מה היה לנו היום... זהירות חפירה... - הריון ולידה

בבוקר אורי קם והתלונן שכואב לו ליד הבולבול...
הסתכלתי ואני רואה נפיחות במפשעה...
ישר חשבתי שבר או בקע...
לקחנו את הבנות לגן והתייצבנו אצל הרופא בשמונה בבוקר.
הוא ישר חשד גם בשבר ושלח לבית חולים מיון ילדים.
נסענו לעפולה, שם קיבלה אותנו רופאת משפחה,
עשו לו מדדים, הרופאה מיששה ובדקה,
קראה לכירורג,
הכירורג מישש ולחץ,
שלחו לאולטראסאונד,
באולטראסאונד הרופא בודק בודק בודק יוצא מהחדר קורא לרופא אחר.
חוזרים. השני בודק בודק בודק.
מדברים ביניהם במינוחים רפואיים לא ברורים לאנשים רגילים כמוני.
אני ויניב מתחילים להילחץ.
מחזירים אותנו למיון.
שם בודק אותו מנהל מחלקת ילדים לא פחות ולא יותר.
מנהל המחלקה מבקש להתייעץ.
מתייעץ שולח אותנו לסגן מנהל המחלקה הכירורגית שגם יבדוק אותו.
אה,, ולקחו לו דם מהוריד, הוא היה בצום עד אחת וחצי בצהריים.
וכל בדיקה כזאת שנוגעים לו בנפיחות ממש כואב לו.

אורי היה גיבור שאין דברים כאלה.
שיתף פעולה ואפילו התלוצץ עם רופאיו,
גם כשכאב לו בבדיקות דם למשל, לא זז ורק בכה,
לא קיטר, עמד בגבורה יוצאת דופן,
הייתי ממש גאה באורך רוח שלו.
בכל זאת, ילד בן שלוש שעבר שישה רופאים, בדיקות פולשניות
צום והמתנות ארוכות. מלך!

[
[