דילמה קשה.... - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • היי לכולן,

    הייתי רוצה להתייעץ... יש בפני דילמה קשה, וההחלטה הזו חשובה מאוד.
    אנסה להסביר הכל מסודר כמה שאפשר:

    אני בשבוע כמעט תשיעי להריון, כך שזה אומר שיש לי כחצי שנה פלוס עד הלידה.
    כעת אנו גרים בתל אביב, וחוזה השכירות שלנו בדיוק עד הלידה שלי.
    זה ממש קרוב לנו לעבודה - לי זה ארבע תחנות אוטובוס, בעלי בכלל הולך ברגל.
    אנחנו קמים מאוחר יחסית, מתארגנים בסאטלה ומתקדמים לעבודה בכיף.
    יש לי קופ"ח ממש ליד הבית, אפשר לבוא בלי תור והכל סבבה, הכל קרוב.
    אלה הדברים הטובים... עכשיו:
    אנחנו משלמים שכירות גבוהה כמובן, כי זה תל אביב וכו'.
    ליד הבית שלנו יש בית ספר מעצבן שמעיר אותנו כל הזמן עם הצרחות של ילדים פסיכים (וזה עוד ביה"ס לבנים דתיים) ושכנים ערסים מעצבנים לא פחות.
    אנחנו גרים בקומה שניה שזה אומר מדרגות (מה פתאום מעלית!) ולי יש בעיות ברכיים אז קתת קשה לי לעלות... וזה כבר עכשיו, עם בטן שבע מטר נראה לי יהיה יותר קשה.

    עכשיו יש לנו אופציה: לעבור לגור במושב של בעלי, והנה התנאים:
    יש לנו ביתן מוכן שאפשר לגור בו (רק קצת לשפץ, לנקות וזהו)
    מקום שקט, יפה, עם אוויר טוב וכל היתרונות של המושב.
    יש שם מלא משפחתונים וגנים בהסדר מסובסד (זה כבר לעתיד).
    וכמובן שלא נשלם שכירות כי זה על השטח של הוריו (רק אולי כמה גרושים לבית)
    אלה הדברים הטובים, ועכשיו:
    המושב נמצא באזור בנימינה, ולהגיע לעבודה בת"א זה להגיע לרכבת, לקחת רכבת, לקחת אוטובוס ורק אז מגיעים לעבודה, ככה זה לשנינו. עכשיו עוד מילא, אבל עוד פעם - עם בטן שבע מטר לא יודעת איך אני אעמוד בזה.
    צריך לקום מאוד מוקדם כי בדרך לרכבת יש מלא פקקים.
    הביתן נמצא ממש ליד הבית של ההורים שעם חמתי אני בכלל לא מתקשרת בשום דרך כי היא מעצבנת תחת ואני בכלל לא בטוחה שהיא תעזור לי וגם לא בטוחה שאני ארצה שהיא תעזור לי, ועוד פעם נגיע למצב שבעלי נמצא באמצע בין שתינו ונקרע לשתיים...בגלל זה יצאנו משם כשהתחתנו כי לא יכולתי לסבול את זה יותר.
    אין לי רשיון נהיגה כך שאהיה מאוד תלויה ביציאותיי מהמושב, אמצא את עצמי נעולה במושב עם התינוק על הידיים בלי אפשרות לצאת לרופא\קניות\קופ"ח- או לתפוס טרמפים (בחיים לא!) או להזמין מונית (כסף) או להשפיל את עצמי בבקשות להסעה מאנשים אחרים (כולל חמתי)
    יש שם קופ"ח אבל לא זאת שאני נמצאת בה.

    השאלה הכי חשובה פה אם כדאי לנו לעבור עכשיו או למשוך עד הלידה שלי.... לבעלת הבית לא אכפת אם מצא לפני, יקח לנו שבועיים לסדר את הבית ואנחנו שום. יש אוטו, ואפשר להתחיל בסאגה של נסיעות....

    אני יודעת שבמשוואה הזאת יש יותר מדי משתנים, וההחלטה היא בידיי, רק שאני לא יודעת מה לעשות.....

