איזו טעות עשיתיייייי :-(-עידכון - הריון ולידה

זה קשה לשמוע בכי אבל את חייבת אחרת כשתגדל יהי לך יותר קשה להרגיל אותה.
בהצלחה

בסדר מאמי לא נורא
אל תקחי את זה קשה

תעשי בדיוק מה שאת עושה
משחקי קוקו ותעלמי כל פעם ליותר רגעים.
אבל אל תשכחי להופיע כמובן... ולהראות לה שאת חוזרת...

אפילו תשבי לידה , תדברי איתה ואפילו תסתכלי טלויזיה...
ואז תפסיקי לדבר....

ואז תשבי לידה רק תסתכלי עליה וכשהיא מתחילה לבכות תגידי -"אמא פה, לידך, את משחקת יפה, אני לא רוצה להפריע לך"

ואז נניח את רוצה לשירותים תגידי לה- "אני הולכת לשירותים ואני כבר חוזרת"
בוכה- שתבכה, זה לכמה שניות בלבד.
וכשתחזרי תגידי לה - " הנה חזרתי... "

ככה תעשי כל הזמן, יום יום.... לאט לאט זה ישתנה!

למזלי אני עובדת עם הגיל הזה, אז ידעתי מה לעשות...
אז מאז שהיא תינוקת לימדתי אותה להעסיק את עצמה לבד
יש ימים שאני שעה על המחשב והיא עם עצמה- משחקת יפה...אני רק מציצה וחוזרת למחשב

לי קרה משהו דומה
אני עשיתי טעות שלא הרגלתי את אוראל לתחליף ואני עכשיו משלמת על זה

מיכלי אני עושה בדיוק את כל הדברים שהמלצת
והיא לא נותנת לי אפילו להסתכל על הטלויזיה גם אם אני ישב איתה היא רוצה שיהיה בנינו תמיד קשר עין ואני לא יכולה זה קשה ואין לי זמן לעשות שום דבר בבית אני מרגישה שאני מתמוטטת כי אני לבד ובעלי כל הזמן בעבודה
אוףףף זה מתסכל אותי וגורם ל לרצות גם לחזור לעבודה ממש השתגעתי כבר

את צודקת. זה באמת קשה.... אבל אין ברירה תנסי את זה כמה ימים.
אני בעד הרבה דיבור...
אפילו " תאיר , אני כאן לידך, את לא צריכה לבכות" ליטוף או יד על הבטן ולאט לאט לאו להסיט את המבט. כמובן שהיא צריכה שיהיה לה גירוי שלא תסתכל רק עלייך....

ממליצה בחום את הדברים של מיכל!!!
מאוד צודקת...

לא נורא מאמי היא עוד קטנה
מוטב מאוחר מאשר אף פעם לא :)
תנתקי אותה ממך בהדרגתיות ואל תצטערי מהבכי
שנני לעצמך שזה אך ורק לטובתה :)

כולנו הילדים של אבא בשמים

מיכל כתבה לך כבר כל מה שאפשר לייעץ

תודה לכולן

עינבל הכל בסדר!!!