בנות, כבד עליי... - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • ההודעה של רותם עשתה לי ממש רע על הבוקר... החזירה אותי 4 חודשים אחורה. צפו חזרה כל הרגשות, תחושות, זכרונות וזה כל כך כואב...
    בכלל התקופה האחרונה לא משהו, אני מרגישה שאני גולשת לתוך דיכאון ואני ממש מנסה להחזיק את עצמי ולשמור על עצמי שלא אכנס לדיכאון כי זאת פשוט לא אני! אני לא בן אדם דיכאוני, אני אופטימית בדרך כלל, חייכנית ומאד חזקה. ופתאום בתקופה האחרונה אני מרגישה חלשה, עייפה, מדוכאת וממש ממש לא אופטימית.
    אני לא רואה את הסוף... מתי אני אחזור לשגרה? מתי כל החויה הזאת תהפוך לזיכרון כואב ותו לא? זה משתלט לי על החיים. כואב לי. קשה לי. כבד עלי. ואין לי עם מי לדברררר!!!
    אפילו כשאני מדברת על זה עם החברות הכי קרובות שלי אני רואה את ההבעה של "אויייי, מסכנונת" וממש לא בא לי. חוץ מזה שאני רואה שלפעמים אני מדברת על ארבל וממש לא מתוך עצב או דיכאון אלא כדי לספר משהו או איזושהי חויה אבל פתאום האנשים ששומעים אותי לובשים את הפצוף של הרחמים. ולא בא לי!!!
    לא רוצה שירחמו עליי, אני לא מסכנה!!!

    אוווווווווווווווווווווף!!!!!!!

    הייתי חייבת לפרוק איפשהו. רע לי.
22 תגובות
עמוד 1
  • את לא מסכנה ! עברת חוויה קשה ואת מתמודדת בדרך שלך המדהימה

    תמיד יהיו ימים טובים פחות וימים טובים יותר, אני מאמינה שברגע שתתמלאי בחיים חדשים, לאט לאט הלחץ בחזה ירד ויתמלא באושר ואופטימיות

    לחברות תסבירי שמפריעים לך הרחמים. לפעמים צריך רק לפתוח אוזניים ולהקשיב.

    אנחנו פה אהובה חייכנית יפה שכמותך


  • מתוקה

    [/url




  • על זה אומרים באתי לחזק ויצאתי מחוזקת
    מודה ומתוודה שגם אני לפעמים מרחמת עליך ועצוב לי בשבילך
    אבל יכולה לומר לך שאותך אני רואה כבחורה כל כך חזקה וכל כך אופטימית אני באמת מעריצה אותך
    אני עדיין חושבת שזה בסדר להישבר להתעצב לכעוס לשקוע - ואפילו הכרחי להתאבל כחלק מתהליך ההשלמה
    אלפי הבדלים אני יכולה לומר לך שעד היום (שנתיים אחרי) לא השלמתי עם פטירתו של סבא שלי. הכעס והכאב עדיין חזקים מנשוא. לא מסוגלת לקבל את זה שאדם כל כך טוב הלך טרם זמנו.
    אז פי כמה וכמה לגבי ארבל.

    אבל לצערנו אין קסם שישנה את העבר והדרך היחידה זה להשאיר זכרונות - לחוות אותם בדרכנו שלנו - אבל להמשיך הלאה ולהאמין לעתיד קל וטוב יותר.
    אתמול בדרכנו לחרמון עברנו ליד הר ארבל - האמת חשבתי עליך והתחילו לרדת לי דמעות.

    את באמת בלב שלי תמיד



  • אני לא מכירה את כל הסיפור כי אני חדשה יחסית בפורום אבל אם יורשה לי לציין, מההודעות שלך שיוצא לי לקרוא כאן הצטיירת בעיניי כבחורה מדהימה שממשיכה לעמוד על 2 רגליה למרות הכאב, וזה בעיניי חוזק אדיר.
    לגבי החברות והרחמים, אני לא חושבת שהן שולטות בזה, אני משערת שהן פשוט מנסות לדמיין את עצמן בסיטואציה שלך ופשוט כואב להן.
    מה שאני יכולה להוסיף זה שאני שולחת לך אינספור חיבוקים
  • אני יכולה לשלוח לך רק
  • את לא מסכנה בכלל,אני מבינה אותך לגמרי גם אני נתקלת לפעמים
    במבט של רחמים בכל פעם שמישהו נתקל בי ברחוב.
    אנשים שבכלל לא סיפרנו להם ידעו השמועות רצות פה כמו מחלה

  • את גם בלב שלי







  • מאמי את מדהימה

  • מאמי את מקסימה ממה שהספקתי להכיר את אופטימית ומאוד חזקה ושמחה....

    עברת ועוברת עליך תקופה קשה ואפשר להבין...
    את המבטים והערות שלך אנשים לצערי אי אפשר למנוע..
    אבל בטוחה שבקרוב התקופה הזו תעבור
    ותבוא עליך תקופה טובה
  • נשמה שלי, קודם שתדעי שתמיד יש לך עם מי לדבר
    אנחנו כאן בשבילך וגם אנייייי.

    ואת ממש לא מסכנה - ההיפך - את האישה הכי חזקה ומדהימה שפגשתי
    אחרי כל מה שעברת עדיין מצחיקה אותי כל פעם מחדש


  • מאמי שלי...
    אין הרבה מה להגיד אני בטוחה שלא קל ובטח שלא לראות הודעה כזו ולחזור לימים האלו!!!!

    את צריכה אתנחתא!!!
    בואי אליי בחול המועד נעשה לך כיף



  • תוספת מדהימה למשפחתנו!


  • בחיים צריך לדעת להסתכל על חצי הכוס המלאה - תמיד!!!!!

    שיהיה יום מקסים לכולם!!!!!

    באהבה, ליאת.
  • את חזקה
    מאוד חזקה...
    וממש לא מסכנה
    אבל אני מסכימה עם יוליה..אני חושבת שזה שהמבט בעיניי החברות שלך הוא פשוט כי קשה להן לתאר את עצמן במצבך, לא מתוך רחמים כי את מסכנה.

    דברו איתי בפייסבוק

  • תקשיבי מאמי, שכחתי לספר לך -נורא רציתי, אך אירועי היום השכיחו זאת ממני ופתאום עכשיו נזכרתי... אני בטוחה שהכל מלמעלה, סימן שהכל יהיה בסדר,מעשה שהיה כך היה:

    פעם שעברה שכתבת על ארבל, והיית במשבר,לפני משהו כמו שבועיים, לא זוכרת מתי זה היה, קראתי מה שכתבת, עניתי לך ועודדתי ויצאתי לטייל עם גיא...

    תוך כדי הליכה, בעודי חושבת עלייך, באה מולי נערה באמצע ריצה עם חולצה כנראה מהצבא או משהו ועל החולצה היה כתוב בגדול....... ארבל!!!!

    לדעתי זה סימן מלמעלה!!! הכל יהיה בסדר

מותר ואסור לאכול בהריון והנקה