בבעיה רצינית - הריון ולידה

אין לי עצות אבל אני מניחה שזו תקופה שתעבור, צריך הרבה סבלנות אין ברירה.
תתמידי עם החינוך שלך, הילדה בסוף תלמד שאיתך אין משחקים ואצל סבתא כן- וזה בסדר כי הכי כיף אצל סבא וסבתא כי הכל מותר.
ברגע שהיא איתך תציבי חוקים וכללים אל תרפי, בוכה? שתבכה קצת מותר, היא בוחנת אותך מתי תכנעי לבכי. הכוונה לא להגיע לבכי עוצר נשימה אלא הקטנה כדי שתלמד שלא הכל מותר!
זה גיל שהם בוחנים את הגבולות שלנו, צריך המון סבלנות ואיפוק זה מאוד קשה!  מבינה אותך כל כך

יש לי את האיפוק ואני לא מתרגשת מכל דמעה שיוצאת מהעיניים שלה כפרה עליה..
אבל היא לא הייתה בוכה ככה בעבר מכל שטות..היא הייתה ילדה בוגרת מאוד (לגיל שנה ..כן?) ולא הייתה מתייחסת לכל מכה או נפילה או בכלל בכזאת היסטריה.
קשה לי לחשוב מה יהיה הלאה:(


דברו איתי בפייסבוק

לדעתי מאמי, תמשיכי עם החינוך כמו שעשית עד עכשיו ,ובבית כשהיא בוכה תהיי "קשה" איתה.
אל תרימי אותה כמו אמא שלך, תתנהגי כמו שתמיד התנהגת עד שהילדה תבין שעם סבתא אפשר לעשות מה שלא עושים עם אמא, והיא תלמד אני מניחה, זה עניין של הסתגלות. היא גם בודקת את הגבולות שלך כי היא רוצה לראות איך תגיבי, אם תתנהגי כמו סבתא או לא.

זה קשה, אני כ"כ מבינה אותך, אבל אין דרך אחרת... זו רק דעתי כן?

וואי וואי הבנתי מהפייס שקורה משהו.
תכלס ממי, אמא שלך עדיפה לדעתי בגיל הזה על עוד שעות בגן.
שמחה לעדכן אותך, שכבר בגיל הזה היא יודעת איך לתחמן

אני מתמידה..אבל אתן יודעות מה הורג אותי?
שהיא בוכה כשהיא רואה אותי סוף סוף אחרי המון שעות שראתה אותי רק בבוקר כשמתי אותה בגן
ואז בשעה 6-7-8 בערב כשאמא שלי מחזירה אותה היא בוכה כי היא רוצה לסבתא ולא רוצה שאני אקח אותה.
זה מה שמכאיב לי..
לא יודעת אם זה כי כל כך כייף אצל סבתא או שפשוט היא לא אוהבת אותי ברמה כזאת.
מאז שהייתה תינוקת אמא שלי איתה על הידיים בגיל חצי שנה עברנו והכל התהפך ביומיים הילדה התחילה לפרוח.. ועכשיו ההפך..כמה יותר שהיא אצלה ככה היא נהיית יותר מגעילה ובא לי פשוט לצרוח עליה שצפסיק..אבל אני מבינה שהיא לא קולטת את הכעס שלי אז אני כמובן לא צועקת..רק מסבירה לה בקול תקיף שזה מה שיש..
אבל זה לא ממש עוזר.. אני מפחדת שהכמה שעות האלא לפני השינה שהיא מקבלת ממני לא יספיקו לה לחינוך:(


דברו איתי בפייסבוק

איזה באסה...

את אמא שלי שר החינוך בכבודו ובעצמו לא יצליח לחנך..
כי אמא שלי הכי חכמה והיא יודעת יותר טוב מה ילד צריך.
וזה לא משנה שאת הילדים שלה פעם אחרונה היא גידלה לפני 24 שנים
היא הרי עבדה בפעוטון לפני 15 שנה.


דברו איתי בפייסבוק

אין על האינטואיציה שלך והגישה שלך שעבדה יפה עם אוולין וכעת את חשה שזה מתרופף וחבל, כי אני בטוחה שהשקעת שעות בטיפול באוולין..

פעם הייתי מייעצת סבתא,אבל היום גן!!! השתניתי לטובה לדעתי.
גן ואח"כ סבתא בזמן שנותר,זה מושלם בעיני!

