צריכה עצות.. - הריון ולידה

את מספרת פה המון על כך שקשה לך. יש לך עזרה?
סליחה שאני גם שואלת וזה רק מאהבה- אולי תלכי לרופא ותספרי לו קצת על רגשותייך?

נכון מאמי רוב ההודעות שלי פה הן על הקושי שלי

והאמת שהשבוע הלכתי לרופא וביקשתי ממנו הפנייה לפסיכולוג..
הוא לא רצה לתת לי

אני יכולה להגיד לך מהנסיון האישי שלי שהבת שלי סבלה מריפלוקס עד גיל 8 חודשים וזה בדיוק כמו שאת מתארת מסכן הוא בטח סובל זה כל כך מציק ואפילו כואב ממש דומה לצרבות ואפילו יותר גרוע אני מציעה שחבל שתסבלו שניכם גשי איתו לרופא הילדים ואני מניחה שיחליפו לו את האוכל לאוכל שמתאים לריפלוקס ..... בכל מקרה אצלי זה עבר בגיל 8 חודשים והיום ברוך השם הכל בסדר אבל בהחלט את יכולה להקל עליו
[/]

אני חושבת שאם תוציאי את זה ברמה המקצועית למישהו זה יעשה לך קל יותר בחיים ובגידול של הילד

אויייי שה' יברך אותךךך
לפחות אני יודעת שאני לא הבן אדם היחיד בעולם שזה קורה לו..

אז תגידי לרופא הזה שנחמד מאוד מה שהוא חושב אבל את רוצה הפניה! הוא לא יכול להגיד לך לא אם את מבקשת הוא יכול ליעץ אבל אם את מבקשת הוא צריך לתת לך. ואם שוב יסרב תעזבי אותו ותעברי לרופא אחר שיודע מבין ורגיש לצרכים של הפציינטים שלו.

אני חושבת שאני אעבור ממנו מאמי
הוא מחפף בהמון דברים..
אבל העניין הוא שגם אנשים אחרים רואים מה קורה עם ליעדי שלי ונגנבים..
אנשים שקרובים אליי לא מבינים למה זה ככה..
נראה שהוא ממש סובל ושמשהו ממש מפריע לו..

יכול להיות שמשהו מפריע לו (אגב גם לגדול שלי היה ריפלוקס אכלנו איפמיל עד גיל חצי שנה וזה עבר אבל לא זוכרת שגם לפני כן הוא היה לא רגוע בגלל זה) אבל זה שאת לא רגועה מספיק כדי להכיל אותו מתי שצריך אותך מעצים את זה יותר. אל תשכחי שבסוף יום את מטפלת בו וצריכה להיות רגועה ולא אותם אנשים שמעירים לך עליו.
מאוד בוגר בעייני שאת יכולה להרגיש שאת צריכה עזרה

איך שזה נשמע על פניו את בהחלט מתארת אפשרות לריפלוקס סמוי
גם זה שהוא נרדם בעגלה מול הטלויזיה - הוא בחצי ישיבה קל לו יותר הוא מרגיש פחות צרבת. על הידיים במצב מאונך ולא מאוזן - קל יותר מאשר מאוזן על הרצפה
לדעת את צריכה לבדוק את האופציה כי זה נשמע זה

ולגביך ממי אין לך מושג כמה נשים עוברות את המשברים והקשיים האלה ורובן לא פותחות את הפה. זה לא בושה ואם את זקוקה לזה תדרשי טיפול זאת זכותך המלאה!!!

איזו מתוקה את.. המון המון תודה

לאיתי שלי היה ריפלוקס עד גיל ארבעה חודשים, והוא היה ממש, ממש לא רגוע, צרח, בכה, היה לו קשה להרדם.
נתנו לנו אינפאמיל, זה ממש עזר.

סיוני יפה שלי תודה

את האינפאמיל קונים רגיל בסופר פארם או שזה במרשם רופא?
עדיף להתייעץ עם רופא נכון?

אני קניתי בבית המרקחת, אבל בכל אופן עדיך להתייעץ קודם עם רופא ילדים.
אפשר לקנות גם בלי מרשם אבל יקר יותר.

תודה מאמי
אמן שיהיה טוב

אני אגיד לך משהו..
הייתי בלחץץץץץץץץץץץץץץץ בהיריון: מעבר-דירה,מלא סידורים-פתוחים בבית,לימודים שלי ושל בעלי,עבודה...
נעמה נולדה במצוקת-לידה (מיעוט מי-שפיר) ומשקל-נמוך, גזים..בקיצור הלב נחמץ. לא-אתפלא,שזה קרה בגלל כל-העומס.

