היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות),
להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
ג'ן ג'ן אני בהחלט רוצה והכל אבל זה הכל עניין של רגש בשכל ובהגיון אני לא יכולה... גם מהסיבה של הניתוח וגם כי אמרתי זאת כבר ואני אומר שוב אני מאמינה שכל ילד צריך לקבל את ההשקעה שמגיעה לו, אני לא במירוץ להביא ילדים ואני לא עושה את זה כי בא לי, אם בחרתי להביא ילדה אני אעניק לה את מה שהיא צריכה - והכי מכל הם צריכים כשהם קטנים זה יחס ואהבה כדי לצמוח ולגדול. אני מאמינה שגם כדי שלי יהיה כח בתור אמא לטפל בתינוק/ת כמו שצריך, אני צריכה שעופרי תהיה עצמאית בצורה מינימלית- שזה אומר גמילה מחיתול ולדעת ללכת בכוחות עצמה... אם זה יקרה תוך שנה וחצי מעכשיו אז יאללה
וואלה??? יש בזה משהו קסום להיות בהריון, אבל אני רק חושבת על הבחילות ותוך כדי לטפל בתינוק? איך עושים את זה...
איך לא בא לי עוד הריון כרגע. רק מלראות נשים בהריון ניהיה לי רע וקשה לי לנשום. וחוץ מזה אי אפשר שלושה ילדים מתחת לגיל שנתיים
[
ממי חייבת לומר לך שרופא נשים אמר לי שגם חצי שנה זה בסדר אבל מקטין משמעותית את הסיכוי ללידה רגילה אי פעם מצד שני אני חיכיתי שנתיים עד שנכנסתי להריון נוסף ועדיין זה לא עזר
טוב אז אני ההזויה היחידה שרוצה עוד ילדים עכשיו? לא אכפת לי מלידה רגילה- אני רוצה רק קיסרי. לפני שבועיים כתבתי שרשור שהיה לי איחור ולא ידעתי אם זה מהעובדה שהמחזור שלי אף פעם לא סדיר או שאולי החסידה הגיעה לביקור(כמעט בלתי אפשרי), כשקיבלתי אני ובעלי מזה התבאסנו!!!! כל כך בא לנו עכשיו עוד זוג כמו הנסיכים שלנו אבל מבחינה כלכלית- לא יהיה פשוט בכלל. ניתן לבורא עולם להחליט
חמודההה!!!!
מאחלת לך הריון נוסף מתי שיתאים לך מכל הבחינות
מבינה אותך
אני דווקא מאמינה,בלגדל ילדים ביחד,במרווח-קטן (קל ללכת איתם לאותו-המקום,כי שניהם מתעניינים ברמה זו או אחרת באותו-הדבר,למשל: ללכת בסופ"ש למוזיאון-המדע בחיפה. זכור לי ששכנה שלי ממש התבאסה,שהגדולות מעדיפות להישאר בבית ורק הקטן יכול לבוא איתם וגם הוא פתאום התבאס ללכת לבד איתם),העדיפות הכי גדולה בעיני זה לתאומים,זה הכי קל שיש,כך נראה לי,כי כשהם ערים,הם משחקים זה עם זה ולא-חייבים לרוץ ולחפש חברים..
אני מאמינה שילד צריך לגדול עם חבר-צמוד: אח,שכן-צמוד,קרוב-משפחה צמוד... אני רואה ילדים אילו והם יותר נינוחים,מאילו שגדלים לבד..אבל זוהי באמת תחושתי-האישית.
אודליה אני כ"כ מבינה אותך!!!!!!
גם לי הייתה את אותה ההרגשה לפני כמה זמן, היא עדיין קיימת....
אבל מצד שני אני רוצה לתת לאופק לפחות במשך שנה וחצי את כל תשומת הלב ואז להביא עוד בונבון.....
לפי דעתי להיות בהריון זה מדהים!!!! פלא הבריאה! כל כך כייף שמשהו זז בתוך הבטן..!!!