איזה שבוע.. - הריון ולידה

רוצה לשתף קצת-
ביום ראשון אשפזו את אבא שלי (שוב, בפעם האלף),
שוב קשיי נשימה, שוב הלב. בדיקות דם הראו שהוא עבר התקף לב, אחרי 12 שעות! במיון העלו אותו למחלקה מסריחה, מזל לפחות שמצאו לו חדר כי כל סורוקה מלאה בחולים מסכנים שזרוקים במסדרונות :(
אמרו שכנראה יעשו לו שוב צינתור והשאירו אותו באשפוז עד עכשיו ובסוף אמרו שאחרי 10 צנתורים שעבר + ניתוח מעקפים- כבר לא יעזור לו צנתור וכל פעם שיהיה לו כאבים פשוט להגיע לבית חולים. בגלל קשיי נשימה הוא מחובר לחמצן ואני כל כך מבואסת שלא יוצא לי ללכת לבקר אותו, הלכתי רק פעם אחת שאמא שלי באה לנוח אצלי קצת ושמרה על הילדים לשעה.

בעניין הזמינות שלי- אני עוד יותר מבואסת ואני בוחרת לשתף זאת כאן כי הנפגעת העיקרית היא החברה הכי טובה שלי והיא חברה בפורום הזה- יש לי בעיה לצאת עם חברה בלי הילדים כי בעלי מפחד להישאר איתם לבד כשהם כאלה קטנים,(אם יש מישהו בבית אין לו בעיה לעשות איתם הכל, רק כשהוא בטוח שחמקרה שחס וחליחה יקרה משהו הוא לא לבד),הוא רגיש נורא לבכי שלהם ואם שניהם בוכים יחד הוא מאבד את זה לגמרי, ככה יצא שהיא באה אליי כל הזמן (עדיין ללא ילדים), היא לא ניידת וכל הגעה אליי לוקחת ממנה הרבה זמן, מאמצים ולפעמים גם כסף אז היא לא באה שבוע וחצי, אני נורא מתגעגעת והיא קצת כועסת שאני לא באה גם כן- את הילדים אני לא יכולה להוציא בקור הזה אז רק לבד, איך לשכנע את בעלי להישאר או לחילופין איך לפייס את חברתי הטובה?

** ולעניין משמח: בעלי אתמול בא עם אנרגיות מטורפות לבית (אחרי עסקה ענקית), עשה אבק בכל הבית, ניקה את השירותים והמקלחות, הרביץ שטיפה של החיים ותלה כביסה, היום עזר לי לבשל (רק שבוע שעבר רשמתי שלעולם לא יעשה זאת