פעם כשהייתי בת 16 (לפני דורי דורות) ורק התחברתי ואינטרנט ..אני זוכרת שזה היה נחשב בושה וחננה שהייתי יושבת ומתכתבת באינטרנט..
הנושא של להכיר מישהו באינטרנט היה טאבו..כאילו רק לוזרים עושים את זה.
גם את בעלי הכרתי בסוג של אתר הכרויות..לא באתי לשם עם סיבה של למצוא מישהו.. אלא סתם להתכתב ולהעביר זמן..והנה...אנחנו ביחד 7 שנים.. מכירים 10.
יש לי חברות שהכרי באינטרנט שיתנו לי את הנשמה היום.
וחברים גברים שהכרתי באינטרנט ואנחנו ממש חברה בהיו מסתובבים ביחד לפני שיצרנו משפחות והתסגרנו בבתים..
היינו נוסעים ביחד לחול וכולה הכרנו באינטרנט.
היום זה משהו שהוא מאוד לגיטימי..כשאני הכרתי את כל האנשים האלו זה היה ניראה מוזר וחנוני..אבל יש לי ממש חברים לחיים תודות לאינטרנט.
וכמובן את בעלי שלא הייתי מכירה בלי האינטרנט כי לא הסתובבנו באותם מעגלים.
ד"א בחוץ הייתי מכירה רק חרמנים, נרקומאנים וסטוצים(שלא קיבלו כלום, אבל לא אומר שלא ניסו) ועוד דפוקים למיניהם...ואני גרה באשדוד...לא עיר מי יודע מה נרקומאנית ופושעת..
עבדה את האנשים הטובים הכרתי באינטרנט.
דברו איתי בפייסבוק