אוףףףףף חייבת חיבוקים - הריון ולידה
היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
-
לא יודעת למה אבל כבר כמה חוג\דשים אני מסתובבת בתחושה עצובה מאוד!!!!
אני עובדת אצל אבא שלי ובאמת יש לי תנאים טובים וכו'....אבל מצד שני אני מרגישה שאני רק מפסידה מזה....ואני יסביר למה אני חושבת
יש לי אחות שקרובה אליי בגיל מאוד כמו תאומות....ולאחרונה היא התחילה לעבוד יש לה שני ילדים אחת בן שנתיים והשני בן 8 חודשים.ואמא שלי לא מפסיקה לעזור לה.....מתחיל בהוצאת הילדים ,עוזרת,שבתות,קניות וכו' ולי כמעט כלום.אני גם התחלתי בידיוק כמוה(ז"א התחלתי כבר לפני 3 שנים רק שפשוט ילדתי הרבה לפניה)
הילדים שלי היו יותר קטנים היה בינהם הפרש של שנה וחודש....ולי אף אחד לא עזר...גם כשלמדתי למבחנים אמא שלי לא ממש התלהבה לעזור...וכול הזמן התלוננה שקשה לה...בקיצור לא נתנה תחושה טובה!!!!אבל למרות הכול עברתי את המבחנים הצלחתי ובגדול!!!!לדעתי היא לא עושה את זה בכוונה יש לה סדר עדיפיות משלה והיא עוזרת יותר לאחותי כי פשוט בעלה לומד מקצוע שיותר מוצא חן בעיניה משל בעלי...אז היא חושבת שהיא מסכנה וצריך לעזור לה.לאחותי אני ממש ממש מפרגנת אנחנו חברות בלב ובנפש ולדעתי היא גם מרגישה שהיא עוזרת לה יותר מלי....היא פשוט רוצה לשבור אותנו בהחלטה לגבי מה שבעלי יחליט ללמוד!!!!
והיא גם חושבת שאני עובדת אצל אבא אז יותר קל לי וזה לא ממש נכון כיי מבחינת השעות מחוץ לבית אנחנו בידיוק אותם שעות(פחות או יותר )כי לי לוקח פי 3 זמן ליסוע יותר ממנה....
מה שכן אם אני לורחת יום חופש אני לא בלחץ שיקזזו לי מהמשכורת....אבל שלא תחשבו אני לא לוקחת ימי חופש פעם ב.......
מצד שני אני לא ממש מתקדמת מבחינה מקצועית וגם זה קשה לי....ואני לא יודעת מה לעשות כי אם אני יעזוב פה האפשריות שלי להתקדם מבחינה מקצועיות יהיו קשות מאוד....לא יהיה לי את התנאים שיש לי פה .אני יצטרך לעבוד 9 שעות מה שאומר 11 שעות מחוץ לבית.ואם עכשיו אין לי עזרה וקשה לי אז מה יהיה אח"כ??????ובנוסף לכול הבעיה כול התסבוכת הזו תלויה גם בי כי אני אחת כזו שלא מבקשת עזרה....אחיות לי לעומתי כן מבקשות.חוץ מאחותי הזו שהיא עוזרת לה המון שדווקא היא כמוני לא מבקשת בכלל.....אוףףף עצוב לי אני לא משתפת בזה את בעלי כי אני לא רוצה להעציב אותו.....הוא מבואס מהמצב במשפחה שלי יותר ממני וגם ככה כמה פעמים הוא כבר אמר לי שאם הוא היה יודע את המצב לפני במשפחה שלי הוא היה חושב על הכול קודם..(ז"א יש עוד הרבה פרטים מעצבנים במשפחה שלי שאם היתי צריכה לפרט אותם לא היתי גומרת)טוב עצוב לי יורד לי דמעות....ולא נעים אני ליד אבא שלי רק שלא יראה....
