סקר - הריון ולידה

אני בחורה דתיה.
אני לא חושבת שיש פה תשובה חד משמעית. אלא שזה לא פשוט,אבל אפשרי. יש כאלו שזה יתאים להם. אני אישית לא חושבת שהייתי מתחתנת עם בחור חילוני, כי השוני הוא גדול מידי,וזה דורש הרבה פשרות.
איך נראית שבת בבית כזה? מה עם חינוך ילדים?
קראתי כתבה על משפחות מעורבות כאלה,זה אפשרי,ויש כאלו שמצאו את האהבה הגדולה שלהן והיא באה מעולם חילוני/דתי אז הם התפשרו על דברים והגיעו להסכמות על אורח החיים שלהן.

ודאי שאין נכון/לא נכון... עניינו אותי דיעות.
הם מדברים על חתונה... לא יודעת עדיין מה דעתי.

ומה עם החיים אחרי החתונה? חינוך ילדים? שבת? חגים? כשרות? וכו'
זה נראה לי פערים גדולים מידי לחיי נישואין.

הייתי שוברת לה משהו על הראש.

טוב לא באמת אבל הייתי מנסה להבין אם הם יודעים לאן הם נכנסים. אני באתי מבית מסורתי והתחתנתי עם חילוני גמור. חייבת להודות שזה לא תמיד פשוט. בהתחלה היה ויכוח על הפרדת כלים ושמירת כשרות בבית, אח"כ על חגים וכשאנחנו אצל ההורים שלי לירון מכבד מאד ומנסה להיות בסדר עם כולם אבל זה לא בא בטבעיות.
בקיצור, צריך פשרות. והרבה. תודה לאל אצלנו זה מתאים ומסתדר כי היו הרבה דברים שלא היה לי אכפת לותר עליהם אבל אם הייתי דתיה יותר אני לא חושבת שהיינו מסתדרים.

עכשיו הכל מצויין מהבחינה הזאת כי הגענו לפשרה שמתאימה לשנינו. והאמת, בחודשים האחרונים אני פחות מחמירה, במיוחד עכשיו כשאני קצת כועסת על ההוא שם למעלה

שמרית

חבר מאוד מאוד קרוב שלי חילוני גמור וכך כל בנות הזוג שהיו לו. לפני חצי שנה הוא הכיר בעבודה בחורה דתייה שהמשפחה שלה עוד יותר דתייה ממנה. האהבה ניצחה!
חודש הבא מתחתנים.
כשהוא אמר לי שהוא מתכוון להציע לה נישואין, מודה שעוד לפני המזל טוב, שאלתי- איך?
היא ממש דתייה, הולכת עם שרוול ארוך וחצאית, שומרת שבתות וחגים בקפידה, והוא כמו שציינתי ההיפך הגמור- הוא אומר שבעיקר הוא יתפשר כי לא ילך לכדורגל בשבת, לא טלויזיה וכו, ישמור כשרות והפרדת כלים. אני הכי מקווה בעולם שיצליחו למרות שזה באמת באמת מורכב ולא קל.  

אחת החברות הכי טובות שלי היא דתייה (לא הייתי אומרת דוסית אבל עושה הכל כהלכתו)... היא כבר שנתיים יוצאת עם בחור מדהים , חילוני לגמרי והם מסתדרים יופי...

זה הכל עניין של ללכת אחד לקראת השני...

בעלי חילוני גמור ואני מאד מסורתית (נרות שבת, קברי צדיקים, כשרות) והוא הולך לקראתי בכל מה שאני מבקשת ולא מכניס לא כשר הביתה, אבל כשאנחנו בחוץ אם הוא רוצה לאכול פיצה עם פפרוני אז בכיף שיהיה לו וגם אם הוא מזמין הביתה אז יש לו צלחות "משלו" ואז הוא לא מערבב לי...

בתור אדם מאמין אני מאמינה שהקב"ה לא מזווג סתם זיווגים וגם אם חלילה זה נידון להיכשל זה עדיין שיעור או ניסיון שעליהם לעבור...

ההיגיון לא עובד במקרים כאלו, ואם הבחור הוא אדם טוב, ולא מפריע למהלך החיים שלה או כופה עליה או מתייחס אליה לא יפה אז לא נראה לי שצריך להתערב...

בהצלחה!

