גם לי יש עניני חמות - הריון ולידה

אני אולי פשוט הייתי קצת חוששת להשאיר אותה עם ילדים,
בגלל מה שקרה עם אוריאן

במשך שעתיים שלוש תהיה מישהי אתם שתשמור עליהם לא בדיוק בשיטה שלך
לא נישמע כל כך נורא

תגידי לה את הדברים החשובים כמו העוגיות לדוגמא ועדיף שבעלך יגיד לה
נכון זה מעצבן שאין לך אופציות אחרות אבל תנסי לא לחשוב עליה במשך השעות הספורות האלה

אני לא הייתי הולכת.
וכן, בהחלט מותר לנטור טינה גם אם זה משפחה.
היא לא הסכימה לבוא כשבאת, הכי באמת הייתם זקוקים לה!!!
אני לא מעוניינת להיזדקק לאנשים מסוגה, אני לא מעוניינת להשאיר ילדיי עם מישהי שאני לא סומכת עליה!

נכון זה בהחלט לא נורא ששעתיים שלוש הילדים לא יהיו בדיוק בדיוק בשיטה שלי ..
זה יותר הענין שכבר יש לי טינה אליה מפה לירושלים שאני לא יודעת איך להעלים את הטינה ואין לי כל כך לאן להוציא קיטור כי בעלי זה בכל זאת הבן שלה ...
ואני מתחילה ממש לא לאהוב אותה .אני משתדלת לא להגיד מעבר..

אני נחנקת מהכעס שלי .אני מתה מצד אחד להגיד לה הכלללללללל בפנים..
שונאת לעמוד במצבים כאלו .

תנסי להפריד בין המקרים ולחשוב על כל מקרה האם באמת יש סיבה לכעוס ולשנוא אותה , תהיי כנה עם עצמך

קשר בין חמות לכלה זה לא קל וצריך לעבוד על זה

למשל המקרה של העוגייה , לדעתי החמות שלך מורדת בך כדי להראות שגם לה יש איזשהוא מילה בנושא, נכון את האימא אבל תנסי לחשוב גם מהצד שלה , לדעתי היא עשתה את זה לא מתוך רוע אלא שהיא תרגיש שמותר לה להחליט אם לתת עוגייה לילדה או לא , החלטה קטנטונת שקשורה לילדה ,הרי היא גם גידלה ילדים ולפעמים אנחנו שוכחים את זה. תני לה להרגיש שאת סומכת עליה.

כן גם אני מצטרפת אלייך חחח אבל אני כן הייתי הולכת על זה סה"כ זה ערב והילדים ישנים אז לא נורא נכון את כועסת אבל לפעמים צריך להתעלם מהכעסים גם אצלי זה בדיוק אותו הסיפור.
אני זוכרת שסיפרת על העוגייה וכו'

היפוליטה- אני מבינה מה שאת אומרת , אבל תאמיני לי שניסיתי לא פעם להבין את הצד שלה ואת המנטליות שלה. מעבר לזה , שמעולם לא רבנו , מעולם לא היו בנינו עימותים , מעולם לא דיברתי אליה לא יפה.. כך שאין לה מה "למרוד" וכו
וחוצמזה שתמרוד בדברים שלה, לא על הילדים שלי!

אני מבינה שבסוף לא הלכת.

אז הלכת בסוף או לא?
בכל מקרה, אני הייתי חוששת להשאיר עם מישהי שאני לא סומכת עליה...

אני פה

כן גם אצלנו הם נוחתים שהילדים כבר קוקואים לגמרי מרוב עייפות..........

ה' שיעזור לי שרק לא אהיה כזאת

העיקר שאת שלמה עם ההחלטה שלך

אולי לא תאהבי את התגובה שלי, אבל אני אומרת "לזרום" איתה.

החמים שלי הם גם שונים מההורים שלי במנטליות בהרבה דברים. הם גרים רחוק וחמתי בחיים לא תסכים לבוא אלינו (כי במרכז חם לה/קר לה/לא בא לה).
כשחמי מגיע למרכז מדי פעם, הוא אפילו לא אומר לנו (שיקפוץ להגיד שלום...). הרבה פעמים אנחנו מגלים את זה בדיעבד.

אבל - סבא וסבתא (והורים של בעלך) הם תמיד יהיו. אני לא בעד להעניש, אלא לקבל את מה שהם יכולים ומוכנים לתת. הם גידלו את בעלך 18 שנה... עכשיו בעלך "חייב" להם לפחות עוד 18 שנה של חסד בעיני.

ואני לא יודעת איך זה אצלך - אבל הילדים שלי מתים עליהם ומתגעגעים אליהם ואם אפשר להפגש אני אעשה ככל שביכלתי כדי שזה יקרה.

יעל, אמא של 2 אפרוחים

יעל, אולי את חושבת ככה בגלל שהם לא גרים קרוב אליכם. הראיה שלך נשמעת בוגרת והכל אבל בפועל כשקורים מקרים אז אחת ל אתה סותם ועובר הלאה פעם שניה טוב שלישית גם בסדר עשירית נו בסדר אבל זה פשוט הולך ונערם בלב. גם כשאתה סותם. ואני סותמת. אז למען השלום בית והכיף של הילדים אתה סותם אבל אין מה לעשות זה נשאר שם. ויש גבול למה אני מוכנה לעשות גם אם זה בשביל הילדים. לדוגמא ביום שישי האחרון חגגנו לשחר יום הולדת בגן. אני יודעת שחמתי רצתה לבוא כי היא פחות או יותר ביקשה לפני איזה שבועיים שהיא רוצה גם לבוא. ובכ"ז לא אמרתי לה כלום. ההורים שלי היו כמובן ולה לא אמרתי כלום. תגידי שהילד נפגע מזה? קשה לי להאמין אבל אולי. מצטערת אבל ספציפית בקטע הזה הגאוה שלי לא ויתרה לי. היא לא סבתא לא מתנהגת ולא מתפקדת כמו סבתא ואני לא אתן לה את העונג להגיע ליום הולדת שלו בגן. מבחינתי זה היה כמו לחרוץ לה לשון ושוב מתחת לפני השטח. הגננת אמרה לי ששחר יכול להביא לגן את מי שהוא רוצה. שאלתי אותו את מי והוא לא הזכיר אותם (לא מפתיע הם כמעט לא חלק מהחיים שלו) אז לא טרחתי להזכיר לו. ביום שהיא תתיחס ליום הולדת שלו זה לבד תהיה חגיגה. אני אפילו לא מדברת על מתנה שהוא לא יקבל ממנה אלא על מילה חמה ומזל טוב שגם את זה הוא לא שמע ממנה....

אני מבינה את ההרגשה של פנינה.
אם אני הייתי במקומה גם אני הייתי מרגישה ככה.
חוץ מזה, אם הם פנסיונרים וגרים כמה דקות מהנכדים, אז מה הקטע לבוא ב8 בערב?
מה, אי אפשר לפני?

מסכימה עם פנינה
פייס: ortal_hori

בגדול אני מסכימה עם יעלי, ותאמינו לי שלא "בורכתי" בחם וחמות דה-לוקס

אבל יש כאן את העניין של סכנה לילדה שהוא בהחלט החלק העיקרי כאן בעיניי, כי הגאווה שלך, שלי או של כל כלה אחרת היא מזערית לעומת החיים של הילדים...

בכל מקרה העיקר שאת שלמה עם ההחלטה שלך,ואני לא אקשקש לך יותר מדי על הפילוסופיות שלי