חחח אני כל הזמן ניבעטת
נאנחת אחרי האוכל ובקושי מהלכת
וכשאני שוכבת על הצד והיצור בועט
אני מתגלגלת מצחוק כי זה ממש מדגדג....
מבקשת מהבעל מסז' כל יום
אחרת הוא יקבל על הראש אטום
"גם מבשלת, מנקה, מכבסת ומצמצמת בממון
וגם נוסף על הכל- סוחבת הריון"
נאנחת כמו פיל כשמתקופפת לריצפה
לא יכולה להתמתח כדיי לסדר את הציפה
אוכלת כמו רזת הרזות והמצפון מצפצף
כשמנסה להרדם- מתחילה לענפף
הצרבות שורפות בגרון ובקושי שותה קפה
ומצפה מהבעל להגיד שאני עם בטן שמנה- זה הדבר הכי יפה...
אבל מעל כל התלונות והההרגשה הכבדה
אני מודה בכל יום לבורא עולם שנתן לי כזו מתנה כבודה
על כך שהבעל משתדל מאד להיות בסדר ולפנק
ולא להבהל מבעיטה של הביבי שעוד מעט יקח לו מהבלעדיות עליי להתנפק
על הדבר הטהור הזה שכעת בועט בי בליטוף שובבי
וכבר עוד טרם ראיתי אותו, שבה את לבבי.






כולנו הילדים של אבא בשמים