זועמת, מבולבלת, לא יודעת איך להגיב - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • שלום לכולן,
    אני קוראת פה בפורום מידי פעם ואני חייבת להתיעץ. אני פשוט לא יודעת מה לעשות.

    אז ככה: לפני כחודש סיימתי תואר ראשון בהנדסת תוכנה. לפני התואר ובמהלך הלימודים לא עבדתי כמעט בכלל. ובעלי היה המפרנס היחידי ב3 שנות נשואינו.
    לפני כ8 חודשים נולד לנו בן חמוד ומתוק. מהרגע שסיימתי את התואר אני מחפשת עבודה. אבל- עבודה בהייטק היא 9-10 שעות ביום. זה נראה לי לא הגיוני לאמא לצאת מהבית לכ"כ הרבה שעות. לכן סיכמתי עם בעלי שאני אחפש חצי משרה- גם אם ארוויח פחות.

    אתמול בערב היינו אצל ההורים שלו. ההורים שלו הם אנשים שלדעתי פשוט קמצנים. הם אנשים עשירים מאד, גרים בווילה ענקית באחת השכונות היוקרתיות- אבל הם נוסעים באוטובוסים כי "חבל על הכסף" ולא משתמשים בטישו אלא רק בנייר טואלט- כדי לחסוך.... אמא של בעלי חזרה לעבודתה שבוע אחרי הלידה והילדים גדלו אצל הסבתות. לדעתי זה מצב מטורף ואני לא רוצה שהחיים שלנו יראו כך.

    אתמול בערב ישבנו אצליהם בסלון ופתאום אמא שלו שואלת אותי "תגידי מה קורה עם עבודה?" עניתי לה שאני מחפשת אבל שזה קשה למצוא כי אני רוצה חצי משרה (6 שעות ביום) מיד החל עלי אמבוש על זה שאין ברירה ואם אני רוצה קריירה אני חייבת להשקיע ולפחות בהתחלה עלי לעבוד קשה ובכלל במקום העבודה של גיסתי, נשואה ללא ילדים, יש אמהות שעובדות 10 שעות ביום ורק כך בונים קריירה. אני עניתי שחשוב לי לגדל את הילדים שלי ושלא יגדלו עם מטפלות ושאם זה המחיר אני לא רוצה קריירה.
    ואז.... בעלי הצטרף אליהם והתחיל גם לומר שזה לא בסדר ושאני לא מוכנה לעבוד וכו'.
    הייתי פשוט בשוק, לא ידעתי איך להגיב. אמרתי לבעלי בשוק "אבל דיברנו על זה אמרת שחשוב לך שאני זו שאגדל את הילדים שלנו" אז הוא אמר "שיניתי את דעתי, מותר לבנאדם לשנות את דעתו" ואז האמבוש המשיך....
    לחצתי על בעלי שנלך ופשוט הלכנו מהר הביתה.
    בדרך הוא בכלל לא הבין על מה אני כועסת ואמר שאני סתם נפגעת ומותר לו לשנות את דעתו ואין לו על מה להתנצל. אבל ניסה להיות חמוד מאד ולהיות באווירה מפייסת. התפייסנו לאותו רגע אבל אמרתי לו שאני עדיין כועסת ומחכה להתנצלות. עכשיו אני לא יודעת מה לעשות, לא יודעת איך להגיב. פשוט בא לי לבכות. הרגשתי כ"כ מושפלת. אני לא יודעת איך להגיב ולהתנהג.
    ובנוסף לכל ביום ראשון הוא טס לשבוע ואני לא רוצה שהוא יטוס כשאנחנו במריבה...
    אז מצטערת על החיפרה ועל כל האורך אבל אני פשוט לא יודעת מה לעשות.
16 תגובות
עמוד 1
  • את צודקת לחלוטין

  • בקשר להוריו-וואווו לא נעים מה שעשו לך.... מה הם מתערבים?????
    פשוט תתעלמי. זה הילד שלך ואת תחליטי אם לגדל אותו או שמטפלת תגדל אותו.
    נכון יש אמהות שעובדות גם 2 עבודות - אבל זו הבחירה שלהן או פשוט מחוסר ברירה....
    אז זה אומר שזה בסדר?

    ויש אמהות שלא עובדות כלל ונשארות עם הילד עד גיל שנתיים אז זה אומר שזה בסדר???

    יש ויש.....כל אחת והבחירה שלה...

    הקטע המוזר פה שפתאום בעלך התהפך בעקבות הוריו...זה בהחלט לא יפה ובאמת מצריך שיחה ודיבור כן ואמיתי בין שניכם - תיאום ציפיות ממש....
    יכול להיות שכשדיברתם על זה והסכמתם הוא חשב משהו אחר ומצא זמן לחשוף את זה - כשעוד חושבים כמוהו....