איך שקרן כתבה כאן,אם אכן את חשה שהגן מיטיב עימה,נעים וטוב לה,אז ברור שעדיף,מינימום עד 16:00,ע"מ שתאכל ותישן היטב בגן,אני רואה כמה זה משפיע לטובה על נעמה חמסה בגן-הנוכחי,האפקט של הקבוצה והסמכות-הנעימה של המטפלות

וואאאאי יש לי דה ז'ה וו מטורף חחחחחחחח
חמתי בדיוק, אבל ב-ד-י-ו-ק כזאת, תמיד הייתה (עם חינוך ילדיה) ותמיד תהיה! רבתי איתה בנושא הזה אין ספור פעמים...
ברור שתפקיד הסבתא הוא לפנק ולא לחנך, אבל יש גבול! אם את מבקשת לנהוג
עם אוולין בבצורה מסויימת, היא חייבת לכבד את דעתך ואת דרך החינוך שאת מאמינה בו
כי את האמא ואת זאת שמחליטה בעניין, נקודה!
אני מבינה שעם אמא שלך, כמו עם חמתי זה כמו לדבר לקיר....
אז אני במקומך הייתי משלמת אפילו עוד 1000 ש"ח, רק כדי שהחינוך שנתתי לה לא
יילך פאקקט!
למזלי הרב, אמא שלי בדיוק ההיפך מחמתי - כל מילה שלי לגבי חינוך הילדה היא מכבדת,
רק חבל שהיא לא זאת שגרה לידי...

אני מבינה אותך וזה לא קל...
את אמא שלך בטח שאי אפשר לשנות, אבל לפחות לדבר איתה...

אני בטוחה שהיא לא עושה בכוונה ושהיא רק רוצה פינוקי ואהבה וזה מה שאמא שלך מנסה לתת לך וכמובן שאת.
אני מאמינה בלהציב גבולות אבל לא להיות קשה. לפי דעתי תינוק כן צריך להיות על הידיים אמנם לא כל היום אבל ככה הוא מרגיש חום ואהבה... ואני גם מאמינה שככל שיותר דבוקים לילד ככה הוא יהיה עצמאי יותר...וזו גם עובדה מוכחת

מרווה חיכיתי לתשובתך.
האמת היא שהיא בגן עד 16:45 היום.
היא נהנית שם ואני רואה אותה תמיד מאושרת כשאני באה לאסוך אותה.. כאילו היא תמיד רגועה ועסוקה במשחקים ולא מתבכיינת או משהו.
אבל כשזה נגמר ואמא שלי אוספת אותה אז מתחיל הסיוט של הפינוקיאדה..
ולמרות שזה רק כמה שעות ביום.. אני כולה 2 פעמים בדבוע עובדת עד מאוד מאוחר..
עדין היא מספיקה לקלקל אותה מספיק כדי שאני אהיה בשוק.


דברו איתי בפייסבוק

אורטל אני מסיימת בשעות שונות.. אבל יש רק פעם בשבוע שאני מסיימת בשעה כזאת שאני מספיקה לאסוף אותה מהגן בזמן.
בשאר המשמרות אני לא מספיקה או שפשוט מסיימת לעבודמ כשהיא כבר צריכה לישון.
אורטל ילדה בגיל פיצקולי צריך צומי ולא ידיים-זו דעתי.
אבל אוולין ילדה גדולה ואצמעית היא כבר בת שנה וחודשיים..
יש פה בנות ובנים שבגיל הזה כבר הפכו את הבית ולא ישבו על הידיים והסתכלו על סבתא משחקת פוקר בפייסבוק ובבאבלס.
בגיל הזה היא צריכה להיות אקטיבית על הרצפה.
או בגן משחקים או משהו.
לדעתי הגן עד שעה 18:00 זה המוצא האחרון..
אבל אין לי ברירה..ואני לא מוכנה שהילדה הטובה והשקטה שלי תהפוך למפלצת של צומי.
יש הבדל בין פינוקי שהיא מקבלת ממני כל יום לבין להתבכיין על שטויות שהיא אף פעם לא הייתה בוכה כשהייתה קטנה יותר.
אני לא מוכנה שילדה שהייתה אצמעית ומשחקת בזמן שאני יכולה לעשות משהו בבית פתאום אי אפשר לשאיר לבד כי היא מתחילה לבכות.
פתאום ילדה שמאז עברנו לגור לבד שיוני 2011 הלכה לישון לבד פתאום צריכה את אמא שתעמוד לה מעל המיטה ותחזיק לה את הבקבוק של האוכל (?!?!?!?!?) ושחס וחלילה לא תחשוב לזוז מהמיטה שלה כי ישר מתחילה סירנה.
לא.. יש דברים שעוברים את גבול הטעם הטוב..