    אשמח לשמוע דעות בעניין.
    תודה!!!

16 תגובות
עמוד 1
  • דילמה............
    נראה לי הייתי נשארת בדירה השכורה ומאריכה חוזה

  • אני הייתי נשארת בשכירות... העיקר רחוק מהחמה!

  • השאלה הכי חשובה פה אם כדאי לנו לעבור עכשיו או למשוך עד הלידה שלי....

    עדיף לפני הלידה- בגלל שאחרי לא יהיה לך בכלל כוח לכל זה, עם תינוק, אחכ אין מצב שתסדרו את כל הבית ותשפצו מחדש הכל בלי עזרה כי- מישהו צריך ליהיות עם הילד.
    יכול ליהיות שלא יהיה לך ראש לזה אחרי הלידה.

    לגבי החסרונות של המושב- חוץ מחמתך כל השאר לא באמת תרוצים, זה פינוקים
  • קודם כל ממש הפריע לי שכתבת שהבי"ס רועש יותר כי הוא של בנים דתיים
  • אני במקומך הייתי נשארת באיזור המרכז. לאוו דווקא בת"א שזה יקר, אתם יכולים להתרחק טיפה כדי לשלם פחות שכירות ועדיין להיות במרכז וקרובים לכל מקום!!!! חשבת על האופציה הזו?. אולי רמת גן, גבעתיים וכו'....
    אלו מקומות שאת יכולה ללכת ברגל בדרך כלל עם עגלה לכל מקום ולא להיות תלויה בהסעות. (בלי קשר היתי עושה רשיון).
    אם את מראש יודעת שהיחסים שלך עם חמותך הם כאלה, לא מאמינה שמשהו ישתנה החל מהלידה. את הרי אמרת שכנראה גם לא תרצי בעמצך עזרה ממנה....השיקול הוא כמובן כלכלי,אבל זה גם גובה מחיר נפשי ולכן את חייבת להחליט מה יותר חשוב לך.
    בהצלחה בהחלטה לא פשוטה
  • תודה על התגובות, בנות...

    מיצי מיאו - המשכורות שלנו לא גבוהות, אני לא אוכל להרוויח יותר בזמן הקרוב, כך שהכל על בעלי, ומשכורת אחת פשוט נעלמת לנו כל חודש לכל הצרכים... זה קשה כלכלית, אנחנו כמעט ולא חוסכים כי המגורים בת"א סוחטים את הרוב.

    חות מזה - בעלי אסטמתי, נחנק בעיר, ומבלה המון זמן אצל הרופאים כי יש לו התקפים... במושב יש עדיין אוויר שהוא יכול לנשום ולא לרוץ לרופא כל שבועיים.

    חמתי זו חמתי, אין מה לעשות איתה, זה מה יש.
    אנחנו גם ככה נעבור למושב, כי בהרבה מובנים זה יותר כדאי (אבא של בעלי נפטר ממש לא מזמן, מישהו צריך להיות שם בשטח ולעזור לאמא שלו, לסדר עניינים שאחרי ולשמור על האדמות....) אבל נכוןף מבחינתי זה וויתור מסוים, ולא קטן.
    אבל יהיה לי בית משלי, על הקרקע, מקום בריא לגדל תינוק וזה נראה לי הכי חשוב.
    רשיון, קופת חולים וכאלה זה באמת בקטנה.

    השאלה העיקרית היא האם לעבור עכשיו, שככה נוכל כבר לחסוך כסף, אבל במחיר נפשי וגם פיזי קצת, או להינות מכל היתרונות של עיר כל עוד אפשר במחיר בריאותי של בעלי ובלי חסכונות.

  • אני הייתי ממשיכה את השכירותתתת
    תוספת מדהימה למשפחתנו!
  • יקירה,
    אם גם ככה את מתכוונת לעבור והשאלה היא רק מתי,
    אז עכשיו!!! כי אחרי לידה זה לא פשוט (מנסיון)...זה לא שאת מתלבטת אם לעבור או לא , המעבר הוא כבר החלטה שהתקבלה.....וחוץ מזה חמתך תישאר חמתך אם תגורי בעיר או במושב ומזה לא תברחי (כול עוד תרצי בבנה להיות לבעלך).