    אל תתני לו לטוס מבלי שפתרתם את זה ושתסכימו או תתפשרו....וכמובן תעירי לו על כך שממש לא היה לך נעים שהוא "בדיוק שינה את דעתו" מול הוריו


  • בעלך באמת יצא לא בסדר בסיטואציה, גם אם הוא שינה את דעתו, לנצל את ההזדמנות ולעשות עלייך אמבוש קולקטיבי זו ממש לא הדרך להביע זאת.
    אני חושבת שאת צריכה להסביר לו בדיוק כמו שכתבת לנו פה, שזה לא הוגן שהוא הפיל עלייך את הדעה שלו דווקא כשכולם היו נגדך.

    לגבי ההורים שלו, פשוט תנסי להתעלם.
    אמא שלו עשתה את הבחירות שהיא עשתה - שיבושם לה, כמו שאמרו לפניי.
    את לא היא ואין שום סיבה שתלכי בדרכה ו"תפילי" את גידול הילד על הסבתות/מטפלת. לגיטימי לגמרי שתרצי לגדל את הילד בעצמך.
    ברור שיש גם אמהות קרייריסטיות שנעדרות גם מעל 10 שעות מהבית וזה מתאים להן, כל אחת ומה שנוח ומתאים לה, לך ספציפית זה לא מתאים - זכותך.
  • אני מסכימה איתך לחלוטין,כי גם כשאני אחזור לעבוד, זה יהיה בתנאי שאני אאסוף את נעמה מהגן ולא מטפלת..כי זאת אני..

    אני כן חושבת שבקונספט מתאים לי לחזור לעבוד באופן-פורמלי (אני עובדת כעת בחלטורות),אבל רק בקרבת-הבית ולסיים לפני-הגן, כדי שאני אאסוף מהגן.

    אני תיאמתי עם בעלי, שעליו תמיד לשבח אותי ליד הוריו,ע"מ לשדר חזית-אחידה..כי גם בעלי פעם זרק איזו עקיצה בתמימות ליד הוריו,כי הוא לא-חשב לפני..אז פעם-אחת טועים,תסלחי לו לפני-הנסיעה,אך זה לא-יקרה יותר בחיים!!!!!!!!! כי כך,תשדרו חזית-אחידה מולם..

    הם נשמעים יופי אולד-פאשן,שמרנים ומקובעים (כמו הוריו של בעלי


  • חמתך
    אבל כדאי לך להתפיס עם הבעלול לפני הנסיעה
  • אני מבינה אותך לחלוטין. גם אני במקצוע שדורש המון שעות.
    את צריכה להחליט מה יותר חשוב לך הקריירה או טיפול שלך בילד. וללכת לפי זה.
    אני מכירה המון אמהות שרואות את הילדים שלהם בערב ובסופש"ים. וגם זה בסדר.
    מה לגבי ללכת להוראה? חסרים עכשיו המון מורים למקצועות טכנולוגיה.?
    אני בעד להשלים עם הבעלול
    תשבי דברי איתו על הכל ותעשו החלטה משותפת.

    שיהיה המון בהצלחה.

    נ.ב לגבי חמותך היתי מעמידה אותה מבקומה מהר מהר. חצופה.
    [


  • []

  • --------------------------------------------------------------------------------
    אין נכון או לא נכון - מה שאת מרגישה הוא הנכון.
    מרווה צודקת לגבי חזית מאוחדת מול ההורים.
    אם הוא שינה את דעתו, מן הראוי שיגיד לך את זה בשיחה של אחד על אחד.

    כאחת שעובדת בחברת IT - השעות באמת תובעניות.
    אני ברוב הימים אומנם יוצאת מהעבודה ב-15:30, אבל יומיםם בשבוע נשארת עד מאוחר (בעלי לוקח את הילדים). אתמול למשל, חזרתי בסביבות 19:00, בשני האחרון קרוב ל-20:00, וכמובן, לעיתים אני גם משלימה עבודה מהבית..
    אבל, כך אני נוהגת וזה לא אומר שזה מתאים לכל אחת.

    יחד עם זאת, אני חושבת שלמצוא עבודה בחצי משרה כמשרה ראשונה מיד לאחר הלימודים זה אכן משימה קשה מאוד.

    אולי בתור התחלה תחפשי משרה מלאה, וכשתבססי את מעמדך במקום העבודה, תרדי לחצי משרה?

