איזה כיף לי - הריון ולידה

קטנה קטנה אבל חכמהההההההה
היא התחילה לבדוק גבולות מתוקה
וטוב עשית
אבללללללללללללללל שימי לב אם החלטת להטיל וטו על המעשה המדובר זה חייב להיות עכבי.
גם אם היא "רק" זורקת עליך חתיכת נייר את תופסת לה ביד ואומרת אסור!!!
בנוסף ממליצה לך מאוד על פינת רגיעה. זה לא עונש ממש ממש לא. להב בחיים לא הרגישה שאני מענישה אותה. אני פשוט מסבירה לה שכנראה היא קצת עצבנית וכדאי שתלך קצת לפינת רגיעה. נשבעת לך זה עובד.
ואני זורמת עם הגיל - בגיל שנה לדקה בגיל שנתיים לשתי דקות וכו.
ושימי לב כמה שתקפידי על הדברים הללו עכשיו יהיה לך פי מיליון יותר קל בגיל שנתיים האיום ונורא.
תבהירי לה מעכשיו מה הגבולות ומי הבוס.

בהצלחה ממי

גם אצלי יש את זה, אני עושה מה שאת עושה.
נראה לי עוזר. הוא מגיב לי במין אנחה תלונתית של בכי ומפסיק.
כמו שסיון אמרה- ליהיות עקבית!

אני גם בעד להיות עקבי בתגובה. היא מתחילה לבדוק גבולות. מצד שני היא מתחילה להבין את העולם וקשה לה ההבעה לכן נוצר פער שהם הרבה פעמים משלימים במכות/בכי. (ז"א היא מבינה יותר משיכולה להביע)
לאט לאט הם גדלים ואם הג'ינג'י שלי הפסיק להרביץ כולם יכולים

איך עושים את זה? אבל היא קטנה!

ממש לא.
פינת רגיעה אצלנו זה הספה אני שמה את להב ויושבת איתה שם להירגע.
תאמיני לי זה עוזר גם לשלוות הנפש שלי

הבנתי........ חשבתי פינת רגיעה לבד בחדר

אני חושבת שפרצוף רציני וטון דיבור חזק אבל לא צועק עושה את העבודה. ואת יודעת מה? אם זה לא מכה שהיא נותנת לך או כד' לפעמים עדיף להתעלם כי לפעמים הם מחפשים תשומת לב ככה. את לאט לאט תלמדי את הילדה שלך.

מקפיצה לעוד דיעות

גם אצלי הם כבר מתחילים עם המכות....
את האמת, אני מגיל פיצפון הרגלתי אותם למילה "אסור" הם מכירים אותה ויודעים טוב מאוד מה זה אומר.
אז כמובן שזה מלווה בפנים רציניות וטון דיבור רציני. עד עכשיו זה עבד מצויין, לפעמים דניאל בודק גבולות וכשאני אומרת אסור אז הוא מחייך ומחכה לראות את התגובה שלי, אבל כשהוא רואה עדיין פנים רציניות הוא מפסיק.