אמא, למה לא קראתם לי בת? - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש



20 תגובות
עמוד 1

  • גם יונתן קצת עדין כזה ואוהב לשחק במשפחה אז קצת קראתי (והתייעצתי עם שרון המדהימה) על זה ומה שאומרים זה שא' לילד בגיל כזה אין נטיות, אז זה טיפה מוקדם לדאוג וב' גם אם יש לו נטיות אין מה לעשות בנושא.
    אם תשדרי לו "למה אתה מתנהג ככה?" בלחץ הוא יבין מזה שהוא לא יכול לחלוק איתך וזה לא ישנה את הרגשות שלו או את הנטיות שלו, פשוט הוא לא יחלוק אותם איתך כי הוא יבין שאת לא מוכנה לקבל אותו כמו שהוא. מן הסתם זה יכול לגרום לו להרגיש כעס ואנטגוניזם כלפיכם.

    אני הייתי שואלת אולי למה הוא רוצה ללבוש גרביונים ואולי אומרת לו שלא נהוג שבנים לובשים גרביונים או שהייתי אומרת לו שיצחקו עליו אם הוא ילבש גרביונים (האמת שקשה לי להאמין שהייתי מסכימה להלביש לו

  • כעסתי עד גיל 4 שאמא שלי לא ילדה אותי בן.

  • יעל, כשהתחלתי לשים לרום סיכות בשיער (אין לה אפילו מספיק לקוקו) אז הוא גם ביקש סיכות / קוקו / קשת וכבר אז הסברתי לו שאלה דברים של בנות....

    אני חושבת שגם שנה שעברה הסברתי לו על הגרביונים

    אבל הפעם הוא אמר אני רוצה להיות בת בצורה כ"כ מפורשת שזה קצת

  • מצד אחד זה חמוד כזה בגיל הזה, הנטייה שלי הראשונית זה לקבל את זה באהבה- לתת לו את מה שהוא רוצה (לדוגמא ללבוש חולצה ורודה אם הוא רוצה).
    אני הייתי רוצה לגדל ילדים שלא משנה מה- אוהב אותם בכל ליבי.
    אבל מצד שני..עכשיו זה הבסיס לעתיד, ובודאי שאף אמא לא רוצה ילד שונה שיצחקו עליו בגלל חולצה



  • נגה - את כנראה לא מכירה את ליאור

  • היי
    אני חושבת גם שאין עכשיו נטיות אני חושבת שהוא קצת מקנא כי לאחותו
    יש דברים יפים ומיוחדים.
    אני במקומך אולי הייתי קונה לו איזה חולצה של בנים כמו סופרמן כזה
    ואז אומרת לו אתה רואה גם לך יש דברים מיוחדים .
    בנים מתלבשים קצת יותר משעמם חולצה ומכנסיים וזהו ולה יש גרביונים
    שמלות סיכות קוקיות אז לדעתי חפשי דברים שיתנו לו גאווה להיות בן :)
    שבוע טוב
    אורלי


  • תמרול


  • מסכימה מאד עם אורלי
    פייס: ortal_hori

  • תמר ,
    איזה ילדון רגישי וחמודי יש לך! חולה עליהם כאלו רגישים וחמודים! (גם 2 הבנים שלי כאלו... )
    בגדול, תהליך גיבוש הזהות המינית מתחיל בינקות ומסתיים בגיל ההתבגרות.
    כן, יש בסיס ביולוגי מובהק לכל זה (גם אם "לא מאמינים בנטייה"), ובקיצור נמרץ - זה קשור לכרומוזומי X ו - Y (כרומוזומי המין הנשיים/גבריים) שנקבעים עוד בשעת ההתעברות, וההמשך בסביבה הרחמית בגדילה העוברית. אבל ברור שזה לא נפסק שם! לסוציאליזציה ולתהליך החיברות יש תפקידים מאד מאד מאד גדולים, חשובים וקריטיים בפיתוח הזהות המינית של אדם.

    התיאוריות העדכניות יותר בתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית מדברות על "אנדוגניות פסיכולוגית", לפיה אין קיטוב בין התנהגות "גברית" להתנהגות "נשית" ושני המינים גם יחד יכולים לאמץ דפוסים גבריים או נשיים יותר, לפי החינוך והסביבה. חוץ מזה, שבעולם המערבי שלנו כיום, הולכת ומתגברת הנטייה לשיוויון רב יותר בתהליך הגידול של בנים ובנות. המודל האנדוגני לפיו גם לבנים מותר להפגין רגשות (כולל פחד, תלות ואי יכולת, שנחשבים ל"נשיים") ולא תמיד לבטא כוח, ולבנות מותר לבטא אוטונומיות, הישגיות ותחרותיות, הוא מודל המקובל כתקין פוליטית בחברה המערבית המודרנית.
    בין הגילאים 3-5 שנים מתרחש תהליך שבמהלכו מבינים הילדים את העובדה שמינו של אדם אינו הפיך, ושגורמים חיצוניים כמו לבוש או סוג משחק (בובות לעומת מכוניות, למשל) לא משנים אותו.
    לגבי הרצון ללבוש גרביונים, לשים קשה או סיכות שיער או להתחפש לבת בפורים: ניתן לומר לו משהו בסגנון: "גם ילד בתחפושת של ילדה, וגם ילד שמשחק בברביות - נשאר בן".
    זו אמירה שיכולה להרגיע אותו מאד (כי אולי הוא חושש שזהותו בסכנה כשהוא לובש גרביונים...), אך בלי להגביל את אפשרויות המשחק והדמיון שלו. אם מועבר לו מסר שלבן אסור ללבוש גרביונים, לשחק בבובות או לשחק עם האודם/מברשת איפור של אמא, הוא לומד שמינו אינו דבר יציב וקבוע, והוא עלול להשתנות בהתאם לאופי המשחק שלו/בגדיו/עיסוקיו.
    דווקא המסר שבן יכול לשחק ולהתחפש כפי שהוא רוצה - הוא זה המחזק את תפישת קביעות המין! בנוסף להרגעת חרדות בנושא והעברת המסר שחופש הבחירה של בנים (ובנות) לא מוגבל למשחקים ועיסוקים מוגדרים!

    מקווה שהצלחתי לעזור מעט...

    שרון שמש
    M.Sc
    פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T

    www.sh-cbt.co.il
  • אני בטוחה ששרון הסבירה הכי נכון


  • תודה בנות

  • ד"א, בקשר ללבחור להוולד בן או בת - שאלתי את יונתן אם הוא היה רוצה עוד תינוק אבל יותר קטן מאיתמר (כאילו עוד אח) אז הוא עושה פרצוף עצוב ועונה לי "אבל אני רוצה גם תינוק וגם תינוקת"

  • יעל, את כבר מתכננת את השלישי?

  • תמר - ממש, אבל ממש לא מתכננת את השלישי (אם בכלל יהיה כזה).

    סתם, סיפרתי ליונתן שנולד למישהו שהוא מכיר תינוק ושאלתי אותו איך ירגיש אם יהיה לו עוד אח תינוק... יונתן רוצה שיהיו לו 6 אחים - ככה שהוא לא קובע שום דבר

  • מילא איתמר... הוא באמת תינוק

    אבל עוד משנה שעברה הילדים בגן של אופק דין, כולל הוא, קוראים לרום אופיר "התינוקת שלך", "התינוקת שלי"

    חחחח, היא סה"כ שנה יותר קטנה מהם. אבל לעומתם היא באמת נראית תינוקת

  • הלווווו להירגע נראה לי תייגתם אותו קצת לא?
מותר ואסור לאכול בהריון והנקה