קשה לי :-( צריכה חיבוקים - הריון ולידה

אוי יפה שלי- מלא מלא חיבוקים..
זה לא פשוט, את עושה צעד אמית מבחינתך אבל הוא פשוט הכרחי,
גם לך וגם לנהוראיצ׳וק. הוא צריך את הפינה שלו ולהסתגל אליה ובכלל לשינה טובה יותר (ככה כולם מספרים), וגם את ומתן צריכים את הסביבה האישית שהיא שלכם ורק שלכם.
חוץ מזה, תפסיקי להיות קשה עם עצמך- את אמא כל כך אוהבת ומסורה, אז מה אם לא את סיבנת בפועל? אמא שלך- האדם שהכי דואג לנהוראי אחריכם עושה את זה ובאהבה רבה.
בזמן שאת ״מוותרת״ על הילדות שלך. את לא יושבת עם חברות בבתי קפה וזורקת אותו, את עובדת ולומדת כדי לאפשר לו לחיות חיים טובים יותר ואת זה הוא יזכור כשיגדל, לא מי קילח אותו.

נשמה שלי זו תחושה הגיונית וברורה.. אל תילחמי בה.. בלילה הראשון קמים מיליון פעם לראות שהכל בסדר...
אחר כך זה מתמעט..
את תראי שהוא יישן טוב יותר.....

תוספת מדהימה למשפחתנו!

בובה,

מסכימה עם מיטל. אני בטוחה שתשמעי כל פיפס אבל מצד שני גם תשני יותר טוב בכל מקרה. אל תדאגי - הוא יזכור את החום והאהבה שאת נותנת לו כאן ועכשיו (בזמן שאת איתו) וממש לא יזכור באיזה גיל העברת אותו לחדר משלו

אל תיהיה עצובה,
הוא ישן מצויין, ובשביל שתיהי בטוחה שתמיד תשמעי אותו יש אינטרקום,
אני בטוחה שהוא לא מרגיש מוזנח זה רק בראש שלנו!!!
הכל יהיה בסדר איתו ואולי אפילו הוא ישן טוב יותר
"הזמן עושה את שלו והוא מזור לכל שכואב
אם לאלוהים לקח שישה ימים לברוא את כל מי שיש כאן
מי אני שאמהר ואנסה לשנות את הכל
כי הכל קורה ממילא בתחושה כזו שכל דבר בא במקומו"

בהחלט הדבר הנכון קשה קצת בהתחלה אבל מתרגלים

אוי, מתוקה. זה באמת אחד הצעדים הקשים, אבל כל כך הכרחי. גם בשבילכם - בשביל הפרטיות שלכם אבל קודם כל בשבילו. זה צעד קטן וראשון לעצמאות שלו. הכל יהיה בסדר, אני שולחת לך מיליוני חיבוקים

מאמי את עושה את הדבר הנכון אין לך מושג עד כמה אני מבינה אותך לי היו בדיוק את אותן הפחדים והתגברתי עליהן אין מצב שלא תשמעי אותו בלילה האינסנקטים שלך יעירו אותך .יש לך מוניטור?

זה לא רק נכון בשבילך - פרטיות, חופש לחיות בחדר שלך עם אור דולק ולא לפחד להעיר אותו - זה הכי נכון בשביל נהוראי! ככה הוא לומד להיות עצמאי ולא דבוק לאמא, וריבוי מטפלים זה טבעי ורק בדורות האחרונים אמהות מבודדות אחרי הלידה לטפל לבדן בתינוק. אפילו אצל דולפינים כל הלהקה עווזר לדולפינה היולדת.

מבינה אותך מאודדד

העברתי את נועה לפני כמה חודשים והיה לי קשה

מאמי

כל הכבוד על האומץ!
זה יעשה רק טוב- אני בטוחה!

זה קרה היום בלילה או יקרה היום בלילה?

מאמי יהיה בסדר
תעבירי אותו לחדר משלו שיפתח עצמאות
שולחת לך מיליוני

תודה בנות שלי אתן מדהימות הרגעתן אותי קצת
אעדכן איך הלך יותר מאוחר

בובי, אני מניחה שכל אמא שחוזרת לעבוד ומעבירה את הילד לחדר משלו מרגישה ככה אבל זה משהו שמתישהו היית צריכה לעשות אז... את תיראי שאת תסתגלי ועד אז קבלי

יפה שלי אני כ"כ אוהבת אותך ומבינה אותך!
גם אני חוששת מהיום הזה...והוא קרוב כי גיאצ'ו כ"כ גדל בלי עין הרע שעוד מעט כבר לא יהיה לו מקום בעריסה ואין לי מקום בחדר שינה למיטה הגדולה...

איך עבר הלילה?

הכי חשוב זה להיות עיקביים.

לא להעביר באמצא הלילה אליכם....

בהצלחה מתוקה!

בשמת