14 תגובות
עמוד 1
-
קודם כל
-
שלא תבינו לא נכון בעלי הוא פשוט גאון לדעתי ולדעת הרבה מסביבי(כולל הורים שלי)הוא הרבה יורת מוכשר ופיקח מהרבה אחרים אבל בינתיים הוא לא ממש החליט מה הוא רוצה לעשות.והוא לא רוצה שלהכנס למקצוע שהוא לא יאהב ...אני מאוד מאוד אוהבת אותו...ואני רוצה לתמוך בו בכול החלטה אבל מסביבי יש כ"כ הרבה לחץ עליי אני ממש מרגישה ככה וזה מעצבן!!!!
-
המשוואה מאד פשוטה- כל עוד לא תומכים בך כלכלית - לא מתערבים לך בחיים האישיים. (וגם אם תומכים יש דרך לעשות את זה ובצורה מוגדרת ומוגבלת).
-
אויי מאמי... נשמע קשה...
אני בטוחה שהכל יסתדר לך בע"ה -
-
כן זו בידיוק המשוואה במשפחה שלי....אם אני לא יכולה להתערב לכן בחיים אז אני גם לא עוזרת....ואם אני עוזרת לכם אני יתערב לכם בהכול!!הם אנשים ממש ממש טובים ואהבים לתת באמת מכול הלב בל מה שהם נותנים זה רק מה שהם רוצים והם קובעים אפילו שזה לא מוצא חן בעיני המקבלים(וחבל לדעתי כי אם כבר קונים משהו אז לפחות להתיעץ עם המקבל שיאהב את זה)אבל בכ"א כול הכבוד להם על זה כי הם משתדלים לעזור הרבה----מאוד----לעומת חמי וחמותי שלא כ,כ עוזרים לנו כי קודם כול באמת יש להם הרבה פחות משל ההורים שלי וגם יש להם יורת ילדים וגם יש להם ילדים לא נשואים בבית שצריך לכלכל..וגם הם לדעתי פשוט לא רגילים לתת....אין להם את האהבה של לתת כמו של ההורים שלי-הם טוענים שהם היו מאוד רוצים לתת אבל פשוט אין להם...הם באמת עובדים מאוד קשה!!!אבל לדעתי הם די הרגילו את הילדים שלהם שהם לא מקבלים הרבה.... הם די חסכנים...(דווקא בעלי לא ממש)מצד שני כשהם כן נותנים הם בודקים איתנו מה אנחנו הכי נאהב והכי נרצה ולא מתערבים בכלל...בנוסף המצב הכלכלי די מעציב אותי בגלל שאין לי הרבה עזרה אז אני צרכי להוציא די הרבה לעומת אחיות שלי ואני לא ימרשה לעצמי לעשות כול מה שאני רוצה...למשל אתמול היה לנו יום נישואים והיתי ממש בדאון תיכננתי לעשות ארוחה יפה(לא התחשק לי לצאת למסעדה-שוב פעם משיקולים כספיים)וזה לא ממש יצא...בסוף הרצתי את בעלי לסופר לקנות כמה חומרים לארוחה קלה היה די נחמד....ואפילו כשהוא הגיע התלבשתי יפה והתארגנתי טוב כמו שהוא אוהב ...רציתי לעשות לו טוב על הלב!!!כי הוא באמת בעל שאוהב ותומך בלי גבול...
-
-
אויש מתוקה מבינה אותך מאד!!
הבעיה היא שהורים שעוזרים אחר כך מבקשים גם לראות על כך תגמול כלשהו- שתקשיבו לעצות שלהם, שתעשו דברים שנראים להם יותר וכו'...
אז מהבחינה הזו- אולי באמת עדיף לך הפסוק 'לא מעוקצך ולא מדיבשך' (רש"י )
יכול להיות שאחותך משדרת להם יותר מצוקה ממך, וייתכן גם שהיא תלותית באישורים שלהם לכל דבר.
את חזקה, וחושבת שהמקצוע של בעלך הוא טוב לכם ולכן את גם לא מבקשת עזרה ומסתדרת בלעדייהם- ואשרייך על כך.
כי אחרי הכל הורים הם הורים, והבעל קודם להם. השלום בית שלכם יותר חשוב מהכל!!!!!
זה מוכר התופעה הזו שהורים רוצים שהחתן שלהם יעשה משהו שלטעמם טוב יותר ולכן הם מתנכרים לבת ולחתן. לא נורא. אם זה קורה גם אצלך- נצלי זאת כדיי לחזק את הקשר עם בעלך.
