היום הרגשתי שאני מאבדת את השפיות! - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש


  • מה זה??? זה גיל שנתיים הנורא שמדברים עליו???

    חייבת לפרוק כי אם לא אני אתחרפן!!

    היינו חייבים להתארגן למעון, שזה אומר להיות מתוקתקים ב7:20 ולא דקה יותר כדי שבעלי יחזור מתפילה לקחת אותו למעון בדרך לעבודה..

    אבל אז הוא פשוט לא הסכים!! השעין את הראש על הדלת ובכה "אבא אבא".. לא עזרו כל הפיתויים! עוגיה, עוגה, בקבוק שתיה.. כלום!!!!! בוכה ובוכה....

    אחרי 5 דקות שנשארו לנו 20 דקות להתארגן החלטתי שחייבים להתחיל, אז לקחתי אותו בכוח לספה להוריד פיז'מה, ומה אני מגלה?? כולו!! מאחורה מרוח בקקי (ממש סליחה על התיאור..) ואם זה לא מספיק אז כדיי להוריד את הגופיה- בכוח, אני מזכירה, כי הוא רק צורח ומתקפל ולא מסכים לעמוד, עוברים דרך הפנים וההשיער ומה לא

    בקיצור, מסכן שלי, ניגבתי עם מגבונים את כולו בתור התחלה, ואז הכנסתי אותו למקלחת, למזלי היו מים חמים ופשוט קרצפתי אותו.

    ואז התלבשנו.. בעלי חזר באמצע ההלבשה (כשהכל כזכור מלווהה בצרחות והתקפלויות) והיה המום..

    בקיצור, כשהוא יצא מהבית כבר היינו חברים.. הוא עשה לי שלום ונתן לי נשיקה, אבל אאני נשארתי עם טראומה.
    ירדו לי ממש דמעות מהאשמה עצמית לא מוצדקת, על איך שהתנהל הבוקר

    וזה עוד אחרי הלילה הראשון (והאחרון!! אני מקווה!!!) שהתעוררנו מהגזים של הקטנטונת שהייתה כזו בובה חסרת ישע..)

    מקווה שהיום יעבור יותר בקלות ממה שהוא התחיל..
13 תגובות
עמוד 1
  • אוי איזה בוקר מבאס
  • צ'
    פייס: ortal_hori
  • מוכר ביותר..
    אני עוברת את זה כל בוקר עם שניים..
    אחד בגיל 4 הנוראי והשני בגיל 2 הנוראי
  • צרת רבים- חצי נחמה.
    קצת טיפשי אבל די מעודד לדעת שלא רק אני בסירה ובסוף זה עובר איכשהו..

    צ'- הבנתי את השאלה
    ככה.. לפי מה שכתוב בביטוח לאומי הרופא יכול לתת שמירה מהיום שאת אצלו אבל ניתן לאשר עד שבועיים אחורה. לי הרופא כתב מתחילת ח.המחלה שהייתה שבועיים קודם. כך שהסיכוי לא רע.
    ובתשיעי כן מאשרים- אבל תלוי באילו נסיבות השמירה. למשל אני מניחה שבשמירה על סיכון ללידה מוקדמת לא מאשרים- כי בתשיעי כבר אפשר ללדת בזמן.. אבל במקרים אחרים ייתכן בהחלט שיאשרו!

    לגבי עצם השאלה- את יכולה אולי להגיע לעבודה בלי להחתים כרטיס? ז"א למלא ידני אם לא תאושר השמירה? ואז לסכם עם הבוסית שאם יש שמירה אז לא להחשיב את היום הזה שבאת. כאילו באת בהתנדבות.. הבנת?
    כי אם לא אז זה יפגע ברצף של החודש שזה המינימום לשמירה.

    גם לי יצא מסורבל... מקווה שהבנת...

    ואורטל- מה אנחנו לא עושים...
    ברור שהוא קיבל מתנות!!! מהבובה וגם ממנו ומכולם!!
    זמן איכות מפנק כל יום!!!!! שנינו רק איתו!! (אפשרי ככי היא ישנה המון) ועדיין...
    טוב, יעבור לו עם הזמן..

