אז מה?מוותרים? - הריון ולידה

איזה מוותרת . מוותרת עליו אולי .

אני לא מוותרת בטח לא בסצנות כאלה.
"..ילדיכם אינם ילדיכם
כי פרי געגועי החיים אל עצמם.
באים הנה דרככם, אך לא מכם.
חיים עמכם אך אינם שייכים לכם.
תנו לילדיכם את אהבתכם, אך לא את מחשבותיכם.
כי לא לכם הגיגיהם..."

מתוך "על הילדים"/חליל ג'ובראן

לא מוותרים אחרת יוצאים עם חצי סופר החוצה

תלוי מה
מוריה אף פעם לא עשתה לי דברים כאלה ב"ה
אני תמיד מסבירה לה אם אי אפשר שאין לי מספיק כרגע כסף
או שהיא יכולה לקחת משהוא קטן יותר
והיא מקבלת את זה .

אני כמו קרן

ממש לא מוותרת. אם צריך אקח על הידיים ונצא יחד מהסופר.
יחד עם זאת אני נוהגת לעשות הכנה לפני הכניסה לסופר, אומרת מה קונים ומאפשרת להן לבחור בין שניים לשלושה פריטים את הפריט אותו הן הכי רוצות (בד"כ שוקו בטעמים ומאפה).

אני גם עושה הכנה, ממש "תדריך" לפני שנכנסים..
ולא נכנעת..
האמת- ילד שהגיע למצב של השתטחות על הרצפה זה אומר שכל הלחצים הקודמים שהוא הפעיל על אמא שלו עזרו..
או שפעם שעברה שהוא השטתח זה עזר לו..
אם זה לא היה עוזר לו, הוא לא היה עושה את זה שוב!
[

גם אני לא מוותרת,
מסכמים מראש מה קונים (שוקו ובורקיטס

לי יש פיתרון אחר:
אני שולחת את בעלי לסופר, ונשארת עם הילדים...
כל כך פשוט...
"...אמא שרה לבן בלילה... אמא כאן לידך כל הזמן..."

האמת שעדין לא הגעתי איתה למצב הזה בסופר שדניאלה באה איתי אני מרשה לה רק חטיף אחד והיא בוחרת מה שהיא רוצה
פעם אחת באמת אחרי הגן עשתה לי ככה לא ויתרתי לה מאז הפסיקה ולא ניסתה לא שלי זה לא מוחלט

אם את כבר אומרת "לא" לכי עם זה עד הסוף. זו דעתי...
אם את יודעת מראש שתכנעי כבר עדיף לא להתכסאח איתו ופשוט לתת לו מה שביקש

שקד לא הולך איתנו הרבה לקניות, אבל כשהוא מגיע, אני בד"כ מרשה לו את מה שהוא מבקש (כי אלו דברים שהוא אוכל בד"כ- דגנים וכו'), אלא אם הוא מבקש משהו שאסור לו (כמו מסטיקים, למשל) אז אני מסבירה לו את הסיבה שלא קונים את זה ובזה זה נגמר.
אף פעם לא הגענו למצב כמו שתיארת, כי גם הוא יודע שבד"כ אני מרשה, ואם לא- אז יש סיבה מוצדקת ו"לא" זה לא!!!
מלאכית קטנה שלי, אמא לא תשכח אותך לעולם!
------------------------------------------------------------------------------------------
לפני שנולדו ילדינו הכרנו עולם, לאחר שילדינו נולדו התחלנו להכיר את עצמנו.
---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
לעתים מאד רחוקות אנחנו מקבלים בחיים את מה שאנחנו רוצים, אבל אנחנו תמיד מקבלים את מה שאנחנו צריכים.

--------------------------------------------------------------------------------
אין דרך אל האושר- האושר היא הדרך!

האמת..אני לרוב לא הוכלת עם ילדים לקניות מה יש להם לעעשות שם? ובכלל אני קונה באינטרנט לרוב

גם אם כן לקחתי אותם...אני לא זוכרת סצינה שילדים שכבו על הריצפה וצרחו...
אבל האמת..אני דיי קונה להם את מה שמבקשים כאילו מה כבר אפשר לסרב שם? לביצה קינדר ? לחבילת מסטיקים? לאריזת וופלים? לא יודעת..מה שמבקשים- אני קונה

מרינה קטלנית...

נו באמת? מה כבר יש שם ששווה לריב בגלל זה?
אני זוכרת רק פעם אחת שסירבתי לדן..מכירות ליד הקופות את המקל-מאוורר כזה עם דמות למלה עם סוכריות קטנות שעולה סביב 30 שח? דן רצה את זה כמובן...אבל עניתי זה יקר ומיותר והכסף הזה עדיף לקנות רובה חדש עם אורות... בזה זה נגמר

בדרך כלל אני מראש מסכימה להם לבחור משהו אחד ואז הם כל כך עסוקים במה לבחור שהם נותנים לי לקנות בשקט.

אבל בלי קשר- השטחות אצלי לא תעזור גם לא ליד מיליון אנשים.

[

[
[

קודם כל אני מודיעה שהולכים לסופר בשביל הגן שלי (את הקניות לבית בעלי עושה

אני די זורמת עם הבנים בסופר כי הם לא חזירים בד"כ הם מבקשים רק דבר אחד או שניים

אנחנו לא הגענו מעולם למצב של השטתחות בציבור. כנראה בגלל שהן יודעות מראש שזה לא יעזור להן. אני אדלג מעליה ואמשיך ללכת לא משנה לי בכלל כמה אנשים יש ומה חושבים עלי (כמובן להיות בקשר עין, אבל אל תספרו את זה לבנות).
אני שונאת את אלא שבאים לילד במצב כזה ומתחילים ״למה אתה בוכה? רוצה סוכריה?״ כאילו באיזה. מצב זה מעמיד את האמא? זה מחמיר עוד יותר את המצב, לדעתי

אנחנו מראש מסכימים שקונים דבר אחד ( בדרך כלל שוקו בשקית ומאפה) וזהו.
הן דווקא מתנהגות בסופר בצורה יפה. ובכלל, בחוץ הן מלאכיות. הן יודעות שאם יתחילו סצינות - אני עושה אחורה פנה.

___________________________________________________________________
סקרים תמורת כסף

אף פעם לא היה לי דבר כזה איתה בקניות
תמיד הגדרנו דבר אחד והיא קיבלה אותו על ההתחלה כירסמה כל זמן הקניה והיתה בשקט
אבל במקומות אחרים היא עושה לי את זה כל הזמן
לדוגמה אתמול היינו בארוחת ערב אצל החמים..
וגאיה ביקשה מוצץ..והיא בעקרון גמולה ממנו אז אנחנו לא נסחבים עבורה עם מוצץ
ביקשה וביקשה ולא נתתי כי לא היה לי..וגם אם היה - אז לא! כבר נגמלנו לא חבל?
והיא נכנסה לכזו הסטריה שנהיה לה קוצר נשימה והקיאה מהבכי
אז לבסוף נתתי לה את המוצץ של ינאי ..בהתחלה לא רצתה ממנו ושכנעתי כי ראיתי שהיא תכף נחנקת סופית
וחמי הסתכל עלינו במבט כזה שמזלו שהוא לא התערב אחרת הייתי הורגת אותו