בוקר (-: אני חייבת את העצות החכמות שלכן (-: - הריון ולידה

אין לי מה לומר . במקרה שלי הביישנות של בני עושה את העבודה יופי . הוא פשוו לא נכנס לאינטרקציה עם זרים ולא מדבר איתם אלא תופס אותנו.
http://www.holdthatpic.com/

גם לינוי מאוד ביישנית ולא מקרבת בקלות לאשנים זרים,
אבל עדיין, כל הבני זו$%^^ האלה מאוד ערמומיים ומכירים את הפסיכולוגיה של הילדים
(לא פלא, יש להם "עסק" עם ילדים

כל עוד והוא לא מסתובב לבד אין לי בעיה עם זה . אין לו חברים ואני לא משיארה אותו לבד את האמת אצל משהו שאני לא מכירה 1000 אחוז . מעדיפה ככה .
http://www.holdthatpic.com/

תראי, את צודקת, ולינוי עדיין 24 שעות ביממה תחת הגחה של מבוגר:
גן, מטפלת, אנחנו הורים שלה, סבא/סבתא/דודה....
אבל תחשבי שילדים מתבגרים ואנחנו לא תמיד נוכל להשגיח עליהם 24 שעות ביממה.
מרגע שילד הולך לכיתה א' ההשגחה של מבוגר נהיית פחות צמודה.
וכדאי כמה שיותר מוקדם להתחיל להתמיע אצל ילד את עניין הזרים, כדי שברגע שלא יהיה תחת השגחה של מבוגר אחראי, ילד ידע לשמור על עצמו,
גם בן וגם בת

מצד שני לפעמים כל ההזארות אלו יכולות להיות "זאב זאב " . צריך ללמד את הילד אבל לא להגזים כבסוף מרוב הסיפורים או שהוא יכנס ללחץ מיותר או פשוט יזלזל בעניין . נגיע לגשר נעבור אותו .
http://www.holdthatpic.com/

אני הסברתי לגדולה שלי בפשטות שלא הולכים עם אנשים שלא מכירים, כי אנחנו לא ידועים אם הוא איש טוב או לא. מותר ללכת רק עם מי שאני אומרת לה ואם היא לא יודעת שתבוא ותשאל.
אמרתי לה שאפילו אם סבתא באה להוציא אותך מהגן ולא אמרתי לך את זה אז לא ללכת כדי שאני לא אדאג. כך שבטוח שאם מישהו זר יבוא ויגיד לה אמא מחכה היא לא תלך איתו.

את צודקת ... צריך להתחיל את השיחה הזאת בשלב כלשהו .
גם אני אדבר עם נדב ..
אני חושבת להסביר לו שהוא יכול ללכת רק עם אנשים שהוא מכיר כמו אמא אבא דודים וכד'..

מצד אחד את מאוד צודקת מצד שני יש לי קצת קושי עם זה.... גם אנחנו עוד לא התחלנו להבהיר ולהסביר ומעין עכשיו נפתחת בקלות לאנשים וזה מפחיד אותי נורא.
סיפור משבת: הלכנו לפארק ארבעתנו. אישי היה עם הבנות ואני הלכתי לשטוף משהו בברזיה, היה שם ילד בן 5-6 שבכה נורא ולא מצא את אמא שלו, איזו סבתא ניגשה אליו והזמינה אותו לעמוד על ידה בצד, ראיתי זאת והזמנתי אותו לבוא איתי לחפש את אמא שלו, שאלתי איך קוראים לה, נתתי לו יד וביחד התחלנו לקרוא בשמה - היא שמעה אותי והגיעה אלינו כבר עם דמעות בעיניים לאחר שחיפשה אותו כעשר דקות = נצח.
מצד אחד הם בטוח היו מוצאים זה את זו גם אם אף מבוגר לא היה מציע עזרתו או שהוא היה מסרב לכל עזרה, מצד שני עצם זה שהלך איתי קיצר מאוד את תחושת הבדידות שלו והפניקה שלה מצד שלישי אם לא הסבתא ואני היינו פוגשות בו אלא איש עם כוונות לא ממש טהורות זה לא היה נחמד לאף אחד....

בין אלפי אנשים
אני תמיד מפחד שאמא שלי תעלם
ואני אאבד" (יהודה אטלס)

לינברי, איזה סיפור

זה מאוד תלוי במידת הבגרות של הילד לדעתי...
רעי לדוגמא לא יבין כל כך וגם לא בוער לי להסביר לו כי אין מצב שהוא נמצא ללא השגחה בזמן הקרוב...
אני גם לא מאפשרת לסבא ולסבתא שלו להסתובב איתו לבד. אני עוד לא סומכת על אף אחד...

אני הייתי מחכה עם זה עוד קצת במקומך


"...אמא שרה לבן בלילה... אמא כאן לידך כל הזמן..."

שיר, זאת הסיבה שעדיין לא דיברנו על הנושא הזה עם לינוי,
אני רוצה שהיא תבין בצורה נכונה את הדברים.
מצד שני.... בעוד שנה וחצי היא תלך לכיתה א', ועד אז אני רוצה שהעניין הזה יהיה חלק משיגרה שלה, עם זר לא הולכים. נקודה.

לכן אני חפשת דרך "קלילה" להתחיל לטפטף לה, לא בצורה אגרסיבית,
שלאט לאט ייכנס לה לראש.
אה, עכשיו נזכרתי, שיר, שלחתי לך שאלה בפייס בוק

חחח... נטלי עכשיו ראיתי
"...אמא שרה לבן בלילה... אמא כאן לידך כל הזמן..."

אני כן חושבת שצריך להזהיר אותם, ללמד אותם שאם מישהו זר ניגש אליהם
הם צריכים לשאול את אמא אם מותר.

אני אישית מתה מפחד ואני כן מדברת עם ספיר על זה שלא הולכים עם זרים
אני יודעת בוודאות שבכיתה א' בשיעורי חברה מדברים על זה איתם.

אני כל הזמן אומרת להן - לא לעזוב את אמא, לא ללכת קדימה, לא להיעלם לי

האמת - אני שרוטה ברמות קשות בקטע הזה - אבל אני חושבת שהן הפנימו את העניין.....בגלל השריטה הזו שלי
פייס: ortal_hori

חחח... שיר, זה פשוט ענק!

נטלי, הגזמת!
"...אמא שרה לבן בלילה... אמא כאן לידך כל הזמן..."

ברורררררררררררררררררררררררר!!!!!!!!!!!!!!!!