    תעברי עכשיו, תסתגלי לנסיעות , לאויר הצח , למקום ואולי אפילו לחמתך ועד שתלדי תשתדלי להכניס את החיים שלכם למסלול וכך יהיה לך קל יותר מאשר כמה שינויים במקביל כי זה לא קל.

    שיהיה המון בהצלחה
    " כי אין בעולם אהבה כמו אהבה של אמא "
  • אם השאלה בסופו של דבר סובבת סביב מתי לעבור ולא אם לעבור בכלל, תעברו עכשיו.
    כל עוד את בשלבי ההריון המוקדמים והבטן שלך קטנה ואין לך תינוק קטנטן על הידיים...
    כרגע כשמדובר רק בשניכם המעבר יהיה קל יותר, נכון שלנסוע לעבודה יהיה פחות נוח אבל לדעתי עדיף שתתמקמו עכשיו לפני הלידה כדי שאחרי הלידה תהיי בראש שקט ותוכלי להתפנות לטיפול בקטנטן/ה שלכם מבלי לדאוג למעבר הקרב ובא ומבלי לחיות "על הארגזים" כמו שאומרים...
    מעבר לזה, אם נניח בצד את החמות שאת נמצאת ביחסים 'צוננים' איתה, לחיות במושב לא רק יקל על האסטמה של בעלך אלא גם יועיל לך ולעובר הקטן שגדל בתוכך...בכל זאת, אי אפשר להשוות את האויר של תל אביב עם האויר של מושב
  • אספר לך מנסיוני.
    אני עברתי לדירה משלי אחרי הלידה..
    לפני הלידה עשינו את רוב השיפוצים.. סיימנו את השאר אחרי הלידה...בערך חודשיים שלוש אחרי ואז התחלתי להעביר דברים ולסדר ועדיין לגור עם אמא (תאמיני לי שזה סחט ממני לא מעט כוחות... לא אהבתי לחיות שם אף לא רגע אחד)
    עברנו לגור בבית שלנו רק כשאוולין הייתה בת חצי שנה.
    אבל
    אמא שלי גרה 40 דקות הליכה ממני..
    זה היה ביוני ולכן זה היה 40 דקות הליכה של טיול רגלי עם העגלה..הילדה הייתה ישנה או משחקת במיטה שלה ואני הייתי מסדרת את הדברים ואז חוזרת לבית הוריי -עוד 40 דקות טיול..
    זה לא נסיעה באוטובוס...
    זה אפשרי אבל זה יהי לך קשה..
    עדיף לעשות את זה אפילו בחודש האחרון של ההריון מאשר אחריו.
    לגבי חסכונות- אם הייתי יכולה לחסוך כסף.. ואני מדברת על עצמי, כי אין לנו הרבה עזרה כלכלית, אם הייתי יכולה לחסוך לפני הלידה הייתי עושה את זה...!!!!!!!


    דברו איתי בפייסבוק

  • לחמתך בטוח לא!

  • מנסיון שלי עברתי דירה כשתמרי היתה בת חודשיים והסתדרתי מעולה. הכל תלוי בגישה. ודרך אגב לא היתה לי בכלל עזרה במעבר...

    אז תחכי קצת עם ההחלטה לא יקרה כלום אם תעברי גם בסוף ההריון- יותר קשה, נכון, אבל לא בלתי אפשרי....

  • לא אאריך רק אומר שאם היתה לי אופציה כזאת לגור במושב לא הייתי חשובת פעמיים
    זה החלום שלי ושל בעלי וממש לא מעניין אותנו המרחק מהעיר - מעניין אותנו איכות החיים וגידול הילדים



  • אין על ת"א עם תינוק קטנטן בבית..
    מטיילים איתו בגינות-ציבוריות,הולכים איתו לכל החוגים של האימהות,מכירים מלא-אימהות...אני חושבת על הנוחות שלי כאמא.

