עוד מחשבה, קצת מטרידה.... - הריון ולידה

בבית חולים יראו לך הכל: איך להחליף חיתול, איך לקלח, איך להניק....
אל דאגה! וכשתחזרי הביתה תוכלי תמיד להיעזר באחיות של טיפת חלב. אני שרצתי שם כל השבועיים הראשונים.

תראי. קודם כל את יכולה מעכשיו להתעניין קצת באינטרנט אולי לראות סרטונים על טיטולים או הנקה...
דבר שני את 3 ימים בביה"ח -שם ילמדו אותך אם תרצי....
דבר שלישי - זה קשה ומוזר בהתחלה אבל אח"כ מתרגלים ועושים את זה בעיינים עצומות. ( תרתי משמע- מרוב העייפות).

לגבי הנקה - אל תדאגי מעכשיו. יכול להיות שיבוא לך חלק. ובכלל יש כלכך עזרה בנושא. טיפת חלב, יועצות הנקה, פורומים למינהם....

אל תדאגי ממי אנו כאן בשבילך לכל שאלה.....

איפה את רוצה ללדת?

קודם כל - לידה ראשונה זה לא רק תינוק ראשון זה גם לידה של הורים חדשים, שלא אמא חדשה. של אבא חדש. אף אחד לא מצפה ממך שיבוא לך הכל בטבעיות. אני זוכרת שאחותי שילדה בן ראשון לפני שנה וכל הזמן היתה אומרת לי מה עושים עכשיו? אני חדשה בזה לא יודעת איך לעשות כלום. לאט לאט לומדים את זה. לומדים את התינוק.
בבי"ח תבקשי שיראו לך איך לחתל, תתעקשי שישבו איתך כמה שרק צריך על הנקה או כל דבר אחר. הכי חשוב - לא להתבייש.
אני בלידה הראשונה חילקו תינוקות לשעת הנקה הבן שלי היה בן כמה שעות ואני זוכרת את עצמי יושבת בחדר מסתכלת עליו וחושבת לעצמי מה אני אמורה לעשות איתו?

בשביל זה יש את אמא

זה פחד הגיוני של כל אמא לעתיד..
בבית חולים יעזרו לך עם ההנקה..אבל באמת יכול להיות שהכל ילך חלק ולא תצטרכי עזרה..היו אצלי כאלה במחלקה שפשוט התינוק נצמד.
לגבי חיתולים וכל זה.. זה בא טבעי..כשתרגישי את התינוק שלך את לא תפחדי ממנו כמו שאולי את מפחדת מתינוקות של אחרים.
אצלי לפחות היה ככה.


דברו איתי בפייסבוק

שחר המלך - אל תלחיצי אותי!!!! איזו לידה??? אני ממש רחוקה מזה ולא מבינה עדיין חצי ממה שיעבור עליי וכל זה... קוראת לאט לאט באינטרנט ופה, מנסה להפנים את התפקיד החדש, לפחות בתיאוריה... אין לי שמץ של מושג :):):)

שיררררה - תאמיני לי שהייתי מאושרת אם אמא שלי וחמתי היו יכולות לעזור לי... אמא שלי לא יודעת מהחיים שלה, אין לי מושג איך היא בכלל גידלה אותי, ולא הייתי סומכת על דבר שהיא אומרת לי, עם חמתי אני לא מדברת כבר שנתיים (עוד לפני שהתחתנו בכלל) ופשוט אין לי, אין לי מאיפה וממי....

אני מבטיחה לך,שאת תתני את עצמך ואת סגנונך-האישי באופן-הטיפול.
כ"א בסוף עושה כרצונה, אחרי שהיא מתבוננת בבי"ח וכו'.

מי שלימד אותי הכי טוב בסוף איך לחתל וכו',זה דווקא בעלי,שלא-היה לו מושג בכלום,פשוט הוא ראה את הכל נקי (אני הייתי מרוכזת בהנקה) ולימד אותי נפלא

ווואי, מרווה, איזו תשובה מנומקת! תודה רבה על ההשקעה בכתיבתה!
זה הרבה חומר למחשבה, מזל שיש לי רצת זמן עדיין :)
רב תודות!

לצערי, חוץ מהתינוקי יהיה עליי להתמודד עם בעלי, שאין לי מושג איפה הוא בתמונה הזו, מבולבלי שכמוהו :) למרות שכשהוא לקח על עצמו חלק ממטלות הבית התפלאתי כמה טוב הוא עשה דברים... אני חשה שתהיה לי איתו מלחמה שלמה על כל עניין קטן, החל מבקבוקים ועד השם לתינוקי.... איש קשה, עם דעות חזקות, גם אם הן לא מבוססות על שום נסיון :) מין יתר ביטחון עצמי כזה:)
אז נראה לי שבמצב שלי יהיה עליי להתמודד איתו יותר מאשר עם דברים אחרים....
אני רק חושבת ונהיה לי צמרמורת מכל הוויכוחים העתידיים :(
הוא, למשל, טוען שיש לנו הכל לתינוקי, שאין לי מושג למה הוא מתכוון אבל נראה לי שלבגדי אחיו וכל מיני דברים ישנים שאמא שלו אוגרת שנים על גבי שנים... אני לא בטוחה שזה מוצא חן בעיניי :(
נראה לי שאני צריכה לחשוב קודם על איך להתמודד איתו ורק אז על התינוקי :)

לדעתי, את לא צריכה "להתמודד" איתו
את צריכה פשוט לשבת איתו לשיחה אמיתית ופתוחה
לסדר את העניינים ולפרוס הכל על השולחן לפני שהבייבי נולד (יש לכם די זמן)
אתם חייבים להסדיר הכל לפני שהלידה תגיע - ותאמיני לי ההורמונים ישתוללו ויעשו לך מצבי רוח לא סימפתיים
אני אגיד את זה עדין - לא שווה לכם לדחות את השיחות לתקופה ההיא

