מפחדת מרגע האמת- עדכון - הריון ולידה

פשוט אל תחשבי על זה...

זה מה שעשיתי בהריון ראשון לא חשבתי, זה לא יעשה לך טוב בכלל.

תמיד אמרתי מה שיהיה יהיה

אירה אני כאילו לא שולטת בזה. אני נכנסת למיטה בלילה ומנסה לחשוב על דברים אחרים אבל לא מצליחה. אני מפחדת שאני משתגעת

לא קרה לי.

אבל אני יכולה להגיד לך שחוויית הלידה היא הרבה תלויה במה שהולך בראש שלך.
אני ידעתי שאני הולכת ללידה "כמו גדולה" ובלי לחצים מיותרים, ובאמת הייתה לי לידה שאני מאחלת לכל אחת.

בתור מישהי שעברה לידה ראשונה, אני יכולה להגיד לך שזאת חוויה מדהימה, גם אם הלידה קצת קשה. זה משהו שזוכרים להרבה זמן, וזה לא דומה לשום דבר אחר שתחווי.

אבל אם את מרגישה שהתחושות מפריעות לך בחיי היום יום אולי שווה להתייעץ עם רופא

גם לי זה לא קרה....

מאמוש יהיה בסדר חשבי חיובי.

קודם כל תודה חמודות על המענה. אני אחכה קצת ואראה אם זה ממשיך או לא במידת הצורך נראה לי שאני אאמץ את העצה ג׳ני ואתייעץ עם רופא

טלטול יקרה- קרה לי בגדול ועוד הייתי צריכה להחליט בין קיסרי לבין לידה רגילה כאילו שאחת האופציות פשוטה יותר.. גם אני בכיתי לא פעם רק מהמחשבות על הרגע הזה אבל יפה שלי-
בדיוק שבוע אחרי הלידה לא זכרתי כלום!!!! חוץ מאוצרות שמי כמוך יודעת- שווים לי הכל!
תפסיקי לחשוב על זה ואם זה כבר בלתי נמנע אז רק מחשבות חיוביות. אני ערה 24/7 אז אם קשה לך להירדם את מכירה כל דרך אפשרית להשיג אותי.

גם אני פחדתי מאוד בלידה הראשונה. לא עד כדי רעידות וכאלה, וגם לא בחודש השישי אלא יותר בשמיני ככה, אבל כן פחדתי..
מה עזר לי להירגע?
לגבי הפחד הכללי: תמיכה של אנשים קרובים במיוחד כאלה שאמרו שזה בסדר לפחד ושה"שד" לא נורא כל כך וגם להתעסק יותר בפן החיובי יותר (תנסי לצייר לך תמונה חיובית יותר של הלידה, איך את סןפרת עם בעלך את הצירים, מתארגנת, מתקלחת, מגיעה לחדר לידה יד ביד עם בעלך, איך את מקבלת את התינוק הקטנטן שלך, איך אתם חוזרים הביתה וכו')..
ולגבי פחדים ספציפיים יותר: כשהתגברתי על הפחד הכללי ידעתי למקד יותר את הנקודות הספציפיות: הפחד מכאב, ניתוח וכו'.. וגם לכל אחד מאלה יש פתרון. נגיד אני מאוד מאוד פחדתי מקיסרי והפצצתי כאן את הבנות בשאלות על זה. כשהבנתי שזה לא כל כך נורא השלמתי עם האופציה.
עכשיו אין לי פחד בכלל, רק סקרנות:איך אני אהיה בלידה, איך אצליח להתמודד בלי אפידורל וכו'..
ותכלס, לפחות הלידה הראשונה היתה קלה ומהירה ואחרי חודש חודשיים הייתי מוכנה עוד פעם!!

לי זה קרה ועוד מההתחלה!! אני הייתי ממש בהיסטריה מהלידה ווהיו לי מחשבות שעדיף שאני לא יגיד עד כדי כך שהתלבטתי אם לבקש קיסרי.
לי זה לא עבר כד הלידה אהל אני יכולה להגיד לך שאת יכולה לנשום זה לא כזה נורא ובשנייה ששמים עלייך את התינוק את שוכחת מהכאב!!
 

וועליהההה כמה זה היה קורה לי !!! לא הייתי מצליחה לישון לילות שלמים בגלל זה

זה טבעי ולגיטימי מאמי - כולן עוברות את זה

אני יכולה לעודד אותך שאני הבנאדם הכי פחדן ורגיש בעולם (אני מתעלפת מדם) - אבל כבר בחודש 9 את רוצה שזה יגיע
את לא יכולה להתאפק ולחכות לראות את האוצר שלך!
במיוחד שמדובר ברגע האמת, את רק חושבת על זה שאוטוטו את מחזיקה את הבייבי

אין דבר מרגש ומעודד מזה

אמא איזה מדהימות אתן!! חייבת להודות שהצלחתן להרגיע אותי ולהבין שאני לא משתגעת ושזה נורמאלי. עדוש זה שכתבת שלך היו המחשבות האלה מהתחלה נתן לי קצת אוויר, הבנתי שאני לא פסיכית

קרה לי גם בלידה הראשונה וגם בשנייה אי אפשר לשלוט על זה ,כמה שניסיתי לא לחשוב על זה ,בעיקר בלילות היו לי התקפי חרדה של דפיקות לב ונשימה מהירה....
יהיה בסדר שוכחים הכל

ככןןן בטח קרהההה
יאו אני זוכרת את זה כאילו זה היה אתמול....

