-
איך שאני מבינה אותך אין לך מושג
סליחה אם זה ישמע קצת יהיר מצידי אבל זאת לא הכוונה:
אני כל חיי לפני מיקה היה סביב לפתח את עצמי מבחינה אישית- בגיל 26 הייתי עם תואר שני ותעודת עורכת דין וידעתי שאני אעבוד ואצליח ושבשום פנים ואופן הלידה לא תשנה אותי.
כמה שהתבדתי - כמה שהחיים מובילים אותך למקומות אחרים. אני עדיין רוצה קריירה אבל בשום אופן לא אחת שתבוא על חשבון המשפחה שלי ואם יש פה עורכות דין הן יודעות איזה שעות מטורפות המקצוע הזה דורש, הגעתי למצב בו שקלתי הסבת מקצוע.
לא נדבר על זה שהיו משרדים שפירוש אמרו לי בראיון עבודה שהם לא מקבלים אמהות צעירות
-
אני יודעת שאין ברירה מאמי, מדברת על עצמי כמובן...
אין לי אפשרות לא לעבוד, אם הייתה לי, הייתי נשארת שנה בבית בחופשת לידה ולומדת בשקט, בלי הלחץ של הבקרים, לילות, ערבים ...
זה קשה ואפילו מאוד אבל החיים במדינה שלנו מחייבים לעבוד, בטח ובטח אם אני רוצה לקנות בית מתישהוא...
אם את כ"כ אוהבת את זה תצאי לעבוד מאמי!!! מעון, גן, יקר עולה סביב ה2500-2700 ש"ח לחודש, את בטוח תרוויחי יותר מזה בחודש ואפילו הרבה יותר, במשרה מלאה כמובן. וגם אם זה לא משתלם וכל המשכורת תלך על המעון, ואת צריכה את זה לנשמה, אז צאי מאמי, ותעבדי בחצי משרה, לעשות לעצמך טוב על הלב
-
מינה, זה כל הקטע, אני רוצה לעבוד בתחום שלי (מזכיר לי מערכון של הישראלים)
ובתחום הזה כמעט ואין חצי משרה.. ואני לא רוצה סתם עבודה..
-
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח "בנאדם רוצה לעבוד, באמא שלו רוצה לעבוד, אבל במקצוע שלו..."
-
אני אדבר אתך מחר בובה, אני פורשת לישון. נשיקות!
-
לא..
אני מאלפת דובי קוטב רוסים
-
אין לי מה להגיד לך...
החלום שלי הוא להיות מסוגלת להשאר בבית עם הנסיכה שלי ולגדל אותה ולהיות 100% בה, ואז לרצות לצאת לעבוד מתוך רצון ולא מתוך כורח...אבל אין מה לעשות זה מאוד קשה במדינה הזאת לחיות ממשכורת אחת..
אני רק רוצה לתת לך טיפ- אולי תתחילי לאט לאט? קודם כל שימי אותה במעון שתתרגל (היא איתך בבית נכון?) ושגם את תתרגלי לא להיות איתה כל היום...
ואח"כ תנסי להגיע להסדר עם עבודה- תגידי שבגלל שיש לך ילדה קטנה יש לך דרישות לסיים ב4 יום עבודה וכו'...
ולאט לאט בע"ה תעלי על דרך המלך וככה תגשימי את עצמך ולא על חשבון אמילי...
תזכרי שתינוק צריך אמא מאושרת!
-----------------------
בעזרת ה' נעשה ונצליח :)
-
-
" או אוווווווווו אני רואה פה.. דרוש מאלף דובי קוטב רוסיים, קורס- החל משבוע הבא ראשון עד חמישי מ- 6 בבוקר"
-
זה לא פשוט, אבל לא בלתי אפשרי
אני שונאת לעבוד.
תני לי להיות כל היום בבית לבשל, להיות עם נהוראי וסוף סוף להתפנות לבית שהזנחתי קשות
אבל אני ההפך ממך - צריכה את המאני.
זה מאוד לא קל אבל לפעמים אם אני מסתכלת על הפאן החיובי, משחרר לקום להתאפר לצאת לעבוד ולשכוח רגע מהכל.
אז אני עוזבת את נהוראי אצל סבתא/אמא
ויוצאת ללימודים/עבודה.
