כמה כואב כמה... - הריון ולידה

מה רושמים במצב כזה???

אני דומעת פה מול המחשב כאילו בישרו לי את הבשורות הקשות ואני אפילו לא מכירה אותך...

אני מקווה שבעולם מודרני שכזה, תמצא הדרך להביא עוד ילד שלך ושל בעלך ברחם שלך.

אני אחזור ואומר, שגם כשאבדה תקוותי כשבישרו לי שלבעלי אין זרע בסוף אלוהים שלח לי רופא שמבצע ניתוחים באשך (מי שמע על דבר כזה????)...

תשמרי על התקווה, תהיי חזקה ואני מבטיחה שאני אהיה פה בשביל לתמוך בך.

אני אתפלל בשבילך לבשורות טובות.

כרגע דיברתי עם היחידה ואמרו לי שזהו לבנתיים עוצרים פה..ורק בעוד 4-5 חודשים לחזור על בדיקת דם לנגיף ועם הוא לא יהיה קיים אז אפשר להמשיך..חצי שנה לחכות? כול כך רציתי הפרש קטן בין הילדים וזה ממש היה החלום שלי עכשו..איך מתחזקים עכשו?מאיפה אכח כוחות שוב לחייך ולהפסיק את הדמעות שזולגות לי ומרטיבות את המקלדת ? לא מספיק לבעלי אחוז הזרע 0.6 וגם בעיות עם כרומוזום Y ועכשו גם זה?ה' לא מספיק לך? ה' אתה רואה איך אני קוראת את עצמי בין עבודה בת 12 שעות כול יום בין טיפולים ואיך אני מעניקה את כול העולם לרגליי הקטנטונה שלי, אז למה? למה אינך רוצה לתת לי עוד אחד?אוףף העולם אכזר..

עוד לפני שהספקתי להתפלל בשבילך קיבלתי בשורות טובות..

לא מכירה את כל המושגים שרשמת ואני לתומי לא הבנתי שזה משהו זמני (בלי עין הרע)..

כל עכבה לטובה , אם לא נאמין בזה איך נשרוד?

דנוש אני שמחה בשבילך שיש לך בשורות טובות..זה מגיע תמיד לאחרות רק לא אליי..ואיזה עכבה לטובה פה? הכול בנתיים לרעה הולך לי..

מותק, דיברתי על חדשות טובות שקיבלתי מהשרשור שלך.... אני התרשמתי לראשונה שאפסו סיכוייך להרות שנית (לא הכרתי את המושגים שהשתמשת בהם).
בשרשור השני הבנתי שפשוט יש עיכוב ואלו היו החדשות הטובות...

אולי את לא רואה את זה כמוני עכשיו.... מקווה שבכל זאת הצלחתי לעודד אותך..

אהה חחחחחחח חשבתי דיברת על עצמך חחחחח...גם עם זה זמני ה' רק יודע מתי הנגיף הזה יעלם ממני זה יכול לכחת חצי שנה ויכול גם שנה +...אני שבורה לגמריי..

אין ספק שזה מבאס, אבל תתנחמי בזה שאת עדיין צעירה ויש לך ילדה מקסימה, אז יקח עוד חצי שנה בכדי להביא לה אח/ות. תמיד תסתכלי על הצד החיובי שאת צריכה להיות בריאה וחזקה בשביל להביא את האוצר שלך
מבטיחה שהזמן יעבור מהר אם רק תחליטי שעוד חצי שנה את מנסה ובינתיים תני את כל תשומת הלב לבת שלך.

נכון שושה את צודקת עם לא הילדה שלי ניראה לי הייתי מתאבדת היום מרוב שכול היום רק בכיתי ובכיתי אפילו שבאתי לאסוף את הילדה מהגן הגננת שאלה מה קרה שאני ניראת כאילו כול היום בכיתי (ברור שלא אמרתי לה כלום אמרתי שאני עייפה וזה הכול)..פשוט כול כך כבר רציתי וחיכיתי להתחיל טיפול שני ופיטעום בבום אחד גם בעיות אצל בעלי בכרומוזום y הזה וגם אצלי..בעלי אומר לי "לפחות שאני לא ארגיש שרק אני אשם פה"...עדיין כואב לי אבל אני מנסה להתגבר..קשה..דמעות חונקות..מנסה למצוא תשובות לכול השאלות ובעיקר על השאלה למה זה מגיע לי..ולא מוצאת..אין תשובות..זה הגורל..

כפרה עלייך,
תגידי תודה שזה תפס אותך ואת לא בהריון,
בהריון הבא את מחוסנת,
זו מחלה אכזרית לעוברים,
לפחות תהיי מחוסנת להבא- וזה כ"כ קריטי אין לך מושגגגגגג

ממש הצטערתי לשמוע
אבל אל תשכחי שהכל לטובה לא משנה מה..תסתכלי על הכל בצורה חיובית
כמו שאחת הבנות פה אמרה לך שאם הית בהריון זה היה ממש מסוכן לעובר!

ואם אפשר לשאול את לא חיבת לענות כמובן..מה זה CMV....?.?

