-
-
-
[
-
[/center]
]
-
ים חיבוקיםםםםםםםם מאמי
-
אני רועדת מעצבים ויש לי בחילה איומה מעצבים
-
-
אוי מאמי,
שהתחושות הלא טובות יעברו כמה שיותר מהר (גם בחילות וגם עצבים
-
לורה עכשיו ריסקת אותי מסקרנות
-
-
-
יש ימים כאלה.. מקווה שההרגשה תעבור מהר
-
תנשמממממממי ......וביינתיים
-
-
-
יעלי- את בנתניה ובחופשת לידה ואני בכפר יונה בחל"ד. אולי באמת?
אני כבר אספר
-
-
כן כן אחותי הם לא אמייתים... הזויים לחלוטין...
ומעלים את רמת החומציות בנשמה...
-
טוב, אז ככה. אני יושבת ורושמת לכן מה קרה כי אני באטרף. אז הכל נרשם בוורד ויעבור אח"כ לפורום כי אני עלולה לשכוח מרוב עצבים ובא לי לערוך ושזה יהיה רשום בצורה טובה וברורה.
במילה אחת או שתיים – נמאס לי ממנו!!! או יותר נכון מהצד הטריפולטאי הרגיש שלו (סורי למי ששייך לעדה הזאת – זה לא אישי).
כבר למעלה מחודש שאני מתכננת את היומולדת של הבן שלנו והוא כמובן לא משתף פעולה. אני שואלת: - תגיד, מה עושים ליומולדת שלו? והוא עונה – יש עוד זמן, נראה, נחשוב – וכל התשובות הללו שלא שוות לישבן!
ראיתי שאיתו אי אפשר להגיע לשום מצב ולשום תכנון אז התחלתי להתייעץ עם אחרים אבל, וזה אבל חשוב, התייעצתי עם אחרים ביחד איתו, כלומר, אני שאלתי מה דעתכם ש... והוא היה שם וגם הקשיב וכמובן שלא הביע דעה ולא ענה ולא אמר כלום. וכמו שכולם יודעים – שתיקה שווה להסכמה.
אז אחרי שבועיים שאני מדברת איתו ועם אחרים והסכמנו שהיומולדת יהיה ביום שישי בבוקר ומקסימום הוא (בעלי היקר) ייקח חופש מהעבודה (וזה בתיאום איתו) והזמנתי גם את המשפחה שלו ושלי ותכננתי והשקעתי טלפונים, שיחות וכו', הוא בא לי היום ביציאה הכי הכי הכי הכי הכי מרגיזה של החיים שלי – מה? איתי לא תיאמת כלום ולא התייעצת איתי, אני אפילו לא יודע מיזה....
-
-
ועוד הוא מתקשר אליי אח"כ ושואל אותי - "נרגעת?" "את רגועה עכשיו?"
-
-
-
-
וווואיי תקשיבי ממש העתק של בעלי..
האטימות.. והכי גרוע שהוא משאיר אותך בפה פעור וללא מילים והוא חושב שהוא צודק!!
אין אין כל הגברים אותו דבר זה לא יאמן!! תשימי עליו קצוץ.. תעשי תיומולדת שיבוא או שלא.. ותגידי לו משו בסגנון של אני אמרתי מאה פעמים שזה יהיה בתאריך הזה ואתה שמעת, אם היה לך בעיה יכולת להגיד כל הזמן הזה.. אל תשחק לי עכשיו משחקים.. וואי זה באמת מרתיח ואני מבינה אותך ב100000000%....
ובשביל זה אתם זוג.. מזה אם שתקתי את אמורה להבין שזה לא מתאים? זה ליקוי בתפקוד שלו כבנאדם, אם יש לך בעיה תבוא תגיד את לא מגדת עתידות ואת לא קוראת מחשבות.. איפה הוא היה כל הזמן הזה? סליחה שאני מתסיסה יותר את העניינים אבל זה מרתיח אותי ואני מבינה בדיוק למה את מתכוונת.. וואי גברים ה' ישמור..
-
את מה זה לא מתסיסה את העניינים! אני כבר התססתי לגמרי שיצאו כל הגזים ונשארתי בלי, ממש פלאט.
-
כמו ששירן אמרה, תחזירי הכל לפעולה.
תגגו את היומלדת בשמחה למה שהילד ייפגע מזה שאבא שלו לא מקשיב?!? (אני עדינה כאן...)
וקבלי עוד קצת
[
-
ליבי וכל הבנות! מה זה לא הבנתן אותי!!! אני הולכת לחגוג לו ובגדול! לא מעניין אותי מי יכול לבוא ומי לא. רק העברתי את זה ליום שבת בערב אחרי צאת שבת. וזהו! ואם לא יתאים שלא יופיע
-
מסכימה עם כל מילה ששירן רשמה.
אני הייתי חוגגת בכל מקרה, וההפסד כולו שלו.
הילד לא צריך להפגע מזה!
-
-
"הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו"
-
יפתי...
אין לי מילים..
נמאס כבר מההתנהגות האינפנטילית הזו של הגברים
או מההתנהגות הזו שבה אנו צריכות להיות הכל: גם מארגנות, גם קוראות מחשבות, גם סופגות התסכולים והצעקות...
כל הכבוד לך שהזזת את הצאריך, אני גם את זה לא הייתי עושה...
ואני לא מנתניה, אני יותר קרובה אלייך...
ברצינות, בואי ניפגש
-
[/center]
]
-
איזה מעצבן זה שאת רבה עם מישהו , כולך עצבנית בטירוף, והוא מתקשר אחר כך ושואל אותך- נרגעת? , כאילו את איזה ילד שצריך לחנך...
[url=http://www.fastup.co.il/v.php?file=43499656.jpg]
[url=http://www.fastup.co.il/v.php?file=63983314.jpg]
[URL=http://www.glittertextlive.com]
-
בהחלט מעצבן
-
גם לי נראה שיש לבעלך מטען שיושב לו על הלב שהוא ככה ניצל את ההזדמנות להטיח בך האשמות...
אולי זה משהו עמוק יותר מהיומולדת של הבן שלכם שמציק לו וצריך לברר...
גם אני הייתי מתעצבנת כמוך אבל מה שחשוב זה הבן שלכם ושיהיה לו כיף ביום ההולדת.
אם לבעלך זה לא מסתדר עם התכניות - זו הבעיה שלו והוא זה שצריך להרגיש רע עם זה שהוא מפספס/עושה פרצופים בנוגע ליום הולדת של הילד שלו.
את בסדר, תשמרי על העצבים שלך
-
טוב, הקטע של להתגרש היה מעצבים ולא באמת אז אפשר להירגע
-