה למסדר.
    כשהן לבושות שמלות לבנות, הן נכנסו לבית התפילה
    עם אם-המנזר כדי לעבור את הטקס של נישואין לישו.
    בדיוק כשהטקס עמד להתחיל, נכנסו ארבעה חסידים
    יהודיים עם כיפות שחורות גדולות, פאות מסולסלות
    ... וזקנים ארוכים, והתיישבו בשורה הראשונה.
    אם-המנזר פנתה אליהם ואמרה, "כבוד הוא לי
    שבאתם לחלוק את החוויה איתנו, אבל
    אני מקווה שלא תיעלבו אם אשאל אתכם ...למה באתם?"
    השיב אחד החסידים, "אנחנו ממשפחת החתן"...
מותר ואסור לאכול בהריון והנקה