שלום בנות,
יולי- אני כל כך מתחברת לכל מילה שכתבת, גם אני נמצאת בדיוק שם, כל חודש זה אכזבה מחדש.
מזה כמה שבועות אני נכנסת לפורום ובעיקר קוראת, זה פשוט מדהים לראות שיש עוד הרבה נשים שמרגישות בדיוק כמוני. אני בת 27 נשואה מזה שנתיים, אם אומר ששנתיים אנחנו מנסים להכנס להריון אשקר, אף אחד לא התאמץ לעשות מסיבות אגוצנטריות ( לימודים, עבודה...) .אבל מאידך גם לא עשינו משהו כדי למנוע זאת בכוונה. בחצי שנה האחרונה כבר התחלתי לחשוב ולעשות הכול כדי שזה יקרה, אז מסתבר שזה לא כזה פשוט כמו שזה נראה או נשמע.
תמיד חששתי שיהיו לי בעיות, כי לאמא שלי היו, ומסתבר שזה הולך לכיוון הזה.
למרות שכל הבדיקות שבוצעו עד כה תקינות.
לא יכולה לשמוע יותר את החברים\ משפחה : " נו מה קורה עם איזה בייבי קטן?" זה משגע ומלחיץ עוד יותר, במיוחד שכל החברות שלי כבר אחריי.
סליחה על השביזות ותודה על ההקשבה...
