עצוב....? או לא....? בחיי שאני כבר לא יודעת.. :( - הריון ולידה

קצת עצוב - מה שהאמהות כתבו שם על אחוזיות משרה נכון, אם הייתי יכולה לעבוד 3/4 משרה הייתי עושה את זה בכיף!

אבל - העבודה שלי גם מגדירה אותי ועוד כמה שנים כשהילדים לא יתעניינו בי וילכו לחוגים שלהם ולחברים שלהם ולא יהיה להם זמן/סבלנות אליי - אני ארצה שתהיה לי את העבודה שלי שוב ואם "אצא מהשוק" לכל כך הרבה זמן זה לא יקרה.
אז נכון - זה לא רק כסף - ואני יכולה לחיות ברמת חיים יותר נמוכה (לא שאנחנו נוסעים כל שני וחמישי לחו"ל - למעשה לא היינו בחו"ל משיונתן נולד), אולי לקנות דירה במקום אחר, אבל עוד 5-10 שנים אני אהיה מובטלת בלי יכולת לחזור לעבודה שלי.

אני מתנחמת בעובדה שיונתן ישן צהרים בגן, אז אני לא באה הרבה זמן אחרי שהוא מתעורר מהשנ"צ שלו. לגבי איתמר - זה באמת מבאס כי הוא הולך לישון ממש מוקדם (גם יונתן היה ככה בגילו).
יעל, אמא של 2 אפרוחים

בואנ'ה התגובה ההיא שאמרת -
פייס: ortal_hori

לגבי 103, היא בעצמה אמרה שבעלה מרוויח מספיק,
זה מזלה. אני רוצה לראות אותה אם בעלה לא היה מרוויח מספיק על מנת שתוכל לצאת ב13:00 מעבודה.

אמא שלי תמיד עבדה משרה מלאה, הרבה שעות ועוד במשמרות,
אני הייתי בגן עד שעה חמש, ותאמיני לי, אני בן הכי שפוי והכי נורמלי  

אני לא עובדת . ואני רואה מלאאאאאאאאאא מצבים שוואלה, אם הייתי עובדת - לא הייתי יכולה לאפשר לילדים את זה .החל מהדברים הקטנים - שירין ישן הבוקר כל כך טוב ועמוק שכאב לי להעיר לגן - אז ישן עד 8:20
כי יהיו לו מספיק ימים שיקום מוקדם - אז שישן ..
את המסיבת פיגמות אני בטוחה שלא היה לי ז לארגן אם הייתי עובדת- וזה הכיף שלו וכיף לי .

יחד עם זאת - אני בהחלט מרגישה שאני מתפספסת כי כמו שיעל אמרה - קשה לחזור למעגל העבודה אחרי מלא זמן. ואין יום שאני לא מרגישה צביטה בלב על זה .. ולא בגלל לחץ כלכלי.. כי ב"ה יש בדיוק מה שצריך בבית ...

אז שום צד הוא לא מושלם . ולא כל המקומות עבודה מקבלים בהבנה מלאה ובחיוך את האילוצים שיש לאמא עובדת .. מעטות הנשים שממש מתמזל מזלן למצא ממש את דרך המלך הכי טובה לשלב בין קרירה והגשמה עצמית לבין גידול הילדים.

מעדיפה לא לקרוא הכל את הכתבה ולא להתעצבן על הבוקר..
[

פיתוש, זה ביוק מה שכתבתי, האושר של הילד לא תלוי באיזה שעה לוקחים אותו מהגן,
אלא מאיזה משפחה הוא בא (-:
עוד משהו...
לגבי הכתבה, היא מאוד לא מדוייקת

אני מסכימה עם כל מה שכתבתן..
בעיקר בזה שילד לאמא עובדת הוא לא ילד מוזנח !!!!
הילדים שלי הכי לא מוזנחים בעולם!!

והכי עצוב עבורי הוא לדעת שיש עדיין אנשים שחושבים כ" עקום !!!!

גם נזכרתי שאמא שלי תמיד אומרת שלילדה עושה טוב לראות את אמא שלה מטופחת ויפה,
ולא אמא עם טרנינג, נעלי בית ובאסה על הפרצוף.
לינוי כל היום מתלהבת שאמא שלה יפה,
ואוהבת שאני מלווה אותה לגן שכל הילדים יראו את אמא (אותי)

נטלי - אני כ"כ מזדהה איתך

גם אותי הכתבה מכעיסה.

אני כעת לא-עובדת (דווקא כן,בחלטורות לעיתים),בעלי חוזר מאוחר בכל-יום.
אחזקת-הבית והכל עליי,כי מבחינה-כלכלית,אני חייבת לחסוך בהוצאות ולייצר כספים.