דברו איתי בפייסבוק

תראי אם היא באמת השתנתה עד כדיי כך אז אולי הגן זה כן הפתרון... כי לפי מה שאני מבינה ממך לדבר עם אמא שלך לא יעזור כי את אומרת שהיא מפנקת אותה יותר מידיי...

אם את אומרת שזה קרה רק מאז שאמא שלך פינקה אותה ככה אז באמת חבל על הילדה...

אויי כל כך קשה להיות הורים...

אני מנסה..מקווה להגיע לפתרון:(
תודה בנות.


דברו איתי בפייסבוק

הבנות נתנו לך יופי של עצות... גם לדעתי עוד שעה בגן לא תשנה ממש. ואמנם גיל שנתיים רחוק אבל כבר עכשיו הם לומדים שהם יכולים לתמרן את כולם באמצעות הבכי ומנצלים את זה יופי... בהחלט צריך להמעיט את זמן השהות שלה עם אמא שלך. כמו שאמרת, היא כבר לא תשתנה ולא תסכים לקבל את זה שהיא טועה בגישה שלה, ולכן פשוט קל יותר לצמצם את השעות שהן יחד.
כשאת איתה אין ברירה, תמשיכי בדרך שלך ואל תתרגשי מכל בכי שלה - ואל תאמיני ל"הצגות" שלה - גם אם זה נראה לך ככה היא תמיד אוהבת אותך ומעדיפה אותך על פני סבתא שלה.
כבר מזמן אמרתי שצריך להיות טקס אוסקר לתינוקות... נופרי הייתה מקבלת את פרס הבמאית

יש לך תינוקת חכמה

אעיר לך גם פה שהביטוי בלתי נסבלת צרם לי עמוק עמוק בפנים.

ואמשיך: אמא שלך שומרת על הילדה שעתיים ביום, בגן היא 8 שעות ביום פחות או יותר, ואיתך בעירות היא בערך עוד 3 שעות
במבט כולל רוב שעות היום היא בגן, ולכן להאשים את אמא שלך זה שגוי.
אמא שלך היא סבתא של אוולין והתפקיד שלה להיות המפנקת ולא המחנכת. התפקיד של המעון זה למצוא לילדה עיסוק ראוי, לטפל בצרכיה הבסיסיים וכמובן על הדרך גם למנוע התנהגות שגויה.
התפקיד שלך הוא לחנך!

כמו שכבר הגיבו בשיחה, גם לדעתי אוולין פשוט הגיעה לשלב שבו היא בוחנת את הגבולות... וזה לא חייב להתחיל רק בגיל שנתיים אלא ברוב המקרים מתחיל הרבה לפני...
אני חושבת שכל עוד תהיי עקבית ותפעלי לפי החוקים שהצבת לאוולין מגיל קטן, היא תלמד מהר מאוד איך מתנהגים ואיפה.
אין מה לעשות, סבתות נועדו בשביל לפנק את הילדים, לא סתם קוראים לזה to spoil באנגלית והפירוש הנוסף של המילה זה לקלקל.
ככה שבאמת שהכל תקין בהתנהלות של אמא שלך, בין אם תרצי לקבל את זה ובין אם לא, היא מבצעת את תפקיד הסבתא כהלכה.
לגבי הגן, קשה לי להאמין שאם היא תשאר במסגרת עד 18:00 זה ישנה משהו לטובה, אולי אפילו להפך, במקום לבלות במקום מוכר ואהוב עם סבתא אהובה, היא תבלה במסגרת פחות חמה ואוהבת.
ובעיניי זה יכול להיות הגן הכי מדהים ומטפח בעולם, אבל הוא לעולם לא ימלא את מקומה של סבתא.
בנוסף, לדעתי זו תקופת הסתגלות ובמהרה העניינים יסתדרו, אוולין תלמד את הגבולות שלה ותדע איך מצופה ממנה להתנהג בכל מסגרת שהיא נמצאת בה.
אל תשברי

מאמוש לא קראתי את כל התגובות,
אבל קצת קשה לי לעכל שהילדה שלי תישאר בגן עד 18

בוקר טוב יפה שלי

תדברי על זה עם אמא שלך . גם לבן שלי יש תקופות שהוא כזה נודניק ובוכה מכל דבר,אבל אם אמא שלך תפסיק להגזים ותרגיל אותה למשהו אחר אולי זה יעזור. את לא אמא רעה בכלל.