אני חושבת שאם מוכנים להתפשר ולבוא לקראת אחד לשני - זה יכול להצליח

אני בכל אופן לא ניראה לי שהייתי נכנסת לסיפור כזה
עם אחותי הייתה נכנסת למערכת יחסים כזו - הייתי נותנת לה את ברכתי

אין ספק שזו לא תהיה זוגיות קלה והרבה דברים יעמדו למבחן בה, בעיקר עד כמה הם מוכנים לבוא זה לקראת זו, להתפשר האחד בשביל השניה וכו'.
אבל זה לא בלתי אפשרי וכן יצא לי להכיר זוגות של בחורה דתיה ובחור חילוני, מצבים הפוכים אגב, שהבחור דתי והבחורה חילונית - לא יצא לי להכיר

אמממממממ לא יודעת

לדעתי מצבים הפוכים הם בעייתיים יותר...
בייבי1234 - מה יהיה כשתצאי אם הבן שלך בן הארבע כשהוא כבר שואל שאלות ואת מחנכת אותו לא לאכול בשר וחלב והוא יראה שאבא אוכל במקדונלדס?
ועוד לפני הילדים - היא שומרת נגיעה ואני מניחה שהוא לא. כמה מוזר זה שהוא יתן כיפים לבנות אחרות אבל לא יגע בה כשהיא נידה?
אני מפחדת עליה

אני חושבת שאת צריכה לספר לה את הדוגמא שהבאת על הנגיעה, ועוד להמציא כל מיני דוגמאות מחיי היום יום שיצפו לה שתחשוב עם עצמה על הדברים. ותבדוק איך היא תרגיש ואם זה מקובל עליה.
אולי היא בכלל לא חשבה על הדברים האלה, כי היא "עסוקה" בלהיות מאוהבת.
גם אצל החילונים, כשהם מתחתנים, נגיד אף אחד לא קובע תורנות שטיפת ריצפה ואז יש הפתעות. אז על אותו עיקרון...

ולגבי הפשרות והויתור והקבלות שהבנות רשמו שזה אפשרי אני חושבת שיש שני מקרים. מקרה אחד בו האדם ה"דתי" הוא בעל סממנים של דוסימטר עקב מסורת
אז שם המצוות והאיסורים מושתתים על מסורת אז יותר קל לו יהיה להתפשר\להבין\לקבל\למחוק אפילו מסדר היום.
מקרה שני בו האדם ה"דתי" הוא בעל סממנים של דוסימטר עקב אמונה. זאת אומרת בעקבות יראה מאלוהים. ופה יש את רגש הפחד שהוא יותר חזק מכל רגש שיש בעולם ובטח מרגש מסורת. וכאן אני בספק גדול שיהיה איזה שלום בית,
והבנה של שני הצדדים.

אני רק רוצה להגיד לך שלאחותי זה קרה, ועכשיו שניהם חלוניים והיא עושה דברים בהשפעתו שמעולם לא הייתה עושה לו לא הייתה מכירה אותו או מתחתנת עם דתי.

-----------------------
בעזרת ה' נעשה ונצליח :)

אני לא יודעת איך הייתי מגיבה כי אין לי אחיות ואחים, אז אני לא יודעת איך סה מרגיש, אבל אני יכולה להעיד על עצמי שאני לא הייתי מסתדרת עם בעל דתי ששומר חגים ושבתות ונגיעה וכו'...

מיצי היא יותר מתאימה להגדרה השניה שלך. היא לא 100 שערים אבל היא ממש לא חפיפניקית. היא דתיה נקודה. לכן הקושי שלי. אחותי למשל היא דתיה לייט ונשואה למישהו הרבה הרבה יותר לייט ממנה ולרגע לא חששתי. כי ידעתי שבדברים החשובים הם דומים בהשקפות שלהם.
אגב, ראיתי שמישהי שאלה ולא עניתי. היא בת 23 והוא מבוגר יותר נראה לי 26. הם לומדים יחד באוניברסיטה. הם יוצאים משהו כמו חודש סה"כ וממש אבל ממש לא גרים יחד

לתת לכם דוגמא מחיים אישים שזה כן יכול לעבוד במידה ושניהם מתפשרים? דוגמא מעולה מהחיים שלי:

אבא שלי ואמא שלי

בתור חרדית הייתי אומרת לה לחשוב פעמיים.
כמובן שאין זה אומר שהנישואין נועדים לכשלון
אבל תני לה לחשוב על כמה נקודות:
1. איך היא תשרוד כשהיא תהיה נידה והוא יגע חופשי בבנות אחרות?
2. מה היא תעשה כשהשבת תיכנס והוא יהיה באמצע נסיעה? מה היא תאמר לילדים?
3. מה היא תעשה אם הוא יגיד לה יום אחד- את נראית כמו זקנה עם המטפחת- אני רוצה אותך עם פזור!
4. איך היא תתמודד כשהוא ירצה לקחת את הילדים לסרט? ובכלל- לאן יפנו הילדים כשאימא דתיה ואבא חילוני?
5. היא מוכנה לתת את אמונה ואת עתידה אצל בחור שעבר חופשי עם בנות זוג בעוד היא שמרה את עצמה אפילו מנגיעה?? לא כדאי לה למצוא בחור שהיה שמור בדיוק כמוה ולא יודע טעם אישה מהו?

לדעתי זה לא פשוט, ואם היא רק מסוננוורת חייבים לנערררר אותה!!

אבל למרות הכל- אני בטוחה שאם זה הזיווג שנכתב לה משמים- הם יצליחו ובגדול. יש לי דודה חרדית שבעלה חילוני. אבל הם התחילו כששניהם יהו חילונים היא חזרה בתשובה.
הילדים יצאו חרדים כולם, אבל היו קשיים גדולים .
קשה= אפשרי.