אני דווקא חושבת,שהמשפט: "תן לבן-אדם עסוק,מטלות" הוא נכון מאוד.
מבחינת ניהול-זמן,אימהות-עובדות מתקתקות יותר ולרוב הן לא-מתייחסות לדקויות ולקטנוניות וזה פלוס-רציני.

ההורים אצלנו עדיין עובדים ולא-פנויים ממש לסייע ולכן אני נאלצתי כעת להוריד הילוך מבחינת המישור-המיקצועי שלי.

האם הזאת בתגובה מתנשאת,בעלה מרוויח מצויין,בעלה ואביה מוציאים את הנכד מהגן..תענוג..זה לחלוטין לא-משקף את המצב במרבית בתי-האב כיום.
"השבע לא-רואה את הרעב"..היא לא-מתייחסת בענווה לסביבתה וזה מה שמעציב ומרתיח.

אני חלילה לא-מקנאת ושמחה בחלקי,אבל ישנן אימהות שמורידות הילוך מכורח-הנסיבות (אני גם בת 37 וצריכה להוריד-הילוך בשביל להרחיב את המשפחה בע"ה, זה כרגע חלון-ההזדמנויות שלי וזאת הסיבה-הפנימית למה כעת אני לא-עובדת ממש מחוץ לבית).

אני מודה,שיש לי אנרגיות אחה"צ לקחת את נעמה לחברים,לארח..
וזה אומר,שאני תמיד משחקת/קוראת סיפורים..משאירה לבד למשחק-ספונטני ואז מקפלת-כביסה/שוטפת-כלים, אוספת-צעצועים בסוף..הכי עם רגישות..כדי שהאם תתפנה לעיסוקיה וקצת לנוח..
ועדיין אמא עובדת מקסימה היתה כנה איתי ובדיוק אמרה לי,שמה שהיא הכי אוהבת,זה לשבת עם ילדתה לבד כל-אחה"צ על סרטים לילדים מול המחשב,כי אין לה כוח להשקיע בילדתה במישור-החברתי.

מצד-שני,ישנן אימהות,שאינן-עובדות,אבל הן לא-משכילות להשקיע ילדים זמן-איכות..כפי שכאן הבנות כתבו..

בקיצור,הלוואי שכולנו נשאף לאיזון..
ושכל-אם במצבה (עובדת או לא-עובדת),לא-תתנשא על השנייה

הכי אידיאלי זה חצי משרה

שטויות במיץ . שונאת את הכתבות המטופשות האלה ...

מרץ, מאוד נכון מה שכתבת

זה נושא כאוב וחצוי...
הלוואי והייתי יכולה לעבוד עד 12...ואז להוציא אותם מוקדם ולהספיק הכל..
אבל אי אפשר לבלוע את כל העולם.
אני אמא עובדת במשרה מלאה.
נמצאת בעבודה ב-6:45 עד 15:15 על מנת להספיק להוציא אותם ב-16.
כל יום יש לבן שלי הגדול חוג אחר. לוקחת אותו לחוג/מביאה חברים,עולה הביתה-מכינה ארוחת ערב,בין לבין יושבת עם הילד הקטן על משחק שהוא בוחר..בין לבין שמה מכונה,תולה מקפלת,מחזירה...
אחרי שהם במיטות-עושה כלים וממשיכה לארגן את הבית.
אני לא אומרת חלילה שאני לא מאושרת..תראו לי אמא שלא הייתה מעדיפה לעבוד חצי משרה.
גם אצלי בעלי עצמאי-מי רואה אותו בכלל? הכל עליי...
והילדים שלי-הכי מטופחים שיש!!!!!!!
מקלחות פעמיים ביום-בוקר וערב(גם בחורף)
וריח מדהים..
אין דבר כזה הזנחה-לא ריגשית ולא פיזית.
מה שכן.....
העייפות היא הרבה יותר כרונית. בערב,הראש נושר לי על הכרית ..לא יכולה לעמוד על הרגליים..
והסיבה שאני לא רוצה לעזוב,זו בדיוק הסיבה שילדיי יגדלו,מה אני אעשה...
וזה קו מחשבה נכון.חוץ מהעניין של לשבת בבית זה קשה בעיניי-כמה ניתן לנקות לכבס לבשל וכו'..
זה כייף אחת ל...אבל לא באופן קבוע...
זוהי דעתי...

אני עקרת בית.
לא מזדהה עם הכתוב בכתבה....

