להכריח או לא? - הריון ולידה

לא להכריח !!!! זאת דעתי ...
לא כל אחד חייב לאהוב .
גם הבן שלי לא אוהב ימי הולדת ולימי הולדת שהוא כן רוצה ללכת הוא בד"כ צמוד אליי ולא מוכן להשתתף בכלל !!!
ככה הוא גם במסיבות בגן ...
אני תמיד מנסה להראות לו דוגמא שאני אוהבת להשתתף וגם זה לא עוזר ... אז מה ????? !!!!! לי זה ממש לא מפריע
ואני אגלה לך סוד ?! גם אני לא כ"כ אהבתי ועד היום אני לא אוהבת

היי

זה אמנם מבאס אבל אני ממש לא הייתי מכריחה
זו הרי פעילות שאמורה להיות כיפית אז למה להכריח ולהמאיס את זה עליו

לא הייתי מכריחה... אם הוא לא נהנה מזה, פשוט אין טעם

לא הבנתי למה להכריח, המטרה היא שהוא יהנה, אם הוא לא נהנה אז מה המטרה פה?

הגדולה שלי לא אוהבת הרבה דברים, כמו: גן משחקים, ג'ימבורי, קולנוע ועוד הרבה, בהתחלה היה לי עצוב שהיא לא נהנית מזה, עכשיו אני מבינה שטוב לה בבית, היא נהנית פי 10 להיות בבית מאשר לצאת, אז השלמתי עם זה....

כל אחד עם האופי שלו, קבלי אותו כמו שהוא.

בהחלט מבאס

אבל כל ילד הוא שונה ואחר , אולי עוד כמה זמן הוא כן ירצה

אני לא הייתי מכריחה

כבר כתבתי פה כמה פעמים שיונתן לא אוהב אנשים מחופשים - הם מכניסים אותו לחרדה של ממש.
לכן הוא לא רוצה ללכת לימי הולדת, אני מנסה לשכנע אותו (מתוך מחשבה גם שאם הוא ילך, הוא יצליח להתמודד עם הפחד ושזה יעבור לו), אבל החלטתי שאני לא מכריחה.

נחגוג לו יומולדת - בטח בצורה שהוא יוכל לקבל אותה (בלי מפעיל) ומי שיבוא שיבוא (הוא לא כל כך התחבר עם ילדים חדשים, אז יכול להיות שזה לא יהיה הרבה בכל אופן).

בקיצור, אני מנסה לשכנע (תהיה עוגה, יהיה כיף, אני אהיה שם איתך כל הזמן) אבל אני לא מכריחה...

יעל, אמא של 2 אפרוחים

אירה! שנים

אם הוא מסרב בכל תוקף ללכת, לא הייתי מתעקשת...
יום הולדת זה כיף, לא עונש, אם הוא לא רוצה, אל תתעקשי, אולי הוא יגדל מעט וישנה את דעתי...

תודה לכן על התגובות

אני מאוד מבינה אותך...
גם אני הייתי כזו כשהייתי קטנה, ואמא שלי הייתה ממש מודאגת
לא הבנתי למה

זה פשוט אופי... (שלו)
יכול להיות שזה יעבור לו
ויכול להיות שהוא טיפוס כזה שמעדיף אוירה שקטנה ואינטימית יותר
זה גם בסדר גמור...

בתור ילדה כזו, אני חושבת שחשוב שאת בתור אמא תזרמי עם מה שנוח לו
כי אחרת זה סתם מוריד עוד יותר את הביטחון... וגורם לו לחשוב שמשהו לא בסדר בתחושות שלו...
"...אמא שרה לבן בלילה... אמא כאן לידך כל הזמן..."

קודם כל ברור שלא להכריח!

מצד שני - אני לא חושבת שזה אופי, אני חושבת שזה קשור למיומנויות חברתיות.
בעיני זה כלי מאוד חשוב בחיים, זה כלי נרכש (כלומר כל אחד יכול לפתח מיומנות כזו אם אין לו בעיית תקשורת) והייתי מציעה לך לעבוד על זה.
להזמין חברים הביתה - ללכת לחברים, להיות עם יד על הדופק בכל מה שקורה בגן מבחינה חברתית, להתייעץ עם אנשי מקצוע...

בקיצור - ללמד את הילד להתחבר, ליצור חברים, למצוא את המקום שלו מקבוצה חברתית וכו'

הדסקה,
אני בול חושבת כמוך.
אני טיפלתי בנעמה שנה וחצי במרחבי-הטבע,בפארקים,בטיולים בטבע,ללא הליכה איתה כמעט לקניון,לג'ימבורי ולהפעלות-הרועשות שם ואני רואה שעליי לעבוד איתה על התרגלות לזה לשם האיזון.

אז אני עובדת על תיווך-חברתי הדרגתי,מגיעה פעם ב..לא-בקטע אינטנסיבי,אבל אני בהחלט רואה בזאת תמרור לעבודה מצידי.
אז נעמה בפעם-הראשונה לא-נכנסה לג'ימבורי,אלא הסתובבה מסביב וזרמתי איתה ובפעמים-הבאות זה החל להשתפר.

אני מודה,שדי טעיתי בחופשת-הלידה (שנה וחצי) כהסתובבתי עם בנות,שמעדיפות רק בילויים של טבע כמוני: גינות-שכונתיות+פארקים ולא-הגעתי לקניון-הרחוק באוטובוסים..
הייתי צריכה לשם-האיזון ללכת לקניון ולהכיר בנות יותר אורבניות.

בבקרים נעמה נחשפת לילדים בגן ואחה"צ אני ממש מרגישה שאני "עובדת" בתיווך-חברתי ורצוי לבקר בבתים (איזה מזל שכעת חורף

תודה על התשובות

אם לתמיר אין בעיה חברתית, אז לא נורא אם הוא לא בעניין של ימי הולדת.
זה בסדר גמור

גם עידן לא משתתף במסיבות ובימי הולדת

את יודעת מה הייתי עושה ?
אומרת לו - לא צריך רק תדע שגם ליומולדת שלך לא יגיעו -ובאמת לא עושה לו יומולדת עם החברים מהגן..עד כמה שזה מבאס(אותך) אולי ככה הוא ילמד...
וכל פעם שיש יומולדת שואלת אותו פעם אחת אם הוא רוצה ללכת אם לא אז לא.
ולא מדברת איתו על זה יותר (שלא יראה שזה חשוב לך יותר מידי...)

אני חושבת שאין טעם להכריח, בכל זאת זו מגמה קבועה אצלו שהוא לא רוצה ללכת ואם הוא הולך אז הוא רק סובל וחבל.
אני לא רואה סיבה להפיל על המצפון של ילד בן 4.5 -5 (שרק אומר בכנות את מה שהוא מרגיש ) את זה שאם הוא לא ילך אז אף אחד לא יגיע ליומולדת שלו. יש דברים שהם בטאבו!! המשפחה שלו תבוא ליומולדת שלו בכל מקרה ולא צריך להעניש אותו על כך שהוא לא נהנה בימי הולדת.
יש ילדים שפחות נהנים מהדברים האלו ומגיע להם שיתייחסו לרצונות שלהם גם אם הם רק ילדים קטנים.