    מכל מקום, המון בהצלחה לך


  • לי יש הסכם עם בעלי שאנחנו מקבלים החלטות לבד ומודיעים (!) מה החלטנו למשפחות (כמובן שהכוונה לאמא שלו...). אין לי בעיה שהוא יתייעץ איתה אבל לא בנוכחותי. אני צריכה לתת דין וחשבון אך ורק לבעלי ולבורא עולם. דיונים של בעד ונגד מתנהלים ביניינו, אני לא צריכה לתת לה הסברים.
  • מה זה עניינה אם וכמה את עובדת?????
    זה עניין שלך ושל בעלך, זה בכלל לא צריך להיות דיון קולקטיבי
  • היא ממש חוצפנית..אבל מזמן הגעתי למסקנה שכל ההורים ובעיקר אמהות הן כאילו מבינות שהמציאות השתנתה מאז שהן היו צעירות אבל תמיד חייבות להביא דוגמאות מהחיים שלהם כל הזמן וחושבים שאנחנו צריכים לחיות רק ככה. טעות, צריך לבנות משפחה על ערכים שאת ובעלך ביחד יוצרים וזה לא חייב להיות כמו שהיה אצל ההורים שלכם כי גם הם עשו טעיות בדרך. חבל רק שבעלך לא מבין את זה ונותן לאמא שלו להשתלט אל המחשבות שלו והחלטות שאת והוא כבר החלטתם. הכי חשוב זה שלום בית ולא לרצות את ההורים כי הם לא תמיד צודקים .
    ואני מסכימה איתך, שום כסף לא יחזיר לך את מה שתפסידי בדרך בזה שלא תיהי עם הילדים שלך ולא תגדלי אותם כמו שאת רוצה ולא מטפלות שהן נשים זרות ואת לא יודעת מה יחדירו לראש של הילדים שלך . חוץ מזה שהילדים מרגישים כשאמא לא איתם וכשהם יגדלו הם יגידו לך איך הם באמת הרגישו לבד כי לא היית לצידם ברגעים הכי חשובים. זה משהו שממש לא נעים לשמוע מהילדים שלך..מה תרגישי כשהם יגידו למטפלת אמא ? במקום להגיד לך או יגידו שהם מרגישים אליה יותר קרובים? תבכי וזה לא יעזור כי אי אפשר להחזיר את הזמן אחורה. ולכן אני תומכת בך. תעשי מה שאת חושבת לנכון.
  • קודם כל חמתך הייתה לא בסדר. וגם בעלך כנראה לא הסכים איתך ול ידע איך לומר את זה.

    אם את רוצה לעבוד קשה להאמין שתמצאי עבודה מוצלחת ב-it בחצי משרה לפחות ובהתחלה. אני עובדת בתחום וכמו שאמרה אלינור . בלי עזרה של בעלך לפחות ואוליגם משפחה יהיה בלתי אפשרי להתקדם.

  • אני פשוט בהלם
    פייס: ortal_hori
  • את צודקת, נקודה.
    לדעתי, קריירה וילדים קטנים לא מסתדרים ביחד.
    קריירה דורשת הרבה שעות, והקרבה מצד המשפחה. המחיר הוא כבד מדי לטעמי.
    אני חושבת שבעלך פשוט רצה לעשות רושם על הורים שלו, אבל זה לא מצדיק את ההתנהגות שלו,
    במקום לעמוד לצידך הוא תקף אותך יחד עם הוריו.
    לא עושים דברים כאלה
    יש מצב שהוא בתוך תוכו עדיין רוצה שתיהיי עם הילד ולא תעשי קריירה על חשבון הילד,
    ומה שהיה אצל הורים שלו זאת יותר נצגה כדי לעשות עליהם רושם
    מאשר דעתו האמיתית. אני חושבת שכדאי שתשאלי אותו האם זה היה מה שהיה.
    פשוט תשאלי דוגרי.

    עבודה בהייט טק היא עבודה של הרבה שעות, זה ידוע.
    קשה לאימהות למצוא חצי משרה בתחום.
    אבל הרצון שלך לעבוד חצי משרה ולהיות אמא זה רצון טבעי
    ולדעתי הכי נכון.
    יש אילוצים כלכליים בהם אישה נעלצת לעבוד משרה מלאה, כמוני. זה משהו אחר.
    ועדיין אני מקפידה פעמיים בשבוע לאסוף את הבנות מהגן+מטפלת.
    אבל אם אין אילוצים כלכליים, הכי בריא והכי טוב זה משרה חלקית

    לדעתי, תלכי עם הלב שלך, תלכי עם הרצון שלך להיות עם הילד ולא לבנות קריירה על גבו
    אל תקשיבי לאף אחד.

    את יודעת מה הכי מצחיק (או שלא).
    שאחר כך, אחרי כמה וכמה שנים,
    אותם הורים של בעלך, יזרקו לך בפרצוף את הפצצה: למה בנית קריירה של שעות מטורפות
    ולא התעסקת עם חינוך של הילד,
    על כל פיפס יאשימו אותך.....
    ולכי תזכירי להם מי שעצם דחף אותך לעשות קריירה.
    תמיד תצאי אשמה בעיניהם.

  • קודם כל תודה רבה על כל התגובות החמות! לא האמנתי שכ"כ מהר אני אקבל כ"כ הרבה תמיכה, אפילו לא חשבתי לבדוק קודם.... אז תודה לכן!

    חזרנו עכשיו מהשדה, הבעלול טס לו והשלמנו.

    לגבי חמתי- אני באמת לא הולכת לתקן אותה כרגע.

    לגבי עבודה- הדעות שלנו אמנם חלוקות אבל יהיה בסדר. אני בטוחה!

    תודה לכולכן!
  • קודם כל ההורים של בעלך חצופים
מותר ואסור לאכול בהריון והנקה