אני הייתי מעירה!
יש לי קטע משלי..

.
יש איזו ילדה שהעליבה את הבן שלי בגן..מילים לא יפות.
הוא בא אלי ואומר-אמא,היא אמרה לי כך וכך..ולא עניתי לה.
אמרתי לו-ענה לה,תאמר לה גם מה אתה חושב.
הוא הלך ואמר לה-אמא שלי אמרה שאת מכוערת!
חחח
היא הלכה ואמרה לאמא שלה שזה מה שאמרתי.ובקיצור..נוצר קטע לא לעניין...וזו לא הייתה הכוונה..
בעבר,אמרתי לו-תלך לגננת,תגיד לה שאומרים לך או שעושים לך,ואז זה היה עובר ללא טיפול מצדה.
היום,אני אומרת לו-תענה,תחזיר,כמובן אל תיצור אלימות אף פעם!
אז בחזרה למקרה שלך,אני הייתי מעירה לילדים האלה,כי אם תמיר לא יכול לעשות זאת לבד,זה יהיה לעניין שאת תעשי זאת.מבחינת לפתח תלות באמא ולא להתמודד-אני חושבת שיהיו המון מצבים בחיים שבהם הוא יצטרך לעמוד ולהתמודד לבד ללא אמא לצידו.
כרגע,שלא יווצר מצב שהבטחון שלו ירד בגלל ילד או שניים....שזה לא ייצור בעיות ריגשיות(תאמיני לי,מניסיון)...
בהצלחה בכל מה שתבחרי...