    לגבי חסכון-כלכלי, הכל בראש,אני לא הלכתי על חבילת-לידה,הכל יד 2 ובת"א יש מבחר מבחינת מיטה וכו' באתר יד 2..התחלתי את החסכון ברכישות כבר בזמן-ההיריון.

    אנחנו עברנו לעיר מכפר מבוגר באוכ',שמסתכלים על כל פיפס,מרכלים והאוירה איכסה+אימהות פלצניות,שרבות זו עם זו ומה אני?! אמורה לתפוס צד כלשהו ביניהן ולצמצם לילדיי את האפשרויות-החברתיות שלהם?!
    ייתכן והחיים בכפר,עשו את האנשים קשים שם באופי.

    עזבנו כשניסינו להיקלט (ייתכן והיה לי קשה להיקלט בכפר,בגלל שצפיתי מה הולך להיות לי בכפר בתור אמא ונחרדתי) וכאן בעיר נקלטתי ברוך-השם,כי כאן אף-אחד לא מחטט בחיים-האישיים שלי.

    אני זקוקה לשקט-הנפשי שלי ולמרחבים בנשמה וזה שווה לי יותר מכל חסכון-כלכלי (שם השכירות היתה בדיחה ויוקר-המחייה זול).
    אגב- גם אני נאלצתי לתפוס טרמפים,עניין-מעיק שגרם לי לחשוב פעמיים לפני כל יציאה מהבית.

    כתבה על זה בול מישהי לאחרונה כאן,על החיים במושב..

    אני כותבת לך מנסיוני-האישי בחיים בכפר..

    אני חושבת שהחיים בכפר-דתי,בעל זרם דתי-לאומי מדהימים,הלוואי ובעלי היה חוזר בתשובה והיינו עוברים לכפר שכזה..
    כפר-חילוני הוא לא-בשבילי.


  • גם אני חושבת להאריך את החוזה ולהשאר בת"א.

    וכשתלדי - תעברי
    גם ככה תיהיי בחופשת לידה (לא יודעת עד כמה זמן ) אז האוטובוסים עד לעבודה בנתים לא יפריעו.....
    ובכלל אני חושבת,
    כשתלדי- המחשבה שלך תשתנה.
    יכול להיות שתחשבי שכדאי יותר שהילד/ה יגדלו במושב ותעדיפי לחסוך והמרחק לעבודה בכל ללא יעניין אותך לנוכח היתרונות

    או שעדיין איכות החים שלך ושל בעלך יהיו לנגד עיניך.... ואז תרצו להשאר בת"א..


  • קודם כל אני רק רוצה להרגיע אותך..להסתובב עם בטן זה לא כזה קשה.. אני גרה בקומה רביעית בביניין על עמודים ללא מעלית!!!!!! סחבתי ככה כל ההריון וגם היום עם התינוקת שלי אני עולה ויורדת כל יום 4 קומות עם תיק ענקי ואיתה. הכל עיניין של לומר לעצמך שאת יכולה וחזקה ולא לחשוב כמה קשה וכמה מפחיד...
    הריון זה לא כזה מפחיד וקשה זה כייף..

    לגבי המעבר למושב, זה תלוי אם את מתחברת לאווירה של מושב, אני למשל חייבת עיר ואקשן ומקומות לטייל.. אבל לפעמים נכנעים למצב הכלכלי... אז אני גרה בשכונה שהיא לא משהו אבל היא בעיר וממש נוח לי ככה...

    לפעמים לעבור ליד ההורים של הבעל עלול ליצור בעיות כיוון שפתאום היחסים משתנים והם עלולים להתערב יותר.
    אני יכולה לומר לך שלמרות שאני בקשר טוב עם חמותי לא הייתי גרה לידה לעולם!!!!! אין סיכוי!!!! אבל שוב את צריכה לחשוב מה שיהיה לכם הכי טוב...

    אפילו אולי לעבור לעיר אחרת במרכז שהשכירות יותר זולה ופחות רחוקה מבינימינה...

    בהצלחה!!!

מותר ואסור לאכול בהריון והנקה