איןןןן אני משתגעתתתתתתתתת:-(((( - הריון ולידה

אולי כואב לו משהו..?
ניסית ללכת לרופא לבדוק??
מקווה שזה סתם פינוקי...
[/center]
]

תראי... זה טוב שאת מנסה לבנות לו שגרה...
וזה בסדר שהוא בוכה אבל הוא לא צריך לבכות כל או רוב היום.
הוא משחק לפעמים -לבד? כשאת מדברת איתו הוא מחייך ? . מה לגבי מוצץ? ואם תגדילי לו ל 150, אולי יהיה רגוע יותר?

זה בסדר לבכות זה תינוק וככה הוא מביע את עצמו. אבל כנראה שיש משהו שהןא מנסה לשדר לך ויש קצר בתקשורת...
אולי תגדילי לו ל 150? אני זוכרת שכתבת שהוא כן אוכל כמות כזו לא?

שני-אני גם מקוה שזה פינוק....
מיכלי-אני כבר לא יודעת מה לעשות

גם אני מיואשת אבל אצלי היא לא ישנה גם בלילה ואני מותשת לגמרי!!!!!!!!!!!!!!
היא פןלטת ויש לה גזים ומה לא ומסכנה לא ישנה יותר מחצי שעה רצוף במיטה כל השאר רק על הידיים...
היא אוכלת אצלי סימילק. ניסינו לעבור למטרנה לא רק שלא עזר אלא החמיר את כאבי הבטן כל כך שזה היה סיוט של יומיים עד שהפסקנו ולפליטות גם לא עזר. טרמפולינה לא עוזרת לנו גם...

תחזיקי מעמד אני כבר מתפללת שיגיע גיל 3 חודשים!!!

מאמוש לי עדיין אין ילדים אבל ממה שסיפרו לי 2 חברות מאוד קרובות גם אצלהן היה ככה, וגם הן ניסו לפעמים לתת יותר אוכל..... ועשו הכל " כמו שצריך" והבנות שלהן המשיכו לצרוח !! הן אומרות שזה עבר עם הגיל
אחרי 3-4 חודשים כבר כמעט לא היו כאלה היסטריות !
אחת החברות שלי סיפרה שהבת שלה בין 8-10 בלילה קבוע דופקת סימפוניית בכי מטורפת בלי יכולת להרגיע וזה עוד בלי מה שהיא עושה להם במהלך היום.
בעלה סיפר לי שאמרו לו שתינוק אמור לבכות כמות מסוימת של שעות ביום כי ככה מתפתחים הראות אצלהם.
אני ממש לא מבינה בתחום אבל מספרת לך את זה כי אני חושבת שזה אמור להרגיע אותך !
אל תילחצי ממה שאני שומעת זה נורמלי
אפרופו היא תמיד הרימה את הילדה כשהיא בכתה והיא אומרת שהילדה עכשיו בסדר לא מבקשת ידיים - כרגע הילדה בת חצי שנה .

הכל יסתדר זה החודשים הראשונים הקשים

יהיה בסדר חמודה

היי מתוקה שלי

קורה שיש לתינוקות ימים רעים - אבל אם זה נמשך הרבה זמן את יכולה ורצוי ללכת לרופא שיבדוק אולי את מפספסת משהו (אחרי הכל את מכירה אותו רק חודש).
אם הוא נרדם אל תעירי אותו תני לו לישון ולכי גם את.
זה שאת היסטרית ובוכה זה ממש לא טוב, התינוק קולט את זה וגם הוא נהיה היסטרי
כשהוא בוכה תנסי לשיר לו שיר מרגיע, תחבקי אותו תחייכי אליו.
אני יודעת שזה קשה אבל תנסי להירגע כמה שיותר.
טיול עושה פלאים לתינוקות, לכי לטייל בפארק.
לדעתי (זו דעתי האישית לגמריי) התינוקות צריכים ידיים, ואני מאד אוהבת לתת להם ידים, הנה אוריקי בן 3 הוא לא יושב לי על הידים, הקרבה לאמא מרגיעה אותם, הם מריחים אותך, שומעים את דפיקות הלב שלך את הקול שלך.

ג'ני - תנסי אופטימיל, עשה פלאים לתינוקות של כמה וכמה חברות שלי.
[

מאמי יש מיליון סיבות להכל אבללללללל
וזה אבל גדול מה שמייאש אותנו כאימהות זה עצם העובדה שאנחנו חסרות אונים מול הבכי כלומר מחפשות את הסיבה...
נסי שיטת אלמינציה....
1. הייתי מגדילה לו ל- 150 שיהיה לו לבריאות כפרות.....אל תלכי "לפי הספרים"
2. אם הוא אכל נסי להבין מה הסיבה, תחליפי טיטול, תורידי שכבת בגדים, תוסיפי שכבת בגדים כל פעם נסי משהו עד שמשהו יעבוד.....

תני לו את הזמן שלו באוניברסיטה, תני לו משחקים שילמד לפתח עצמאות....
אם הוא ממשיך לבכות וניסית הכל.. תנסי לא לשאול שאלות.. מה הכוונה?.....
אם לא תחפשי סיבה לא תהי מתוסכלת...
אני זוכרת שעברתי תקופה כזו עם אגם זו התקופה הכי מתישה שיש בחיינו כהורים...
מאמי תהי חזקה.. אל תחפשי כל הזמן סיבות.. את מוזמנת להתקשר אליי אם את רוצה להתייעץ על דברים והכל יהיה בסדר!!!!!
אוהבת אותך נשמה טובה!!!