מי בכלל חשב בהיריון על חבילת-לידה,על לשוטט בחנויות..
בכלל לא-נהניתי מחווית-ההיריון באספקט הזה (מה גם שכלכלית,קיבלתי הכל יד 2 והייתי צריכה לברור ולמיין,מה ניתן למקסם למצב-חדש וזה שאב מלא-זמן ומה לקנות בכ"ז בעודפים/מבצעים/יד 2).

אני החלטתי שאני מטפסת על עץ גבוה מידי (רק היום בדיעבד אני מבינה זאת),החלטתי לפצות את נעמה על הכללל,התמסרתי רק לה טוטאלית (מודה שעד היום,מהרגע-הראשון, אני הכי סבלנית בעולם,כי אם לא-אני,מי בדיוק???????????) וזה גם השתלם לי כיום! לי ולבעלי! (שנעמה תחייך,תאכל,תצחק ושתהיה רגועה),לעבודות-הבית ההכרחיות+ללימודים...קרענו תחת העומס אני ובעלי,היינו בתשישות..
אני יכולה לומר לך שרק היום,יש לי זמן לסגור לאט לאט את אותם הפערים מבחינת-הסידורים וזה מרגיע אותי שטוב לנעמה בגן.

היום,אם את היית שואלת אותי,הייתי שולחת לפעוטון/גן..אפילו לפעמיים בשבוע כהתחלה (עם כל המחיר-הכספי).
למשל בגן של נעמה,ראיתי את קב'-הקטנטנים,כולםםם רגועים,על מזרני-פעילות,זה גורם לי להסתכל אחרת על אותה התקופה ולהבין שאני אישית טעיתי, כשבחרתי להיות מטפלת 24/7 בנעמה,בייחוד שבעלי היה לומד בסופש"ים.

אני אישית הייתי אנטי לשיחות..כי מי בדיוק ישמור לי על נעמה,כשבעלי היה חוזר כל-כך מאוחר..הייתי בלופ-רציני..וחשתי שאני רק בעצבים מזה שאני אלך לשיחות,כשלא-שטפתי כלים כבר כך וכך ימים,כביסות,בישולים ורק כיבוי-שריפות.
רק נואשתי לעזרה ורקקקקקקקקקקקקקק מי שהיתה במצבי יכולה להבין זאת.
למי שיש הורים צמודים וזמינים לעזרה לא-יכולה להבין זאת, פשוט לא!
אם אחת כזאת היתה אומרת לי ללכת לשיחות או מעירה לי על מצב הבית שלי מבחינת הטיפוח, אז הייתי מבקשת ממנה שתיקח את נעמה לבייביסיטר, נראה אז מה היה לה לומר לי.

אגב- גרתי אז בשכונה פלצנית,בדיוק באותו-הסגנון של היישוב בו את חיה.
בנות פלצניות,מנתחות כל תזוזה של נעמה,מתות על זה שהילד שלהן "מושלם" לעומת נעמה...כשאני חושבת על זה..חרא של שכונה,כי אימהות שכאלו מתות על הקטע של לתפוס ילד,שחי בנקודת-מוצא אחרת משלהן ורק להיות שיפוטיות,ביקורתיות ונבלות,אלוהים רואה כל אחת ואחת מהן,אני מבטיחה לך,שכשצוחקים כך לאיד על ילד-אחר,יומן גם יגיע,זה מובטח מבחינתי!
אסור לכל האימהות "המושלמות" האילו לבסס את ביטחונן על חולשת-הזולת..
זה העוול הכי גדול בעיני,כי אם טוב להן,אז שיצטנעו ויסתמו ולא-יתחילו להתרברב על אילו שקשה להן!

מרבית-הבעלים בשכונה-הקודמת נוהגים לחזור ב- 16:00 הביתה בשיא-הרוגע,כי הם סטודנטים וההורים עוזרים,2 ההורים הולכים תמיד ביחד לכל-מקום עם הילדים,כולל לבתי-קפה,פארקים ברוגע ובנינוחות..

אני יכולה להגיד לך דבר אחד,נעמה רק יוצאת מורווחת מהכל,יש לנעמה חברים לאחה"צ,אני לוקחת את נעמה להרפתקאות בפארקים וכו' ואני רואה את איך שאני בונה לה ביטחון-עצמי חברתי...האמת,אני רואה שטוב לה,לעומת כאלו ילדים שסגורים בבית אחה"צ רק עם ההורים/סבים וכמהים לחברת ילדים, אז גם אני התחלתי להרוויח בגדול ולהפוך את החיסרון שלי ליתרון!!!!!!!!!!!!

