עצמאות אצל ילד - הריון ולידה

יש לי מה לומר יותר בהרחבה ממה שאני יכולה לרשום כרגע,אבל,להתעלם לא יעזור ויכול דווקא להחריף את המצב.תדעי שזה טבעי,ותעזרי לה ב'מנות קטנות' מתי שמתאפשר לך,ומתי שלא אז לא.לגבי האכלה,אני אומרת לבת שלי במצבים כאלה,שגם אני רעבה ורוצה לאכול,זו האמת.אל תבטלי את עצמך בצרכים הכי בסיסיים.זה לא בריא לך,ולא ללהב שקולטת במסר סמוי שהיא זו שמנהלת את העיניינים.אולי היא תבכה קצת או תצעק,אבל פעם פעמיים והיא תאכל,היא לא תשאר רעבהבהצלחה,זה לא קל.אם אצליח מאוחר יותר אכנס שוב

בהתעלמות לא התכוונתי לשרוק באויר ולהתעלם מקיומה
התכוונתי להתעלם ולא לנסות לפעול לתיקון כרגע ופשוט לא להתעקש איתה להתלבש לאכול וכו' לבד - לעזור לה בהכל כמו כשהיתה תינוקת

שהקטן שלי נולד הייתה לנו בדיוק תקופה כזאת..הם פשוט רואים שאנחנו עסוקות עם התינוק ומנסים לבדוק עד כמה אנחנו זמינות גם עבורם.
בהתחלה התעצבנתי עליו ,כשראיתי שזה לא עוזר ואף מחמיר,פשוט הלכתי איתו
ובמה שהיה אפשר כן עזרתי לו,במקביל שיבחתי אותו על כל דבר שעשה לבד,וטחנתי לו כמה שהוא גדול ובוגר..אחרי תקופה קצרה זה עבר כלא היה..
http://www.holdthatpic.com/
http://www.holdthatpic.com/

במקרים שאת לא יכולה להתפנות אליה פשוט תסבירי לה...
לאט לאט זה יעלם. פשוט מוזר לה עכשיו שהתשומת לב מתחלקת היא עוד לא לגמרי עכלה את אחותה

מאוד טבעי אחרי הולדת אח/אחות...
"...אם פעם אראה אתכם לרגע נעצבים,
בכל כוחי אדאג שתהיו שוב מאושרים.
ליבי מונח בידכם, אתם רק צריכים לקחת,
מקצה עולם אגיע להיות איתכם ביחד..."

תנהגות טבעית לחלוטין

אני חושבת שאת צריכה לבדוק מה קריטי לך ומה פחות קריטי ולפי זה לפעול אם לדגומא לא מפריע לך "קצת" לעזור לה להתלבש אז תחליקי ואם היא עושה משהו לבד תעודדי אותה "איזה יופי לבשת חלוצה לבד אם גם היית לובשת את המכנסים לבד זה היה נפלא"
ואם את לא מכונה שזה יעבור ואת דורשת ממנה לעשות את זה תעמדי על שלך אבל תקחי בחשבון לאן זה יכול להוביל והאם זה כדאי והכי חשוב שתהיה עקבית היום עשית ככה גם מחר

היי, אני רואה שהבדיקת גבולות של להב לא נגמרת..
כמו אצל כולם!!
[

ברור לך שהיא יודעת לעשות הכל לבד... והכל זה כתוצאה מנועם. וברור לך שלהתעלם או להתרגז לא יעזור פה... לכן דוקא כן הייתי זורמת איתה. היא רוצה שתאכילי אותה - תני לה ביס ואח"כ תמשיכי להאכיל את נועם. אפילו תעשי את זה בכיף תעשי לה אוירון
עוד ילד יפה של אמא

תוספת מהממת למשפחה

ברור שלא חשבתי שהתכוונת בלהתעלם מזה להתעלם מקיומה
הכוונה שלי הייתה שהתעלמות שפרושה לזרום איתה ולהגיש לה את כל העזרה שהיא מבקשת\דורשת,יכולה להביא אותה למצב שהיא דורשת עוד ועוד,היא הרי לא באמת צריכה את העזרה הזו,היא מחפשת למצוא את המקום שלה מחדש,ובפרט שנועם בגיל כזה שהיא מתחילה לתפוס יותר מקום,היא מתפתחת ומתחילה להיות "איום" יותר רציני מיום ליום.
בגלל זה כתבתי לעזור לה ב"מנות קטנות",כמו שכבר כתבו לך,מתי שאת יכולה וזה מתאים,ועל דברים שאת מרגישה שזה נכון,
יש דברים שאני עד היום "עוזרת" לגדולה שלי-בת ארבע וחצי,מתוך אותו מקום שאנחנו מדברות עליו,קצת להתפנק ולהרגיש תינוקת של אמא.יחד עם זאת,יש דברים שאני לא מוותרת(אלא אם היא ממש עייפה).
חוץ מהחיזוקים ולהעצים-שאגב רצוי לא להגזים גם בזה,אלא שיבוא טבעי,בלי יותר מדי וואו,(למשל-יותר לתאר מה את רואה מלהגדיר ביופי,ילדה טובה,כל הכבוד וכו'-להב אני רואה שאכלת כמעט הכל לבד!להב שמתי לב שהיום הלכת פעמיים לבד לשירותים,לזה אני קוראת ילדה עצמאית!)וכו'
מחמאות מהסוג הזה,של תאור הדבר שהילד עשה ולסכם ב-לזה אני קוראת ילדה גדולה\עצמאית וכו',נוגע להם מאוד,הם מרגישים שרואים אותם.(וזה באמת ככה,זה גורם גם לנו להסתכל על הפרטים הקטנים,ולחפש כל הזמן את הטוב בילד,גם בתקופות שקשה יותר למצוא אותו...)
וסתם,עוד משהו קטן,לפעמים אני מרימה את אחת הבנות שלי,כמו תינוקת וכמה דקות משחקת איתה ב"תינוקת שלי"...הם מתגלגלות מצחוק וזה נותן להן קצת להרגיש תינוקות,וזה כייף להן,אבל גם קצת לקלוט שהן כבר לא ולבקש אחרי כמה דקות-אמא די,אני כבר גדולה!