וקראתי את התגובה של ליבי וחייבת להגיד ששכחתי לציין את מה שהיא רשמה ואני רוצה לחזק: טיולים, טיולים ועוד טיולים!! נצלי את מזג האויר שעוד אפשר לצאת בו, טיולים עושים להם פלאים!! (וגם- לא יזיק לו לספוג קצת ויטמין D..

קשה קשה להיות תינוק קטן שלא מבינים מה הוא רוצה וצריך, קשה קשה להיות אמא לתינוק קטן שבוכה ולא מבינה על מה ולמה....
בשלושת חודשי החיים הראשונים הם עדיין שלוחה שלנו, חלק מאיתנו, צריכים אותנו ואת החום שלנו כמה שיותר.
מחום הרחם הוא יצא לעולם קר, זר, מלא ריחות וצלילים ומראות שונים ומשונים, זה בדיוק המקום שלנו להיות עבורם, להצמיד אותם אלינו כמה שהם צריכים ומבקשים.
הוא לא "מפונק" הוא פשוט צריך אותך, את אמא שלו ובכי זו דרכו לומר זאת, הוא צריך את החום שלך, את דפיקות הלב שלך, את הקול שלך, את המגע שלך.
(פינוק= לעשות עבור אחר את שהוא מסוגל לעשות בעצמו).
נכון - זה קשה, זה מתיש, ככל שתהיי יותר עבורו עכשיו ותתני לו את החום, האהבה והביטחון שהוא צריך כך הוא יוכל להפרד ממך בקלות גדולה יותר ככל שיגדל.
אשרייך וטוב לך שיש לך עזרה - מעולה שאת מנצלת אותה (את העזרה, לא את אמך

שמעי נורא קר תנסי לשים לו עוד שכבה...
או שזה באמת גזים...
הוא בוכה גם על הידיים או רק שהוא במיטה??

האמת מהבוקר אני מחפשת איך לרשום לך את מה שיש לי לומר ופשוט לא מוצאת את הדרך
בסופו של דבר לינבר פשוט חסכה לי עבודה - מסכימה איתה מילה במילה

תפסיקו לנסות להנדס את הילדים עם השגרה הזאת, והכן ידיים לא ידיים, כן מיטה לא מיטה, מתי מקלחת, מתי אוכל, מתי שינה, מתי קמים, מתי משחקים.
הם קטנים הם פצפונים והם כאלה כאלה כאלה חסרי אונים.
לפני הכל לפני השגרה הם פשוט רוצים אותנו, את אמא שלהם.

ואם הבכי הוא באמת מרגיש לך ממש מוגזם ובלי הפסקה אז אולי באמת שווה לקחת לרופא ליתר ביטחון שיבדוק שיסתכל. לפעמים צריך לשמוע את ה"הכל תקין" מהרופא כדי להירגע. ואז כשאת יותר רגועה הוא בטח יותר רגוע.

בנות תודה על העידוד אתן מקסימות
יש לי כמה רגעים של שקט אז אני יכולה לשבת במחשב ולאכול במבה פרפר

אולגה ככל הידוע לי לירדן יש, תבדקי מולה

ואללללה סיוני ?
תודה

ירדןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן ?? היכן את יקירתי

ממי סורי בדקתי מולה אין לה כבר.
תתקשרי למוקד של מטרנה ותשאלי אותם אם יש להם, לפעמים יש להם לשלוח.
ותפתחי פה הודעה בפורום בטוח למישהי יש אין מצב שלא

חושבת כמו סיווני , וממש התרגשתי לקרוא את התגובה של לינבר! פשוט כ"כ נכון..

יש תינוקות "בכיינים" יותר ויש פחות. בן פשוט צריך אותך, ולמה לתת לו ;120 אם מלכתחילה את יודעת שירצה עוד. הייתי מכינה 180 ושישתה כמה שבא לו! ויכול להיות שזה המקור לבכי.
ואולי לא- מה שבטוח מאמוש שזה עובר

תודה סיון

מאמי ומה יקרה אם הוא יהיה בהסטריה? תזיעי קצת תלחצי ותראי שלאט לאט לא תתרגשי.

כשתמרי היתה קטנה מאוד פחדתי לנסוע איתה ברכב כי היא לא מהנרדמות אלא מהבוכות..יותר נכון צורחות.. וואי וואי מה שעברצ\תי והזעתי ונלחצתי ובכיתי אבל כל הזמן אמרתי לעצמי לא קורה כלום אם היא בוכה! ולאט לאט לא התרגשתי ויחד עם זה שאני הייתי רגועה גם תמרי נעשתה רגועה בנסיעות...

אני דווקא חושבת שאם תצאי איתו לטיול בעגלה גם אן הוא היה בהסטריה זה ירגיע אותו

חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
מיטלי יהורסתתתתת.......

הבנות תנו לך יופי של עצות

תודה יקירותיייייייייייייייייי