בגלל המזגאויר ובגלל הבוקר הנורא שהיה לי.
כל הבוקר התחרבש לי...
יצאתי עם אור לגן בגשם שוטף, הוא שיגע אותי - כן מטריה, לא מטריה, תחזיקי לי את המטריה, אל תחזיקי לי את המטריה...
אוף!!!!!!!!!
הסתבכתי עם השער - כמעט נכנסתי בו עם האוטו, נתקעתי אחרי משאית זבל 20 (!!!!!!!!!!!!) דקות!!!!!!!!!
הגעתי לגן, הגננת תפסה אותי לשיחה.
טוב. הצלחתי לצאת מהגן, נכנסתי לאוטו, נזכרתי ששכחתי משהו (חשוב!!!!!!) בבית, נסעתי הביתה...
בשביל לגלות ששכחתי את המפתחות של הבית בבית!!!!!!!!!!!!!!!!
אני תקועה בחוץ, גשם שוטף, בלי פלאפון, מפתח או ארנק!!

מהר רצתי (ברגל!! בגשם!!!) למקום של ההסעת בית ספר של הילדים, בתקווה שהם עדיין לא עלו להסעה.
רצתי רצתי רצתי...... הוצאתי את הנשמה....

הגעתי.
הם כבר היו על האוטובוס!!!!!!!
עשיתי את הפדיחה של החיים ופרצתי לאוטובוס של ההסעה, וצרחתי "מיכל!!!!!"
טוב... היא נתנה לי את המפתח שלה, הלכתי הביתה... רטובה.... מותשת.... כמעט בוכה.....
איזה בוקר נורא....
יאלה, עכשיו הלכתי להכין פתיתים....