ואני בטוחה שאם תרצי באמת לעשות את זה - את תדעי לשלב בין הדברין
שוב, לא יהיה קל, לוקח זמן ללמוד איך אבל בסוף מצליחים.
-
זה לא העניין של ללמוד איך...
אני לא יכולה לתאר את עצמי חוזרת הביתה שעתיים לפני שהבת שלי צריכה ללכת לישון....
-
מבינה את הדילמה...
אני בכלל פעם הייתי בטוחה שאני אהיה מהנדסת תכנה וכבר התחלתי ללמוד לתואר... אבל אחרי שהכרתי את בעלי ובהמשך התחתנו הבנתי שאני רוצה משפחה ושאני רוצה להשקיע במשפחה הזאת הרבה יותר משאני רוצה קריירה רווחית...
וזה ידוע שבהייטק העבודה ממשיכה איתך גם אחרי שעות העבודה במשרד...
אז ויתרתי על זה...
נכון להיום אני לא עובדת ואני משקיעה בבית ובגידול הילדה שלנו...
אין לי ספק שבאיזשהו שלב אני אצא לעבוד אבל אני כבר הבנתי שבמציאות של ימינו אין יותר מדי תמריצים והקלות לאמהות עובדות ושאי אפשר ליהנות מ2 העולמות וגם להיות בעלת קריירה שאת אשכרה אוהבת ובו בזמן להשקיע בבית כמה שאת רוצה...
ככה שאני יודעת שכשאני אצא לעבוד אני אבחר בעבודה שיהיו לי בה שעות נוחות שיאפשרו לי להמשיך ולהשקיע במשפחה שלי...
-
הדילמה של החיים למי שיכולה להרשות לעצמה
-
אפשר לשלב ורצוי!
-
אפשרי גם אפשרי!
אני עובדת משרה מלאה 8.5 שעות כל יום... באה הביתה ונמצאת עם הנסיכה שלי עד שהיא הולכת לישון...
גם עובדת וגם מגדלת ילדה... כמובן שיש עזרה ענקית מצד בעלי... ואז זה באמת יותר קל....
בכל אופן, למי שלא יכולה להרשות לעצמה להתפנק- מוצאת איך לתמרן!
כמובן שכשמדובר ב 2 תינוקות ומעלה ולשים אותם בפעוטון עולה יותר ממה שארוויח זה כבר באמת מיותר....
-
כשהתחתנו והחטנו על הבאת ילדים בעלי אמר לי "מה עם ללמוד קריירה לא תרצי?"
אמרתי לו שאני נועדתי בחיי להיות אמא, זאת הקריירה שלי.
ואני באמת אשמח לקריירה כזאת, מבחינתי להיות עקרת בית ואני הכי מאושרת בעולם כולו
אבל ריאלית אני צריכה לצאת לעבוד ופה זה הבאסה - אם כבר אני יוצאת לעבוד לפחות גם ללמוד משהו, לקיים קריירה במקצוע שאני אוהבת.
ובעלי לא מבין את זה
-
זה בדיוק העניין.
בעלי גם לא מבין, והוא עומד על כך שאני צריכה להיות איתה בבית לפחות עד גיל שנה.
נכון שיש בזה יתרונות אבל יש בזה גם חסרונות, ולי לצערי אין כמעט עזרה מבעלי, כי העבודה שלו היא בשעות מטורפות והוא עובד מלאאאאא כדי שאני אוכל לשבת בבית.
ולא, אם אני אצא לעבוד הוא לא יוריד אחוזי משרה. ככה זה וורקוהוליקים.
אני לא מצליחה להשלים עם העובדה שאני אצא לעבוד משרה מלאה ואראה את הבת שלי רק שעתיים ביום.
כנראה שאם וכאשר אשלים עם העובדה הזו, אצא לעבוד, ובעלי יכול לקפוץ גבבבווווהההה
-
סיוני אני איתך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אני גם מרגישה שנועדתי להיות אמא, והכי כייף לי בעולם להיות בבית ולגדל את אהובתי...לבשל, ולנקות 0לנקות קצת פחות...שונאת!!!! )
אני למשל מצידי לעולם לא לחזור לעבוד....
אבל הכסף... מאיפה??
