היי בנות!
אנחנו אמנם לא ממש מכירות (עדיין), אני נמצאת לרב ברקע ובעיקר קוראת,
אבל הפעם, סתם בא לי להתבכיין קצת..... אפשר?
מכירות את תחושת ההמתנה הארוכה תמיד לסופ"ש, ואז כשהוא מגיע מרגישים שהוא פשוט ברח בין האצבעות מבלי שהצלחתם לנוח אפילו טיפה, ושוב מתחיל שבוע חדש מבלי שנאגרו להם כוחות חדשים?
אז כן, היתה שבת לא משהו

אז מעבר לזה שאתמול לא ממש נחנו כל היום, והערב היה דווקא דיי נחמד ורגוע, אבל זה המשיך בזה שהנסיך הקטן התעורר היום מוקדם בבוקר, מאוד מוקדם אפילו, כמעט אמצע הלילה בשבילנו -

6:30 בבוקר. וזה למה? כי שכחנו לסגור את הדלת של המקלחת והוא התעורר מאור השמש.
בהמשך להשכמה המוקדמת, ועצם זה שהוא גרם לי להתעורר על רגל שמאל הבוקר, כל היום היה הפוך

והכי נורא, שמרב ייאוש, עייפות, עצבים ותסכול, מצאתי את עצמי מוציאה את הכל על פיצי היום. פשוט כל דבר שהוא עשה, שהוא נגע בו, הצליח פשוט להוציא אותי מדעתי.
אוף, שונאת את התחושה שלא מיציתי את השבת, ויותר מזה, את רגשות האשם האלה עכשיו. לא כייף.....
זהו, סיימתי לקטר ולפרוק.... שיהיה שבוע מצוין לכולן....