להגיד שאני תמיד נינוחה ומדיפה ריח של מרכך כביסה ? ממש לא!
הרצוי והלא מצוי מבחינתי זו משרה של 3-4 ימים בשבוע מ7:15 עד 13:30.

כל משפחה עושה את מה שהכי נכון לה עצמה, אני לא מסתכלת על אימהות אחרות ולא רוצה שיסתכלו עלי.

אם כועד הורים אני מתקשרת לאמא אחרת שעובדת - אני שואלת אותה האם היא יכולה לדבר.... וגם הן יודעות בד"כ לומר - "אני בעבודה, אחזור אלייך אח"כ".

אני לא אוהבת את כל הכתבות האלה, אני לא אוהבת את כל הטוקבקים האלה.
כל הזמן מנסים למצוא את מי לשנוא - את האמהות העובדות/את האמהות הלא עובדות/את הדוסים/את הערבים/ את העובדים הזרים/ את העשירים/את העניים.
די!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
גם ככה לא ממש פשוט לחיות כאן, למה לחפש כל הזמן מי לא בסדר????

אם בן אדם מחליט לכתוב טור ולפרסם אותו שלפחות יכתוב את העובדות כפי שהן.

מאיפה היא המציא את הטרנינגים הבהירים וריח של מרכך כביסה, אין לי מושג

סתם כתבה הזויה...
ומאיפה באמת היא הביאה את הטרנינגים הבהירים האלה?
אולי היא כותבת על שנות ה-80? אז זה היה במודה... כשמודה היתה באופנה

אמא מאושרת = ילדים מאושרים. נקודה.
בין אם אמא נהנית לעבוד ולהתפתח מקצועית ובין אם היא נהנית כל היום לכבס את הטרנינג הבהיר שלה

מיותר. מיותר. מיותר.
אפילו לא קראתי עד הסוף. אין לי סבלנות לשטויות כאלו.
לא עצוב, לא שמח, בטח שלא משפיע בכהוא זה על החלטתה של מישהי לעשות ככה או אחרת עם חייה.
בעיקר בלון נפוח.
ומיותר.

אני מסכימה לגמרי עם מה שכתבו הבנות לפניי- אמא מאושרת = ילד מאושר .
אני עובדת כל יום עד 15:30 וכרגע מחפשת לרדת לחצי משרה בגלל שאני
כ"כ משתוקקת

טוהר

אני לא עובדת,
עכשיו התחלתי למלא מקום בבי"ס,
אני שונאת שאומרים לי איזה כיף לך שיש לך אפשרות לא לעבוד.
סליחה כן, בעלי לא מרוויח מליונים,
ההחלטה לא לעבוד הביאה איתה פשרות וצמצומים אחרים בחיים. והרבה.
אני לא מתלוננת חס וחלילה כי זו הייתה בחירה שלי,
אבל כולן יכולות לבחור לעבוד או לא לעבוד.
השאלה מה הן מוכנות להקריב.
מה המחיר שהן מוכנות לשלם.
מי שבוחרת לא לעבוד מקריבה את הקריירה ואת היכולת לחזור אחרי זה לשוק העבודה, וגם מקריבה את רמת החיים שאולי הייתה יכולה להיות גבוהה יותר.
מי שבוחרת לעבוד מקריבה דברים אחרים, את זה תגידו אתן, הנשים העובדות.
העניין הוא שזה עניין של בחירה.
ומסכימה עםענבר- נמאס מהחיפוש הזה אחרי מי לא בסדר,
והסטריאוטיפים ההזויים.
אני מכירה אמהות שעובדות במשרה מלאה ומעורבות בטירוף בחיי ילדיהן,
ואני מכירה עקרות בית שלא מעורבות.

מעורבות בחיים של הילד זה עניין של אישיות ולא של גודל משרה.

כמובן שאני מסכימה עם המשפט-
אמא מאושרת=ילד מאושר.

ודרך אגב,
זה שאני עקרת בית לא אומר שאני מבואסת וממורמרת...

[
[

שרון- כל מילה בסלע!!!
אני עקרת בית, ואני לא חייבת דין וחשבון לאף אחד, בטח לא לכתבת ה
מלאכית קטנה שלי, אמא לא תשכח אותך לעולם!
------------------------------------------------------------------------------------------
לפני שנולדו ילדינו הכרנו עולם, לאחר שילדינו נולדו התחלנו להכיר את עצמנו.
---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
לעתים מאד רחוקות אנחנו מקבלים בחיים את מה שאנחנו רוצים, אבל אנחנו תמיד מקבלים את מה שאנחנו צריכים.

