היי טליה,
אני לא רוצה להתערב... אבל גם אני לא יכולתי שלא להגיב לשירשור שלך.
אני רוצה שתדעי שגם בעלי קשה בקטע הזה, יש לנו ילד אחד מדהים בן ארבע ורבע (שהגיע גם מהזרעה חמישית) ולו זה מספיק. הוא לא מבין למה אנחנו צריכים לעבור את ה"סבל" הזה כשכבר יש לנו אחד בבית.
אני חייבת להגיד שאני הרבה פחות עדינה ממך מסתבר (כי תמיד חשבתי שאני מתכפופת בשבילו) אבל אני פשוט לא שאלתי אותו!!!
זה לא נראה לי הגיוני לקחת הפסקה מטיפולים בגלל שהבעל מקשה. זה לא שאני נגד הפסקה אני דווקא בעד ובמהלך הטיפולים שלי עשיתי כמה וכמה אבל הן הגיעו ממני - כשאני כבר לא יכולתי.
אז אני אגיד לך מה אני עשיתי: פשוט קבעתי תור לרופאה והלכתי לבד וביננו, לא באמת צריך אותם שם, חוץ מלהנהן עם הראש הם לא עושים שום דבר...
לקחתי הביתה את כל הבדיקות שנתנה לי והצבתי לו עובדה:
הסברתי לו בתקיפות שהביציות שלי מזדקנות יחד איתי (אני רק בת 30 אבל חייב לנפח) שאם לא הצלחנו עד עכשיו אז גם לא נצליח בעוד שנה ושאם נעשה הפסקה של שנה ואז הטיפולים ייקחו לי כמה שנים אני אשנא אותו על כל דקה.
הסברתי לו שאת כל ההתעסקות בטיפולים אני זו שעוברת פיזית ונפשית וכל מה שהוא צריך לעשות זה לגמור בכוס פעם בחודש, לתמוך ולשתוק. וזה עבד!!
כשכבר נכנסנו לזה, הוא לבד התחיל לשאול את השאלות והיום הוא יודע בדיוק כמה זקיקים יש לי, מה רמת הE2, באיזה גודל הביצית משתחררת וכו וכו
הייתי חייבת להגיב לך כי אני כ"כ מבינה אותך!! כשהוא התנגד לי וכמעט נכנעתי לא האמנתי לעצמי שאני צריכה לוותר על משהו שאני כל כך אבל כל כך רוצה בשביל השטויות שעוברות לו בראש וזה באמת שטויות לא להתחיל טיפול כשיודעים שצריך. אם חס וחלילה הוא היה צריך לעשות איזשהו הליך רפואי אחר הוא לא היה מהסס- מבחינתי זה אותו הדבר.
אני לא יודעת מה תחליטי אבל אני באמת שולחת לך חיבוק גדול מכל ה

ומאחלת לך שתיקלטי טבעי ומהר