אולי את צריכה גם להבהיר להם במפורש- שהמקצוע של בעלך- עושה לך רק טוב!! כשהם ידעו שטוב לבת שלהם כך- אולי זה ירגיע אותם.
ייתכן גם שהם מרגישים שאת נמצאת יותר בפריבלגיה אצלם בגלל שאביך מעסיק אותך והפרנסה שלך 'בטוחה' בזכותם. וכל ןהם פחות מרגישים צורך לעזור בעוד תחומים.
אם זה אכן כך. יש לך 2 אפשרויות:
1. לעזוב את העבודה אצל אבא אחרי שתמצאי עבודה אחרת אולי קצת פחות נוחה אבל בטוחה- ולקוות שכך יעזרו לך יותר. (מצד שני- עזרה מביאה אחריה גם התערבות בכעניינים האישיים- ויש כאלו שמתערבים גם בלי לעזור....)
2. להשאר במקום העבודה הנוח, אמנם לא להתקדם ולא לקבל מי יודע מה עזרה, אבל מצד שני לבטח את שלום הבית שלך, ולא לתת לאף אחד להתערב לכם בזוגיות.
לדעתי ההצעה השניה- טובה יותר.
הייתי ממליצה לך למחות את הדמעות ועשות לנו כאן (או רק אצלך) רשימה של דברים חיוביים, ורשימה של דברים שליליים על המצב בו את עובדת אצל אבא, וגם לא מקבלת עזרה.
אולי תיווכחי שהמצב שלך טוב יותר מכי שלא יכול להיות בשום סצנה אחרת ותשמחי בו וגם תשפיעי על בעלך יותר שמחה ותראו רק טוב ואושר, שמחה וימים מוארים!!
המון סייעתא דשמיא!!
בשבילך כאן תמיד!
כולנו הילדים של אבא בשמים -
קודם כל -
-
תשמעי, אם ככה את חוגגת את יום הנישואין, אז כל יום אצלי הוא יום הנישואין!
-
תודה תודה ושוב תודה אתן ממש חמודות טוב שישי לי איפה לפרוק..
-
כל מה שנשאר זה רק לחבק
-
בחיים צריך לדעת להסתכל על חצי הכוס המלאה - תמיד!!!!!
שיהיה יום מקסים לכולם!!!!!
באהבה, ליאת. -
אמא עיתונאית.תודה על התגובה זה חיזק אותי ...הבעיה הראשית מתחילה בביסוס הכלכלי שלנו שבינתים הוא לא משהו....שלא תביני לא נכון אין לי משכנתא לשלם או משהו כזה אבל אנחנו לא מצליחים לחסוך כמעט כלום כול חודש ואנחנו לא כאלה מבזבזים...ויש עוד כ"כ הרבה דברים שאין ואני כ"כ רוצה למשל דוגמא...שולחן לפינת אוכל קנינו רק לא מזמן ואחנו נשואים כבר 5 שנים...אין לי מטבח...וכו' זה אולי לא יפה לבכות כי אני בטוחה שיש כאלו במצב הרבה יותר גרוע ממני....אבל את בטח יודעת איך זה שאת מסתכלת מסביבך ולכול הקרובים שלך יש את כול מה שלך אין(כי הם הצליחו לדרוש זאת ממהורים)ולך אין...זה מכניס אותי ללחץ....וזה מעציב אותי...לעצמי אני בכלל לא קונה כלום -כי אני לא רוצה לבזבז על עצמי ושלא ישאר לילדים וכו' ועד שאני קונה לעצמי משהו ז רק בגלל שבעלי פשוט הכריח אותי או כי הרגשתי שזה לא לעניין......אוףףף כ"כ היתי רוצה עכשיו איזה יום של חופש רק אני ובעלי ביחד....לצאת ביחד ולשכוח מהכול!!!!יואו למה אני מתביכנת על כאלה שטויות יש אנשים שיש להם צרות הרבה יותר גדולות......אוףףףף אני שונאת את עצמי עכשיו אני ממש במערבולת רגשות !!!!!!!