-
זה נכון שלי אין את הפריבילגיה לבחור אם להישאר בבית אות לצאת לעבוד - הבית לא יכול להתקיים בלי המשכורת שלי.
אבל -
אני חושבת שהייתי מואד מתוסכלת אם הייתי נשארת בבית עד עכשיו - שדור בן כמעט שנתיים.
העבודה שלי מאוד תובענית. אני יוצאת די מוקדם מהבית ויוצאת ב- 15:30.
בשני וחמישי, בעלי לקוח את הילדים מהגנים, ואני נשארת עד צאת הנשמה בעבודה - בחודשים האחרונים בסביבות 19:00-20:00.
אני מאוד לחוצה בעבודה, יש דד-ליינים מטורפים, ואני מחוברת גם מהבית למשרד לפעמים (לדוגמא - בשישי בבוקר האחרון..)
ולמרות כל הקושי, אני מאוד מסופקת מהעבודה שלי. אני הבה פעמים חוזרת הביתה על ארבע, אבל מרגישה סיפוק אדיר.
יש לזה מחיר - הררי כביסה וכלים ופיגור כללי ומתמשך בעבודות הבית (יש עוזרת אחת לשבועיים), ואין הרבה שעות עם הילדים, אבל הגעתי למסקנה שבמקרה הזה האיכות חשובה יותר מהכמות.
אני אומנם לא הרבה שעות עם דור, אבל כשאני כבר איתו, אני כל כולי בשבילו ונהנית ומעריכה כל רגע ורגע.
מאחלת לך שתהיי שלמה עם כל החלטה שתבחרי
-
ג'נג'ן אני ממש מבינה אותך, ואני גם עובדת משמרות וקשה לי המחשבה לשנות את המשרה שלי כשיהיו ילדים (אני אפילו לא מדברת על לשבת בבית אלא על לעבור למשרת בוקר בקהילה או מרפאה).
אבל אני יודעת שחלק מאושר ורווחת ילדים זה הורים מסופקים גם מבחינה מקצועית. לדעתי, אם בוער בך עניין העבודה לכי ותעבדי!
אם מחפשים אותך ורוצים אותך כי כבר יש לך שם במקצוע אז אולי את יכולה לבוא עם דרישות למשל שאת יוצאת בשעה X מהעבודה. נקודה. מתאים לכם? סבבה. לא מתאים לכם? אני הולכת לחברה הבאה בתור. אני מצחעה לך לנסות. מה הכי גרוע שיקרה? יגידו לך לא? גם ככה את יושבת בבית....
אגב, לכל הבנות שאמרו שהיעוד שלהן בחיים זה להיות אמא. גם היעוד שלי בחיים הוא להיות אמא. זאת המטרה שלשמה באתי לעולם. אבל אין זה אומר שלהיות אמא אוטומטית מכוון לשהייה בבית, כביסות, בישולים , נקיונות וכו'. אני יודעת שאני אהיה האמא הכי טובה שאוכל להיות גם אם אצא לעבוד....
-
האמת היא שזה היריון ראשון שלי אז אני לא יודעת איך אתנהג לאחר שהתינוק יוולד ואולי תשתנה דעתי...
אבל...
למרות שיש לי את האופציה לשבת בבית, משהו בי לא נותן לי לחשוב שאני אוכל להישאר בבית שנה שלמה... מעבר לזה שאני כל כך אוהבת ללמוד ולעבוד יש לי בראש את העניין הזה של עצמאות... קשה לי לחשוב (ושחלילה זה לא ישמע כביקורת כלפי מי שיושבת בבית- מי שיכולה ורוצה-אני לגמרי בעד!) על עצמי לא עובדת ולא מרוויחה משכורת שתיכנס להוצאות השוטפות של הבית ...
אני עובדת בעבודה שלא דורשת הרבה מחשבה כרגע אחרי שהייתי סטודנטית קרוב לארבע שנים ובאמת לקחתי הפסקה של שנה כדי לעבוד ולהרוויח משכורת ולא לעשות הרבה... אבל עכשיו זה שוב בוער בי אז נרשמתי לאוניברסיטה הפתוחה לתעודת הוראה בתואר הראשון שיש לי ואולי אחרי הלידה בע"ה אם אהיה מורה כמה שנים והילדים יגדלו אוכל להתקדם לכיוון תואר שני ואפילו דוקטורט.. אני מאמינה שאפשר לשלב בין השניים, צריך רק סבלנות...