איזה התקפי פחד בהלה וחרדה לפני הלידה. מה שעזר לי זה ממש לעבוד ולדבר עם עצמי. הרבה דיבורים גם עם חברות על הנושא- ממש להוציא את זה....

אין מה לעשות. זה הפחד מהלא נודע... וזה הכי טבעי שיש....

אוו ווה כמה שזה היה קורה לי!!
המוןןןן!!
וכדי להרגע פשוט הייתי חושבת על דברים אחרים, מתעסקת בדברים אחרים..
יוצאת קצת החוצה לנשום אוויר.. מדברת עם בעלי או עם חברה טובה..
מאמי אל תדאגי כשתגיעי לשם זה לא ייראה לך כל כך נורא.. באמת באמת שלא!
ואל תקשיבי לאנשים שמלחיצים אותך לגבי זה ותמנעי גם לקרוא סיפורי לידה..
זה היה קורה לי מלא שהייתי קוראת סיפורי לידה ואז הייתי נכנסת ממש ממש ממממששש להתקפי חרדה חוסר אוויר וכל זה..

עוד משהו קטן..
כשאת מגיעה לרגע האמת ואת כבר שם עם הצירים והכל. זה פשוט טססססס!! מאמי זה טס!
הזמן ירוץ לך מהר ומבלי שתשימי לב את כבר תהיי אחרי זה..
ואומרת לך את זה מישהי שהיא הכי פחדנית ועדינה בעולם שעברה 18 שעות בחדר לידה ,הגיעה עד פתיחה 10 ואז קיסרי..אז באמת שהשד לא כזה נורא!
אם את צריכה משהו תדברי איתי בכיףף!!

קרה לי פשוט חשבתי על אחרי הלידה איך החיים שלי הולכים להשתנות איך נכנסת לנו נשמה טהורה לבית איך אני הופכת להיות א-מ-א

יאוו טלי את מתארת בדיוק את מה שיש לי פחד חוסר נשימה דופק מהיר, אולי זה באמת התקף חרדה? ענבל שלא תביני לא נכון אני חושבת על זה שהאוצר שאקבל יהיה הדבר הכי משמעותי בחיים שלי אבל הפחד עדיין קיים. אני מקווה שבזכות העצות שלכן אצליח לעבור את זה בשלום.

אגב מאמי יש ספרי לידה מדהימים שמאוד עוזרים נגד החרדות
לי למשל היה את הספר - לידה' / נחמה אפשטיין

הוא עזר לי מאוד!!!

את ממליצה לי לקרוא אותו עכשיו או לחכות קצת?

תרכשי אותו, ותתחילי לקרוא בנחת - יש פרקים על כל שלב ההריון ...
הייתי משאילה לך אבל חברות שלי כבר לקחו מספר

בלידה הראשונה לא קרה אבל בשניה אני לא יכולה לכתוב פה במילים מה פחדתי. מרוב שפחדתי אפילו לבעלי לא אמרתי כלום. פחדתי שאם אני אגיד זה יקרה. היו לי סרטים בראש חבל על הזמן.

אני ממליצה לקרוא הרבה על מהלך הלידה. אני חושבת שידע עוזר להפיג את החשש. תקראי על שלבי הלידה מה עושים מתי ממש מההתחלה - צירים איך מתזמנים ומה עושים בבי"ח את כל השלבים מרגע ההגעה ועד שנכנסים לחדר לידה וכן הלאה והלאה.

ותמיד תמיד כשאת מתה מפחד תפחדי - סבבה - אבל בסוף תמיד תחשבי על רגע המפגש עם הבייבי

אני יכולה להבטיח לך!!!!!!!!
שרגע הלידה זה שיא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
שאין לתאר ואת מיד אחרי הלידה תתגעגעי שוב להריון ובעיקר ללידה.
הגעגוע הזה יגרום לך לרצות להיכנס להיריון שוב ומיד.
תהני מכל יום ותנצרי כל תנועה.
והעיקר... הבריאות
ליאת

[

כן לדעתי זה התקף חרדה
זה היה בא לך גם מדברים אחרים או שזה רק מהלידה?
כי לי זה היה קורה גם מדברים אחרים..
פשוט מהלידה זה היה בעוצמה הכי חזקה

זה נורמאלי לגמרי

אני הכי הייתי ככה
כי הלידה הראשונה הייתה מאווד קשה
כל הזמן חשבתי שזה יעבור חשבתי על הנסיכה וחשבתי שכל הכאב שווה את התוצאה

תכנסי לראש מחשבות חיוביות וזה ממש עוזר

וכן עוד רגע את נפגשת עם הביבי והכל מאחורך

ווואאאיי אני כל כך מבינה אותך אני בדיוק השבוע האחרון גם בפחדים....
אבל יהיה בסדר אני אומרת לעצמי אם כולן עוברות את זה גם אני אעבור את זה....

איזה יופי!!!

ממש כיף לשמוע!!

כל הכבודדדד יפה מאד
הרבה עבודה עצמית.... הרבה דיבורים.... זה עובד ....
שמחה שעזרנו לך!!!

טלטול...