    הדסקה- האופציה של להעיר אותו לא אפשרית כי הוא מעיר אותנו
    יש לו שעון ביולוגי מדהים וב6 ורבע הוא ערני לחלוטין, משחק ומדבר להנאתו במיטה, קורא לנו לבוא...

    ולהלביש בלילה- ואז בבוקר להחליף מחדש בגלל טיטול?? אההמממ נשמע נוראי...
    צריך פתרון אחר..
    אולי פשוט אין

    העיקר הוא חזר מבסוט מהגן!!!!!
  • אהה אורטל..

    עכשיו אני שמה לב שאת כותבת שזה לא עובר עם הזמן
  • הבנתי אותך. רעיון מעניין בלי להחתים כרטיס. אני אגיד למנהלת שלי. וחייבים חודש מינימום לשמירה? לא שבועיים?

    תנסי להעיר אותו עם מוזיקה. אפילו אם הוא מתעורר קודם וקורא לך - שימי שירי ילדים ואז תלכי להוציא אותו מהמיטה... זה עושה מצב רוח........
    וזה כן משתפר עם הזמן אבל זה תקופות כאלה... פעם ככה פעם ככה... יעבור לאט לאט
  • אני רוצה להאיר את עינייך על משהו-
    את אומרת שלא עזרו כל הפיתויים- עוגיה בקבוק וכו'.
    שאלתי היא- למה פיתויים? ההפך!
    הוא בוכה ומשתולל ואת מציעה לו פרסים כדי שיפסיק עם זה...
    פיתויים צריכים לבוא בעיניי בזכות התנהגות טובה ולא בשביל להפסיק התנהגות רעה, כי אז הוא לומד שכשהוא משתולל מגיע לו פרס.
    בפעם הבאה הוא יצפה לפרס אחרי השתוללות.

    אנחנו למשל בבוקר לא נותנים שוקו ועוגיה עד שהם מוכנים לגן.
    כשהם מוכנים הם מקבלים ואנחנו בינתיים מתארגנים.

    כשאורי היה בגיל הזה, כל השתטחות או התפרצות הייתה זוכה להתעלמות.
    הייתי אומרת לו-
    אמא לא מנהלת דיון עם צרחות, תירגע נדבר.
    כן גיל שנתיים הוא לא קל, זה המרד הראשון לעצמאות,
    הם תמיד בודקים גבולות ומנסים אותנו,
    אבל זה לגמרי משתפר, והילדים לומדים להכיר ולדעת איזה גבולות מעוגנים היטב ואיזה אפשר לפרוץ.
    [

    [
    [
  • מאמי תתרגלי מקרים כאלו קורים ויקרו
  • זוהר כרגיל אהבתי את התשובה שלך
  • שכחתי להוסיף, אם תרצי אכתוב לך את דעתי...
  • בסוף אני מרגישה לא טוב ככה שאני פשוט לא מנסה אפילו להגיע לעבודה מחר.

    ומה זה נקרא תוציאי ימי מחלה? אני הרי יכולה לנצל רק ימי חלה שיש לי אני לא יכולה להמציא עוד. לכן רוצה שמירה.

    טוב השתלטתי פה על ההודעה
  • אויש. קודם כל תרגישי טוב!

    שנית.. לא ניצלתי ימי מחלה שלא היו כמובן, אלא הרופא הוציא לי אותם רק כדי שלא אגיע, ואלו שהייו מעבר למכסה שלי היו אמורים להיות על חשבוני עד שהם יהפכו לשמירה ע"ח הביטוח לאומי כשאצבור חודש.

    ואין לי בעיה עם ההשתלטות

    ולשמירה המינימום זה חודש יש לך את זה? כמובן בהנחה ותלדי בתל"מ..
  • בנתיים יצא רצוף שאני בבית מה28 לדצמבר... היום ה8 לינואר. התאריך שלי זה ה31. יש מצב שאני אפספס גם ביום... זה יהיה מבאס... אז אם יהיה חודש - כן אם לא - לא.
    כרגע אין צירים בכלל. אני מוכנה שהימים יהיו על חשבוני וללדת השבוע ביום רביעי בבוקר.


מותר ואסור לאכול בהריון והנקה