אני נשואה כשנה, ועתידה ללדת בעוד כחודשיים את ילדי הראשון.
בתחילת הנישואין וקצת לפני כ, סבלתי מחרדות ברמה קשה. זה היה טרום הנישואין וכל המעבר הפחיד אותי . הייתי אצל פסיכולוגית בטיפול, לקחתי קלמנברין במשך תקופה בת 3 שבועות ואולי מעט יותר.
בהמשך לחרדה ניכנסתי למשבר אמון קטן בזוגיות, משבר לא אמיתי כי אם פרי פיתוח של חרדה, בעצם היה זה משבר דמיוני ביני לבין עצמי שרק אני והמטפלת הרגשית ידענו עליו.
קצת אחרי שניכנסתי להריון ב"ה התרפאתי פלאות וכל החרדות נעלמו. שמעתי ממישהו שזה בגלל הורמון מיחוד שמגיע עם ההריון וכנראה הוא ריפא אותי זמנית (מישהו לא מוסמך)- האם זה נכון או שמא הטיפול עבד עליי טוב?
אגב, התברר כי חסר לי ויטמין בי12 שמשפיע הרבה על חרדות ואכן התלחתי לקחתתוסף ת**** של הויטמין.
כעת אני מודאגת משני דברים:
א. שלא יחזרו אליי החרדות לאחר הלידה.
ב. שלא אכנס לדיכאון לידה, שכפי שהבנתי מגיע בעיקר לכאלו שעברו משברים נפשיים כלשהם.
אציין כי החרדות של מעבר החתונה וכו' היו בעצם הפעם הראשונה בחיי בו סבלתי מקושי נפשי ברמה כזו. אני ב"ה בריאה בנפשי.
בעלי אדם אדם תומך ומקסים אך גם רגיש ושברירי. ההריון נתן לי זמן לבנות מחדש את כל מה שהחרדות הרסו בזוגיות בזמן החרדה בתחילת הנישואין.
האם מישהי כאן עברה משהו דומה או דיכאון לאחר לידה ויכולה ליעץ לי?
מה אתן יודעות בעניין?
אשמח לקבל עיצות ועידודים
יום מבורך ושמח לכולן!

כולנו הילדים של אבא בשמים