זו מחלה שמתבטאת בחום- אפילו קל, לפעמים כאבי גרון, לא משהו רציני, לרוב אפילו לא תשימו לב תחשבו שהתקררתן ותלכו לעבודה, לא משהו משבית.
אבל, אם נדבקים בזה בהריון- העובר בסכנה אמיתית.
המחלה הזו תוקפת פעם אחת- ומאז את מחוסנת אליה
לי למשל אין חיסון לזה, בהריון הקודם וגם כעת אני עוברת בדיקות לברר אם נדבקתי, כל חודש מחדש, אם נדבקים- שלא נדע.....מי שפיר ובירור האם זה עבר לעובר....אם העובר נדבק- חלק מהמקרים ימליצו על הפלה, גם בחודשים מתקדמים מאד...
לכן, חשוב להסתכל על חצי הכוס המלאה,
אני כרגע בבירור האם יש לי חיסון או לא, בהריון הקודם לא היה לי ועכשיו- ממתינה לתשובות.
הכי טוב להידבק לפני ההריונות בדבר הזה....
אז נכון, תחכי חצי שנה אבל מה זה 6 חודשים לעומת כל החיים שתגדלי את הילדים בריאים???
עדיף ככה ולא שהיית נכנסת להריון בקרוב ואז פתאום מגלה שנדבקת לאחרונה...סרט רע תאמיני לי...
יעבור מהר, בינתיים תעשי את כל הבדיקות,
שלא תגיעי עוד חצי שנה ויגידו לך שהבדיקות לא בתוקף....

לדעתי,את יכולה להיתנחם בזה שלא נכנסת להריון ואז הית מגלה את הוירוס והית חייבת לעשות הפלה, את גם יכולה להיתנחם בזה שאם הית בהריון ולא הית מגלה וירוס וחלילה,הית יולדת תינות עם מומים, את יכולה להיתנחם בזה שכבר יש לך ילדה מקסימה בריאה, את יכולה להיתנחם בהרבה דברים שלאחרים אין.....אז תראי את הצד החיובי שבדבר כי בסך הכל נראה לי שדווקא כן יש לך סיבה לשמוח

קריסטינה מאמי

כל אחת והסיפור שלה והבעסה שלה

לי אין אפילו רבע חצי או שליש ילד ואשמח שיהיו לי
ואני כן מתבעסת שאין ילד ראשון
היא מתבעסת שאין ילד שני
ויש גם אחרות שמתבעסות שאין ילד שלישי

זה קורה ...

אנדריי שליי - באמת תתנחמי שלא ילדת ילד עם מומים חס ושלום
"דברים שרואים מכאן לא רואים משם " תשמחי על מה שיש כי יש המון !
בריאות , ילדה , בעל ושאר הדברים הטובים בחייך

תחזרי לפעילות מלאה בע"ה כשתחלימי ...

כן זה ברור שאני שמחה שאני לא גיליתי זאת כשאני כבר בהריון אבל מה קשור פה שכבר יש לי ילדה? הילדה שלי גם הגיעה אליי מטיפולים ותאמינו לי שממש לא היה לי קל להשיג תינוק ראשון..אני הייתי בניסיונות 7 שנים לפני שראיתי את פני הנסיכה שלי..אז מה עם יש ילד אחד אז זהו? לא צריך לרצות עוד? או שצריך להיתנחם באחד וזהו להרים ידיים כי הדרך לשני תהיה קשה? לא..אני לא ארים ידיים, אתמול בערב דיברתי עם פרופ' ביחידה אמר לי לבצע בדיקת דם בסוף ינואר לראות אולי הנגיף כבר עבר ואז אוכל להתחיל טיפול הבא..ולא פתחתי את השירשור הזה בשביל שתתקפו אותי ותגידו "הנה יש לך מה שאין לאחרות" כי אין לכן מושג מה עברתי בשביל שתהיה לי הנסיכה שלי בכלל..

הי,
אני לא חושבת שתוקפים אותך, אני באמת חושבת שמנסים להראות לך את חצי הכוס המלאה, מה שנורא קשה לראות כשאת נמצאת במצבים האלו...
אני שולחת לך חיבוקים וחיזוקים ומקווה בשבילך שתצליחי לנשק את הנסיכה שיש לך בבית ולהעלות כזה חיוך על הפנים, שכל הלב שלך יתחמם!
אני בטוחה שעכשיו קשה ונורא ואפילו קרוב לסוף העולם אבל מאמינה שיום יגיע, תסתכלי אחורה ותרגישי שכל זה רק חיזק אותך...

מיה

מיה תודה מאמי..

איפה בדיוק תקפו אותך?? נסחפת קצת היתי אומרת.............
שיהיה לך בהצלחה!

פשושה רואים שלא חטפת CMV

לולי- אה באמת? ממש מרגישים את המחלה טוב טוב??
את מעודדת אותי שלפחות לא אפספס את זה חלילה אם זה יקרה (אין לי חיסון כרגע, בהריון)...חמסה טפו טפו חס וחלילה

את יודעת שאלתי את רופאת הילדים של להב בזמנו איך יכול להיות שאצל להב שהיה לה גם CMV וגם EBV ביחד היה רק שבוע של חום (וגם לא משהו היסטרי, כל ערב עלה ובבוקר כאילו לא היו דברים מעולם, לא כאבים ולא כלום) ואצלי בא הCMV בצורתו של השטן
היא אמרה שילדים ומבוגרים מגיבים לזה שונה

ואו סיון הבהלת אותי כרגע..הcmv שלי חיובי שניהם אבל אין לי את כול התופעות שרשמת..בכלל הלכתי לעשות בדיקת דם לגילוי כי גילו אצל הבת שלי חיובי אז לפני טיפול הבא הלכתי גם לבדוק..יש לי כאבי גרון מדי פעם כלומר כול יום יומיים כואב טיפה ועובר..עייפות רצחנית אני ממש נירדמת בעמידה כבר..וזהו אין משהו חריג בכללי מרגישה בסדר..

נו אז למה לפחד? קיבלת את זה בקלות