מעצבנייייייייייייייםםםםםם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! - הריון ולידה

מאמי ילד זה אושר עילאי - לגדל ילד זה לא פיקניק אבל זה כיף וזה שווה הכל ובטח ובטח שלא יעצרו לך החיים
אל תתיחסי לאף אחד לאנשים תמיד אבל תמיד תמיד יהיה מה להגיד

אל תדאגי, אולי הוא עוד יפתיע...

תראי... זה לא שקר שזה לא פשוט... זה די קשה... במיוחד שזה ילד ראשון והכל חדש וטרי. אבל לאט לאט הכל מסתדר ונהנים מאד ויוצאים ומבלים אפילו בצורה יותר כיפית.

ילד בבית זה שמחה, זה אור, זה אושר- למרות שלעיתים יש תקופות לא קלות.. אבל גם הם עוברות....

בכל אופן- אל תתני לאף אחד להפחיד אותך...
כל אחד חווה את זה אחרת...
תחשבי על הדברים שירגשו אותך, שאת מחכה להם כמו ההיפוך הראשון, הצעד הראשון, המילה הראשונה ותראי איך החיוך עולה על שפתייך...

מאמי אני חייבת להגיד לך
הבת שלי בת חודש וכבר יצאנו מליון פעם לבלות
אמנם לא שתינו ולא היינו במסיבות רועשות
אבל חתונות, יציאות עם חברים, ואפילו סתם בילוי בקניון.
מה שאומרים לך זה שטויות, החיים שלי אמנם יותר מעייפים מלפני הלידה, אבל הם בהחלט יותר שמחים!!!
ילד זה אושר שאי אפשר לתאר. גם אם עברת יום מסריח ומגעיל בסוף היום את חוזרת לילד שלך והוא מעניק לך חיוך- הכל מתגמד לעומת זה!

-----------------------
בעזרת ה' נעשה ונצליח :)

שטויות! כמו שנאמר כל אחד חווה אתזה אחרת.. עם גישה כמו של הבעלול זה מה שיהיה אם תחשבו חיובי ושיהיה בסדר אז גם יהיה כך. אז תנערי אותו

אולי זה קשה אבל הכל מתגמד לידם....
נכון לא ישנים
נכון אין פרטיות
נכון כל היום את אחראית לעוד מישהו...

אבללל זה אושררררררררררררר שאין כמותו בששום בקום אחר....
הצורך לישון נעלם כשהוא בוכה
הרצון לצאת עם חברים נראה מיותר
הכל פשוט מתגמד...

חוץ מיזה שאחרי כמה חודשים זה משתנה

מאמי חשוב שתקחי בחשבון שאכן ההתחלה היא לא גן של שושנים.. כמו כל התחלה של כל דבר.
סוף החיים? רחוקקק מאוד במיוחד אם יש לך תמיכה כזאת יפה מאמא שלך.
אתם תצאו ואתם עוד תהנו וילד זו רק ההתחלה של החיים..
אז בשנה שנתיים הראשונות קצת קשה.. אז מה? כל החיים קשים.. כל דבר בחיים הזה קשה..אל תקשיבי לאףףףףףףףףף אחדדד שמנסה להוריד לך את המוראל!

אין ספק שהחיים משתנים מקצה אל קצה כשיש ילד.
וכן זה קשה יותר
וכן זה עולה יותר
וכן האחריות גדולה הרבה יותר
אבל.......

זה גם שווה יותר,
זה כיף יותר,
זה מדהים יותר
וזה אושר ואהבה שאי אפשר לתאר.

אז שאף אחד לא יכניס לך שטויות לראש
בחיים צריך לדעת להסתכל על חצי הכוס המלאה - תמיד!!!!!

שיהיה יום מקסים לכולם!!!!!

באהבה, ליאת.

תראי-
אחי הלידה ובמיוחד אחרי הלידה הראשונה נכנסים להלם של שינוי הסטטוס בחיים, מאדם שיכל לעשות ככל העולה על רוחו צריך להפוך לאדם מתון יותר ולהפנים שעכשיו בא לעולם יצור יפה ומקסים שתלוי כל כולו בנו ההורים ואנו מחוייבים לספק לו את כל צורכיו. התנוק היפה הזה עדיין לא יודע להתבטא והוא עצמו בהלם מהשינוי שעבר גם הוא מחיי עוברות ברחם לחיי אדם אל מחוץ לרחם. סביר להניח שהילד ידרוש הרבה תשומת לב ויבכה לא מעט- כי הרי רק בבכי הוא יכול להתבטא, עד שילמד בעתיד דרכים אחרות.
השינוי הזה יחד עם המחויבות האדירה שנפלה על ההורה קשה לעיתים בתקופה שבאה אחרי הלידה ועם הזמן לומדים להתמודד מול השינוי הזה, לומדים להכיר את הילד המקסים שהצטרף לחיים של ההורים ולומדים להיות הורים.
להיות הורה זו עבודה ומחויביות שמשנה לעיתים סדרים שהיינו רגילים אליהם קודם- אבל גם עם ה לומדים להתמודד ולומדים לתמרן בין ההורות לבין הפנאי שחייבים אותו בשביל הנפש.
עם כל כל- הכול מתגמד אל מול יצירת הפאר של ההורה ואל מול כל האושר שהוא מעניק, החום, המתיקות, הרוך והיופי שאיתם כל הורה יכול להיות בטוח שהיה שווה "לוותר" על חיי הרווקות בעבור השמחה המרובה שמכניס איתו הילד לחיי ההורים.
אני מאמינה שברגע שיוולד הילד/ה בעלך ישנה גישה בחשיבה ויסתכל אחרת על החיים ואף ידרוש להשתתף כמה שיותר בגידול הילד.
השבועות הראשונים היו לא קלים במיוחד, במיוחד שיחד עם זאת סבלתי כאבים מהתפרים המרובים שהיו לי - אבל זה עובר והיום אני בהיריון שלישי רצוף ומוכנה לקחת את עצמי את ה"קושי" בגידול כי יודעת שהילדים שלי מכניסים הרבה מאוד אושר לחיי והרבה מאוד תוכלת לחיי.
שיהיה לך המשך היריון מהנה, לידה קלה והתמודדות נפלאה עם ההורות!!!

תודה רבה בנות על התגובות הטובות ומעודדות שלכן!!! אין כמוכן!!!

אין ספק שלידה של ילד ראשון היא השינוי המשמעותי ביותר בחיים. אבל מכאן ועד להגיד שנגמרו החיים היפים
עוד ילד יפה של אמא

תוספת מהממת למשפחה