--------------------------------------------------------------------------------
אין דרך אל האושר- האושר היא הדרך!

כמה שאנחנו מתים על זה, להתערב בבוטות וברגל גסה ב"איך זו לא עובדת" וב"איך זו עובדת 150% משרה ובקושי רואה את ילדיה"...

כתבות כאלו לא משרתות כלום בכלום, מלבד עוד חיזוק לאיזה בורג רופף ש(אולי) מחזיק איזה קורה תומכת במערכת האגו האישית של הכותבת.
סבתא שלי הייתה אומרת, ובצדק רב: "גורנישט מיט גורנישט". ובעברית: קצת אויר מסריח, ותו לא.
אין מה להתרגש, בנות.
גם לי היו תקופות שבהן לא עבדתי, והגעתי רבע שעה לפני הזמן להוציא מהמעון, בעוד משאירה מטבח מדיף ניחוחות קוגל ירושלמי ומרק קיינדעלך בחורף קר, לצד תסכול מקצועי וקנאה לוהטת (בחברותיי בעלות הקריירה).
זה לא הפריע לי לא ללבוש טרינינגים בהירים (זה טרנד חדש שהרגע המציאה בעלת הטור, בשם אללה?) ולא להאכיל את ילדיי ממטעמי ידי.
והיו לי תקופות של עבודה מטורפת, 100% ויותר, וגם זה לא הפריע לי להבחין בצבע הוילונות בגן, להזמין ילד מרשימת הקשר לאחרה"צ מבולגן (כולל ארוחת ערב לו ולאחיו הקטן!) ולארגן למופת "בית מארח" ל - 32 ילדי הגן על טהרת "ציור ממוצרי הטבע והגינה". ועדיין לקנא למופת, קנאה יוקדת וירוקה בזו הלובשת את הטרינינג הבהיר (??) ולא עסוקה בשיחות הזויות שמגיעות עד למיטת חדר הלידה...
אפשר לקנא, ללקות בצרות עין, לבקר, לנהוג ברשעות - בכל אחת, בכל מצב.
הניסיון לצייר את מצב הנשים (עובדות או לא) בארץ כמורכב מ"שחור" ו"לבן" בלבד, דומה לניסיון לצייר את המצב האנושי בכלל כמורכב מקיצוניות כזו או אחרת, והוא ניסיון רע ומר - שסופו להביא לאסון אמיתי.
בזה לוקה כתבה אומללה זו, וזו הסיבה שהיא לא יותר מאשר מיותרת.

הי בנות,
עד היום לא כתבתי בפורום הזה כמעט ועכשיו נכנסתי וראיתי את השרשור הזה שכמו לכולכן מאוד צרם.
אני אגיד מה דעתי. אני גננת בגן ילדים לגילאי 2-3 באיזור השרון. יש לנו כל מני אמהות (והיו לי מכל הסוגים והמינים במהלך השנים). בלי לפגוע באף אחת באופן מכוון פה, יכולה לספר לכן שמה שאני ראיתי אצלי בגן זה שדווקא אלה שלא עבדו בכלל, היו האמהות הכי לא משקיעניות בהכרתי מימיי!!!!! תמיד התפלאתי ואמרתי לעצמי איך הן "זורקות" את הילדים בגן ממש מוקדם בבוקר ובאות לקחת ממש לקראת הסגירה כדי שחלילה לא "יפסידו" כמה דקות מהגן...זה עצוב לדעתי! לא כמות השעות שאת בוחרת או נאלצת לצאת לעבוד, אלא מה את עושה עם הילדים שלך בזמנך הפנוי.
מכירה הרבה הורים קרייריסטים שבשעה מסויימת עוזבים את העבודה ומ****ים את כל כולם לכיף עם הילדים שלהם.
כמו שבנות אמרו לפניי, אם לאמא טוב (לא חשוב אם זה בעבודתה או בבית) סביר להניח שגם לילדים שלה יהיה טוב. הם סופגים ממנה הכל.
יש הורים מכל המינים ואני בטוחה שהרבה נשים היו רוצות לצמצם את שעות העבודה כדי לבלות עם הגוזלים,אבל יש אילוצים בחיים - השאלה המרכזית כפי שכתבתי היא איך אתה מנצל את המעט/הרבה זמן שיש לך עם הילדים שלך...
זו דעתי

כבר נאמר הכל

מגה זו באמת תיהיה אטרקציה

מסכימה עם כל מילה של ענבר ונוגע.

כתבה פופוליסטית, סטריאוטיפית ומיותרת
פייס: ortal_hori

ליאת.פ., כתבת מאוד יפה