תגידי לה שעם כל האהבה- היא תלמד לאהוב גם מישהו אחר- דתי, שהולך בדרכה ותוכל לגדל איתו עם הילדים בנחת ובלי נקיפות מצפון והרבה בכיות...

השאלה היא גם מה הסגנון של הבחור- אם יש לו מידות טובות מאד במיוחד והוא מתגמש ויבוא לקראתה והיא לקראתו- זה יכול מאד להצליח.

אבל שלא תעשה דברים מתוך לחץ, שפשוט- תחשוב, תחשוב תחששוב ותחשוב ותתפלל שה' ייתן את העצה הנכונה.
כולנו הילדים של אבא בשמים

חחחחחחחחחח דוסימטר, לא אין הרסת אותי מצחוק

אמא עיתונאית - למה שהוא יגע באחרות? ואולי הוא אוהב אותה עם מטפחת? למה שהיא תהיה זקנה נבולה? ואנחנו החילוניות לא? מי אמר שבעלי לא יגיד לי פעם שאני זקנה מכוערת והוא רוצה פרגית צעירה?

מה הקשר?

יש דברים יותר חשובים שהיא צריכה לתת את הדעת עליהם

לורה - אופטימי לשמוע מה שאת אומרת על ההורים שלך אם כי לדעתי הפערים בין גיסתי לחבר שלה גדולים יותר.

אמא עיתונאית הנקודות החשובות באמת זה לא אם היא יפה עם מטפחת או לא כי כשאוהבים הכל מתגמד בענייני מראה. זה קצת שטחי בעייני...

ברור שזה אפשרי, הכל אפשרי אבל קשה בטירוף. וזה גם מאד תלוי באישיות, המוכנות להתפשר ומצד שני לעמוד על שלך בדברים החשובים לך.

אבל אני באמת באמת חושבת שאם הם בקשר בסך הכל חודש (!!!!!) יכול להיות שהם עדיין בהתרגשות של ההתחלה ועוד מעט דברים ישקעו והם יחשבו קצת מעבר.....

בכל מקרה, אהבה זה לא הכל. או כמו שאבא של מיכלי אומר עם אהבה לא הולכים לקחת משכנתא. יש המון שיקולים נוספים שחושבים עליהם לפני שמתחתנים (גם דברים שלא קשורים לדת).

שורה תחתונה, לדעתי האישית לדבר על חתונה אחרי חודש זה מאד מוקדם ואם יש סיבה להוריד אותה לקרקע אז זאת הסיבה. עוד לפני הבדלי הדת.

אני לא חושבתץ שהם מדברים על חתונה כבר. אבל יוצאים במטרה שלשם פניהם... יש הבדל זה לא שמחר מתחתנים אבל אני יודעת שהיא לא תצא עם בחור למטרה שהיא לא נישואין...

אההה.... אז סליחה... לא הבנתי נכון

חשבתי שהם ממש רוצים להתחתן עכשיו....

אווווו בעיה...

אני אשתף אותך עם משהו שקרה אצלי:
אני יצאתי עם בחור דתי במשך שנתיים כמעט (כשהייתי בת 20-21)
והכל היה בסדר גמור כל עוד זה היה חברות כזו תמימה... ואז כשהתחלתי לחשוב על העתיד- ראיתי שזה ממש לא מתאים לי לשמור שבת כהלכה או לוותר על קינוח אחרי ארוחה טובה... ונפרדתי ממנו.
א=ב=ל- כמובן שחשבנו שהאהבה תנצח! ושום דבר לא יכול עלינו
למרות שחברות שלי העירו לי שהפכתי להיות דתיה , לא היה אכפת לי כלום
לא ראיתי בעיינים
ואז לאט לאט אני מניחה שכשחשבתי על זה לעומק, וראיתי ש"כמה אני יכולה להתפשר?" אז נמאס לי.. והאהבה לאט לאט ירדה (אני מניחה שזה קרה בכמה חודשים) ונפרדנו
אז, בגדול
צריך להתפשר והרבה
במיוחד הצד החילוני.
השאלה אם הוא מוכן לעשות את זה בשבילה
והשאלה עד כמה היא מוכנה ללכת רחוק מבחינת הדת שלה, בשבילו?
אני מנסה לחשוב בתור אחותה
אבל זה קשה לשים את הנעלליים במקום הדתי...
אבל אנסה לחשוב ההפך.. שאם אחותי החילונית היתה הולכת עם דתי גמור
בעקרון הייתי מנסה לשכנע אותה שלא .. .מכל מיני סיבות
אבל אם היא בחורה עם ראש על הכתפיים, ויחסית מבוגרת (יותר מ 20) והיא אומרת לי "אני שלמה עם זה" אז אין מה לעשות... מחבקת אותה ומכבדת את החלטתה..