קודם כל תודה על התגובות.
אענה בכללי כי אני מהטלפון.
ברור לי שסבתא זה פינוקי..אבל גם לפינוקי צריך להיות גבול.במיוחד כשהוא כל יום.אני רואה את אמא שלי כשכולנו ביחד בבית איך היא מגיבה לכל בכי..אפשר לראות את הילדה משתנה מול העיניים כשהיא רואה את סבתא..התגובה הראשונה זה בכי..לא משנה איך ומה היא עשתה קודם.
אני מתה על התחת הקטן הזה אבל יש גבול לפינוקים שהיא יכולה לקבל..ובטח ובטח לא כל יום.יש ימים שאני חוזרת הביתה ב9-8 בערב.הרוב לא לפני 18.אז היא לא נמצאת הרוב אצל סבתא אבל לא מעט..לא רוצה לשים אותה בגן בשעהעד שעה 18...בכלל לא רוצה..מנסה למצוא פתרון אחר.בעלי חוזר הביתה בשעה 17:45 אולי אני אבקש ממנה שבשעה הזאת תחזיר אצ הילדה הביתה.


דברו איתי בפייסבוק

אלה אני איתך לגמריי! אני חושבת שאת צודקת. זה כן הסבתא אשמה כי לכל פינוק יש גבול!!! אחרי הגבול זה כמו שיוליה כתבה: קילקול!!! חד משמעי קלקול!

היה מקרה בו יצאתי החוצה עם הילד והיה שם עוד ילד עם סבתא שלו...
שניהם התהלכו להם...ואז הילד שלי נפל (ועוד על הטוסיק), אני ידעתי שהוא הולך לקום כאילו כלום. כי מה כבר קרה לאזעזל? נפל ועוד לא נחבל. (וגם כשהוא נחבל הוא לא תמיד שם לב)
והסבתא הזרה הזאת? ואי ואי ואי מה קרה לה.....רצה אליו!!! רצה!!
"לא קרה כלום!!! תרגע תרגע!! שום דבר" חחחחחחחחח לילד לא היה ממה להרגע בכלל, הוא היה רגוע ונלחץ ממנה. מה היא רצה אליו בכלל הוא בסכ נפל!
הייתי בשוק מהשוק שהיא קיבלה על זה.
אז בטח שעל בסיס קבוע בלי שהילד בקש רחמים או צומי להביא לו את זה, בטח שזה
משהו לא תקין לעשות. לפעמים הגזמה בפינוק לא נשאר פינוק אלה להפוך את הילד לנכה באינוס.

אני לא יודעת אם היא תבחין עכשיו בדקויות שאצל סבתא מותר ואצל האמא אסור, אבל אם תתמידי להתעלם במקומות שצריך, מה שאת בטח כבר עושה היא תקלוט את ההבדל בין שני המקומות. ומצטרפת למחשבה שלך שבעלך יקח אותה ברבע ל6.
(רק שלא ישכח גם להתעלם כשצריך...)
מקווה שהיא תבחין מהר בין הבית שלה לבית של סבתא.

אני קראתי את כל התגובות, ואני אומר את דעתי למרות שאולי היא לא פרקטית ואין לי ניסיון עם ילדים בגיל הזה אבל זו דעתי:

קודם כל, ילדים הם כן לפעמים בלתי נסבלים, בכל גיל, וזכותנו להגיד את זה, כי אנחנו בני אדם, וככה אנחנו מרגישים ואנחנו לא עשויים מברזל ולא הכל תמיד ורוד ופוצי מוצי, ביעקר בגיל שהם מתחילים לבדוק אותנו.

שנית- אלה, לדעתי את עובדת יותר מדי שעות.

אני יודעת שזאת אולי אמירה קצת מגעילה, ויש אנשים שאין להם ברירה מבחינה כלכלית אלא לעבוד שעות כאלה כדי לשרוד, אבל צריך לזכור שמשהו בא על חשבון משהו אחר תמיד!

אם אני מבינה נכון העבודה שלך היא במשמרות. אולי תנסי למצוא עבודה במשרה מלאה אבל נגיד עד 4-5, או לעבוד חצי משרה אם זה אפשרי כלכלית.

אני הראשונה שבעד גבולות. לא סתם רוב החברות שלי קוראות לי נאצית- אמילי נרדמת לבד מגיל כמה ימים, ואני כן עושה לה חינוך כבר מגיל קטן, ואפשר להגיד עליי הרבה דברים, אבל זה מה שאני מאמינה בו.