ושוב, כל אחת צריכה לעשות מה שהלב שלה אומר לה לעשות, מוסכמות חברתיות תמיד יהיו ותמיד ישתנו. כל עוד את שלמה עם עצמך-זה הכי חשוב...
-
שמרית את צודקת
יחד עם זאת אני מבחינתי ויתרתי על קריירה למען הילדות שלי לא הלכתי ללמוד.
מבחינתי הויתור היה למטרת היותי אם במשרה מלאה
והיום כשאני מבינה שזה לא ריאלי ואני חייבת לצאת לעבוד אז הייתי שמחה אם היה לי מקצוע ועבודה במשהו שאני באמת אוהבת (כמו למשל פרמדיקים שעזבתי את הלימודים באמצע)
ובעלי מבחינתו אומר כשהיית אמורה ללמוד ויתרת כדי להביא ילדים - אז הפסדת.
זה נורא כואב לי שהוא מבחינתו אי אפשר את שניהם ביחד או או ושלא איכפת לו שתמיד אהיה המזכירה הקטנה שמכינה קפה ומרגישה כפוטנציאל מבוזבז
-
סיוון, אז אולי זה הזמן לשבת איתו ולהחליט שאת עושה מעשה!
היום יש המון מקומות שלומדים בהם לימודי ערב וניתן לשלב עם עבודה
או לחילופין, אם את כבר בבית אז לבדוק אפשרות ללמוד כמה פעמים בשבוע (יש תארים שמצריכים רק יומיים לימודים) ... ואם יש עזרה (סבא סבתא וכד') לחשוב על האפשרות כן ללכת ללמוד משהו.
ואפשר גם להסביר בצורה הכי יפה ולא מפנה אצבע מאשימה לבעל , שכן, בזמנו זה התאים לך, ומותר לך לשנות את דעתך ולהרגיש שאת צריכה משהו בשביל הנשמה, בשביל הנפש, בשביל המוח- לא עדיף לעשות את האקסטרא מאמץ הזה משניכם ולהיות הרבה יותר שלמה עם עצמך?
גם אני עכשיו בעבודה שלי מרגישה שאני פשוט מבזבזת את הזמן שלי במשך היום. מתוך 9 שעות עבודה נטו אני עובדת בפועל שעה וחצי וגם זה ביום לחוץ. אז לקחתי קורסים בפתוחה- גם מקבלת משכורת וגם לומדת תוך כדי בלי שאף אחד לא אומר לי כלום כי אין לי הרבה מה לעשות פה...
אם הייתי בבית בכלל הייתי יושבת לחרוש כל היום...
הכל זה עניין של כמה את רוצה את זה, כמה זה בוער בך...
אני מקווה שזה לא ישמע כאילו אני מטיפה או שופטת אותך או את ההחלטות שלך, סתם חשבתי לומר לך מה דעתי...
-
את די כמוני
-
אני כבר 3 שנים עובדת בתחום הביטוח.
יש כמה חברות בתחום שרובן ככולן נמצאות בפ"ת או בת"א.
כל אחת מהערים האלה זה במקרה הטוב שעה נסיעה לכל כיוון והעבודה מתחילה ב-8, תעשו חשבון מתי אני צריכה לשים את הבת שלי במסגרת בשביל להגיע ב-8 לעבודה.
יש מלא צורך לשעות נוספות כי העבודה לעולם לא נפסקת ולכן הכי מוקדם שאני יכולה להיות בבית זה בשעה 5.
הילדה תלך לישון גג ב8 אם היא תהיה במסגרת...
זה לא נותן לי הרבה, מה גם שאני זוכרת את עצמי מגיעה שפוכה מהעבודה בגלל הנסיעות שלוקחות שעתיים במקרה הטוב.
כנראה צריך לשקול הסבה מקצועית (לא שיש לי תואר או משהו).
אבל כרגע לא ממש בא לי תחום אחר, אז אני כנראה אהיה בבית עד שאגיע עם עצמי להחלטה
-
ג'נוש
-
סיון, עצוב לי שתוותרי על החלום שלך בגלל ש"בעלך אמר"...