היי שירררה,

תודה על התגובה....
הבעיה אצלנו היא שלא ניתן לנהל שיחות - אלה ויכוחים, כי אני שונאת שמחליטים בשבילי ולו יש מיליון דעות בעניין והוא חושב שהוא יודע מה יהיה לי טוב, מבלי לשאול אותי... אני חסרת סבלנות לשטויות האלה והוא עקשן נוראי...
בקיצור, יש למה להתכונן :)

לגבי יד שניה למוצרים לילד- תגידי שיוציאו הכל מהמחסן, ותבדקי באמת מה יש שם, באיזה מצב. יכול ליהיות שתיהייה שם איזה מציאה! אל תראי את זה כ"כ שלילי.
מה שכן- בקבוקים מוצצים ופטמות אין מצב להעביר ככה בירושה אז...אין לכם הכל לביבי אפילו רק מהבחינה הזאת. זה חייב חדש.
בסוף גם תצטרכי ללכת לקנות חיתולים, אז על הדרך מה לא תקני חליפות חדשות ובגדים? בטח שתקני. בקיצור- יש עוד הרבה זמן עד לדברים האלו..........
ובגלל שזה עוד רחוק, אל תגידי לבעל שלך מה צריך חדש מה לא חייב חדש כי זה סתם יעמיס אותו. תתחילו לדבר על זה אי שם לקראת הסוף..

כבר ענו לך שמראים בבית חולים איך מחליפים ואיך מניקים וכ'ו....
חוץ מזה יש גם אינטואיציה אימהית. היא באה בטבעיות בגלל שאת לומדת את הילד כשאת נמצאת איתו הרבה זמן למי מוקדם, למי מאוחר- אבל היא תמיד באה!
סיפור: אחרי הלידה כשלקחנו את הילד מהתינוקיה, עוד לא הייתי שם אז לא הראו לי את הטריק הזה שעושים עם הילד בשביל להחליף חיתול, אז אני ובעלי, שלא ידענו איך עושים את זה, עשינו בשיטה שהמצאנו לבד שבדיעבד נראת לי כזאת מסורבלת מפגרת אבל מפגרת תמימה ו.... וזה מצחיק אותי היום, אבל גם נותן לי גאווה שאני ובעלי ללא ידע עשינו משהו שעלינו עליו לבד. כמובן שלמחרת כבר ראיתי איך האחיות שולטות בזריזות ידיים בהחלפה (פשוט להעריץ!) וסיפרתי והראתי לבעלי

טבעי שמחשבות כאלה יתרוצצו בראש מפעם לפעם, בסך הכל זה הריון ראשון והכל חדש, ואפילו אם היתה לך עזרה והיית יודעת בוודאות שיש לך על מי להשען אחרי הלידה (אמא או חמות), עדיין בשלב כזה או אחר היו צצות מחשבות כאלה...
אבל כמו שכבר אמרו מעליי, בבית חולים תוכלי לצפות באחיות בתינוקיה איך הן מחתלות, מלבישות, מקלחות, בקשר להנקה מסתובבות בבית חולים יועצות הנקה וגם אחרי השחרור הביתה תמיד אפשר לפנות ליועצת הנקה מוסמכת שתדריך אותך...
ולאט לאט את תראי שכל זה יבוא לך בטבעיות

מאמוש קחי הכול באיזי תרגעי במשך ההריון תרגישי יותר בטוחה ובשלה....
וכמו ענקית תהיי אמא טובה ומקסימה לפיצפוני...
אל תדאגי נכנסים למים ולומדים לצוף ולשחות מהר...

הכול יהיה בסדר בינתיים תהני

דייי אל תכניסו אותי ללחץ, אני גרה רחוק מהוריי וכנראה אלך אליהם לאחר הלידה לשבוע- שבועיים
אני מקווה שהכל יעבור שם בשלום, אחרי הכל זה לא הכי בריא לזוגיות ואני מקווה שבעלי יסתדר שם.
אני ממש מפחדת מהרגע שאחזור הביתה ואצטרך להתמודד לבד עם הבביבי במרחק הגדול מההורים!
איך ניכנסים לשגרה יפה של אמא עם תינוק חדש ובכור? מישהי יכולה ליעץ?

כולנו הילדים של אבא בשמים

זה באמת קשה בהתחלה, ואם מנמיכים ציפיות ולוקחים בחשבון שאולי יהיה קשה ולא מוכר בהתחלה אז ההמשך יכול להיות נפלא.
גם אני, למרות שאני בכורה במשפחה של שבעה ילדים חששתי ופחדתי ולא הסתדרתי בהתחלה עם יהודה אחרי שהוא נולדוהיום? את רואה אותי היום? אני כבר בהריון רביעי ויש לי שלושה ילדים מקסימים וחמודים.
ועוד יותר, עכשיו כשאני מטפלת בתינוק שנולד זה לא מפחיד אותי אלא להיפך, אני מרגישה שאני חוזרת למשהו מורכב ואהוב וכאילו עשיתי הפסקה קצרה וחזרתי.
זה מדהים, יש לנו את האינטיאציות שלנו שמלמדות אותנו מהר מאוד לקרוא מה הצרכים של הילד שלנו, את לומדת את זה לאט לאט בלי שאף אחד מלמד אותך, זה משהו שלומדים מהחיים.
חוץ מזה, שאנחנו כאן ואת יכולה לשאול ולהתייעץ ולשפוך ולדבר על החששות שלך כמה שאת רוצה.

מירי, אמא לשלושה מדהימים!!!