אבל- אמא שלך עוזרת לך שהיא לוקחת את הילדה מהגן ונשארת איתה את הזמן הזה, וכל אחד עושה את המקסימום ואת הכי טוב שהוא יכול.
אמא שלי למשל לא יכולה להאכיל את אמילי על הידיים, כי יש לה רק יד אחת מתפקדת, אז היא חייבת להשעין אותה על כרית בחצי ישיבה. אז נכון שזה בערך הדבר הכי גרוע שיכול להיות בגיל 4 חודשים, להושיב, אבל ככה היא יכולה ואין מה לעשות.

אז אמא שלך לא יכולה להתמודד עם בכי בצורה אחרת, וזה הכי טוב שהיא יכולה, אז אין מה לעשות, כמו שאמרתי, תמיד משהו יבוא על חשבון משהו אחר.

אז אני חושבת שזה הזמן לבנות סדר עדיפויות ולוותר על משהו אחד לטובת משהו אחר, וכמובן להמשיך עם הגבולות והשגרה של אוולין כמה שאפשר.

ובנימה אישית-
את יודעת שאני בבית ואני עם אוטו. אם יש לך ימים שאת מתחרפנת, שבא לך לצאת, לברוח, או סתם לדבר, רק תרימי טלפון (שאותו תקבלי בפייס אם תרצי), אני מתארגנת ובאה, כמובן לא לבד, אבל אני אגיע, מבטיחה!!

אוהבת אותך

אני אוהבת שנעמה בגן עד 16:00 ואח"כ איתי,אין כמו לחנך,ללמד איך להסתדר במסגרת,בגלל זה אני משתדלת ככל-יכולתי שנהיה ביחד עם ילדים אחה"צ,בייחוד בבתים כעת בחורף,שזה מעולה בשבילי,כי האינטרקציה מדמה את הגן!

אולי אפשרי,שבימים שאוולין איתך,תצאו לשכנה-קרובה?
את גרה בעיר,זה המזל שלך! שישנו מבחר של אימהות/ילדים.
אני מודעת לכך,שעייפים ושזה דורש הרבה-אנרגיות ,"לעבוד" גם אחה"צ (כי זה כרוך אצלי בללכת ברגל/אוטובוסים,השקעה מטורפת,אך התוצאות כל-כך שוות את זה,תאמיני לי

מיצי זו בדיוק התגובה של אמא שלי..בחתונה של אחותי בכל התמונות של אוולין יושבת לבד יש את הידיים המטופחות של אמא שלי..חס וחלילה שלא תיפול..הילדה כבר יודעת לשבת לבד..מה ליפול?!
היא בשוק טוטאלי מכל דבר שהילדה עושה חס וחלילה לבד..
בעלי הוא כמוני.. זה משהו שהחלטנו עליו ביחד..הוא אפילו יותר דוגל בזה ממני.
והאמת אצלו היא יותר כנועה ורגועה מאצלי אני מודה.
אבל עדין יש הבדל רב בין איך שהיא מגיבה עלי לבין איך שהיא מגיבה על סבתא שלה.
וכולם שמים לזה לב.
אין לי בעיה שתאהב את סבתא ושסבתא תפנק!
אני יודעת את זה שכך זה צריך להיות ותמיד אמרתי את זה גם לגיסתי (חמתי מגדלת את הילדים שלה..ברור שיהיו בלאגניסטים) אבל יש הבדל בין לפנק ובין לשים פס אחד גדול על אמא ולהחליט על חינוך אחר לגמרי
זה עושה בלבלה לילדה בראש.
הנה היום היא לא ראתה עדין את סבתא ילדה למופת.
אכלה,שיחקה..אפילו לא ציוץ.
שיחקה עם איזה צעצועה שסבתא קנתה לה, פטריה גדולה כזאת שמנגנת, והפטריה נפלה עליה.
הילדה מסתכלת עלי לפני שמגיבה.. רק ניסתה להתחיל לבכות-הפכתי את זה לבדיחה על איזו פטריה טיפשית שנפלה ככה..
הילדה לא הוציעה הגה רק התחילה לחייך בפה מלא ושכחה לגמרי שהרגע נפלה עם הפטריה שלה על הרצפה.


דברו איתי בפייסבוק

ג'ני- קודם כל תודה ו
דברו איתי בפייסבוק