מה גם שבעלי,חמסה,הוא באמת האבא הכי מושלם שיש,כנראה כתוצאה מהנסיבות-הקיימות ולכן אני שמחה בחלקי,כי אני מעדיפה אבא כמו בעלי,מאשר אבא "עייף" שמגיע מוקדם ורק מרחם על עצמו שכבר עבד מספיק קשה בעבודה.

לאחרונה בחרתי במכוון שוב לעבור דירה ולחיות הפעם מתוך מודעות,בשכונה של זוגות-צעירים,מעמד-ביניים+_, לא שמנת הכוונה כמו בשכונה-הקודמת בה הרבה זוגות גרו ביחידת-דיור אצל ההורים בחצר או שירשו בתים במתנה.
האוירה כאן נראית יותר חמימה והרבה בזכות המצב-הכלכלי,שמאלץ את הגברים לעבוד עד מאוחר בכל-יום,סיטואציה שמשרתת אותי,כי אימהות במצבים שכאלו נוטות יותר להתחבר לאימהות אחרות אשר במצבן! ולעזור זו לזו!!!!!!!!!!
ולא להיתקע בקונספט של: אבא-אמא-ילד בבית החל מ- 16:00 לבד,כפי שהיה נהוג בשכונת-השמנת הקודמת בה התגוררתי.

היום גם המצב חמסה השתנה לטובה,לאימי התפנה זמן יותר לעזור,חמותי חזרה לארץ,נעמה בגן קודם כל וזה מקור-העזרה הקבוע שלי ברוך-השם.

בובי רפלוקס לרוב גורם לצרבות ולאי נוחות
רז היתה בדיוק ככה עד שהפכנו את כל הארץ ברופאי גסרטו
ותודה לאל מיליוני פעם שהציל לי את הילדה

יו מרווה את פשוט מדהימה!
קראתי הכל והזדהיתי פשוט עם כל מילה שנאמרה..
עם ההריון הקשה, עם הלידה הקשה, עם הסנוביות של האנשים אחרי הלידה..
פשוט הכל..
נתת לי הרגשה טובה שאני לא לבד.. אני מודה לך בובה את מקסימה!!

ונופרי תודה רבה יפיופה ותגידי כשהיה את זה לרזוש היא גם הייתה לא נינוחה והיה לוקח לה המון זמן להרדם וכל זה?
אני לא יודעת אם לקשר את זה לזה.. אני משכיבה אותו במיטה והוא מתחיל להניף רגליים ידיים בפראות.. וולהתעצבן..חח

בייבי מאמי,
אני בטוחה שאת משדרת חמימות כזאת ומה לעשות?! ואם הייתי שכנה שלך,חופשי בית-פתוח,אני ואת...אך למרבית-האימהות אצלך ביישוב מאוד חשוב להיות "איכותיות" ופלצניות...איכסס..הן רק מזיקות כך לילדיהן מבחינה-חברתית...סתומות,כמה שהן משכילות,כך הטימטום שלהן חוגג,תאמיני לי,כך חשתי בשכונה-הקודמת..

כמה מטרים ממך,ב"ש ועולם שונה לגמרי,מדהים..תיראי את הבנות המקסימות שלנו מהפורום,פשוט תענוג! כמה שהן חברות!
חברה שלי מתמוגגת על שכונת-רמות בב"ש,כמה חמימות ועזרה-הדדית יש שם והילדים גדלים שם להיות חברותיים ומלאי בטחון-עצמי.

בטח מאמי שלי הצרבות שורפות להם!!
עד גיל 7 חודשים בערך שזה עבר היה לי טרור איתה, לא היתה ישנה שעה אחת רצוף. זה היה נורא, ובכי היסטרי, וכל טיפה אחת של אוכל מקיאה את נשמתה החוצה

היי
ראיתי לפני מס' ימים פרקשל הלוחשתלתינוקות-והיה מצב דומה של 2 תאומים בנים בני כחודשיים ,אחד רגוע מהמם והשני בדיוק כמו בנך ...
טרייסי ראתה שהוא פולט מלא וישר כוונה לטיפול רפואי מתאים והחלפת האוכל ...וישר ראו הבדל בהתנהגות התינוק ...
בנוסף-שמה לו סוג של הגבהה במיטתו כדי שלא יסבול מרפלוקס בזמן השינה .

ממליצה בחום שתנסי שינוי כולשהו בעיקר בעניין המזון...
תפיחות קלות של הגב...
בהצלחה