הלפ!!!!!!! - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • תקשיבו, אני פשוט קורסת.
    אני לא יודעת מה קורה לדניאל בימים האחרונים.
    עד עכשיו הוא היה ילד כ"כ טוב, נשמה טהורה. תמיד חיכה בסבלנות כשאני אסיים להאכיל/ לחטל את איתי ויגיע תורו, כל הזמן חייך והיה הילד של אמא.
    בשלושה הימים האחרונים הוא ממש התהפך, התחיל להרביץ לי ולאיתי, עושה לי דווקא (וזה בגיל עשרה חודשים), בורח ממני, אם משהו לא מוצא חן בעיניו ישר צורח, בוכה, זורק את עצמו.
    היום הוא לקח שלט טלויזיה ופשוט הטיח בראשו של איתי ורואים שזה משהו שנעשה בכוונה, שהוא מבין שזה כואב.
    עד עכשיו המילה "אסור" עבדה מצויין, הוא ישר הפסיק להשתולל, עכשיו הוא ממש בוחן גבולות, אני אומרת "אסור" הוא מסתכל עליי, מחייך ומחכה לתגובה. אני משתדלת להשאר עם פרצוף רציני, אבל החיוך שלו ממיס אותי.
    אם עכשיו זה ככה מה מצפה לי???? עזרה? טיפים?



14 תגובות
עמוד 1
  • ווווווווווווווווווואי מבינה אותך כל כך
    גם המצב שלנו מדרדר, פתחתי על זה שרשור לפני כמה ימים ואז המצב ממש החמיר


  • וואי... מעצבן....

  • זה בדיוק השלב והמאפיינים של בדיקת הגבולות שלכם. כשאצלנו זה קרה, פשוט התחלנו להיות יותר תקיפים ונחרצים באיסורים שלנו.

    אם החלטנו שמשהו אסור, אז אסור - ובטח שלהרביץ זה אסור. הם מבינים כ-ל מה שאומרים להם - ולכן בהחלט אפשר להגיד "בבקשה אל תכה את איתי. זה כואב. אנחנו בבית הזה לא מכים!" וחייבים להיות קשוחים ולהסתכל להם עמוק בעיניים, גם אם הם מחייכים את החיוך הכי מתוק וממיס שלהם
  • גיל שנה מאופיין ופריצת הגבולות.
    הם בודקים אותנו טוב טוב
    איפה אנחנו עומדים על שלנו
    על מה אנחנו לא נוותר
    איפה אפשר להמיס אותנו
    תאמיני לי -הם חכמים הקטנים האלה...

    יכול להיות שפשוט אולי את צריכה להתחיל איתו (דניאל) קודם?
    איך איתי מתנהג כשהוא מחכה ? בסבלנות? או גם כככה?

    הפתרון הוא עקביות ואמירת " לא" אסור" וכד'....
    בלי לחייך, בטון רציני ותקיף!


  • קרן, ברור!
    זה בדיוק מה שאני עושה. אבל הוא חוזר על אותה הפעולה שוב ושוב. ובודק את הגבולות.

    ליהי, אני מקווה שאת צודקת. כי אני פועלת בדיוק כמו שרשמת. לא חשבתי שזה יגיע כ"כ מוקדם.

    הוא ממש עושה לי סרטים. והוא גם מקנא באיתי כביכול. הוא לא נותן לי להתקרב אליו, כל פעם שאני מרימה את איתי או מחבקת הוא מטפס עליי ולא נותן לי.
    ובאמת, באמת שאני לא מקפחת אותו, אני תמיד משתדלת לה**** לשניהם את אותו הזמן ולתת את אותו היחס.



  • זה גם מאפיין של הגיל. פתאום הוא מגלה שיש לו "מתחרה" על המשאבים החשובים שלו - אמא, אבא, צעצועים
  • הבנות פה הביאו לך טיפים מדהימים
    שיהיה בהצלחה



  • אני רק מקווה שזה יגמר מהר ולא יתחיל לאיתי.

  • וואי נשמע קשה.. טוב קיבלת עצות.. כל מה שנותר לי להוסיף זה כפרונס על השובב הזה!!!! אני בטוחה שעם עקביות זה יחלוף.. עם אמא כמוך אין לי ספק!!!

  • חוץ מהטיפים המעולים של הבנות תראי האם משהו מםריע לו, יכול להיות שהוא מתוסכל ממשהו ולא מצליח להתבטא.
    ובנוסף קבלי המון
    [

  • ואי ואי אל תגידי לי
    הבת שלי גם בת 10 חודשים והבן שלי בן 3.9!!!!
    היא גם כן מושכת לו שיער צועקת עליו רוצה כל צעצוע שבידו
  • ווואי אין לי מושג מה להגיד לך
    אני חושבת שכמו שהבנות אמרו תהיה רצינית והחלטית שאת אומרת אסור הוא בודק אותך תראי לו את הגבולות שלך ואת ההחלטות שלך
    בהצלחה

  • תודה בנות!
    ליבוש, לא מפריע לו כלום, ברגע שאני מרימה, מחבקת או סתם יושבת איתו הוא ילד אחר לגמרי, חייכן, משחק.... אבל הוא חייב להרגיש אותי פיזית. פשוט דבוק אליי כל היום ואם חס וחלילה אני נכנסת לשירותים אז הוא מתיישב ליד הדלת וצורח!
    ואני באותן הרגע מרחמת על איתי, כי אני פשוט לא מספיקה להגיע אליו. הם באותו הגיל, לכי תסבירי לו שהוא כרגע זקוק לי יותר.
    ידעתי שיש קנאה בין אחים, במיוחד קטנים, אבל לא חשבתי שגם בין תאומים, הרי הם מהיום הראשון מתחילקים בהכל!

מותר ואסור לאכול בהריון והנקה