מה אני עושה?! - הריון ולידה

גם תמר אוהבת ידיים...

כשהיא מקטרת אני מתיישבת לידה במזרון פעילות ומשחקת איתה- משתדלת לא להכנע לה. אני אומנם עדיין מנוטרלת אבל זה נראה לי שלב ראשון- לא לקפוץ ולהרים מכל קיטור, לנסות דברים אחרים לפניי.

לגבי ההירדמות- לאחרונה חזנו להתעקש עם תמר הרדמות במיטה שלה- אנחנו עומדים לידה טפיחות קלות והרבה ששששששש...... היא נרדמת בסוף- זו משימה לא פשוטה אבל זה השלב הראשון בחינוך להרדמות לבד..... בבוקר ובצהריים זה עדיין הרבה יותר קשה לביצוע...
לא משנה באיזו שיטה תבחרו הכי חשובה זו ההתמדה

אני חושבת שכדאי לך להתחיל להרדים אותו בעגלה תוך כשי טיול
ולאט לאט להרגיל למיטה מקסימום יבכה קצת
זה מה שאני עשיתי וכמובן התעלמתי מבעלי שלך יכל לשמוע תבכי
אבל היום היא הרבה יותר עצמאית
לשים הרבה על הרצפה עם צעצועים או להושיב עם צעצועים

אני רק אגיד שאני קצת נאצית בדברים האלה-

נהוראי כבר בשל בעיני לשיטת "הרם הורד" בכל מה שקשור בהירדמות בלילה.
אם את לא רוצה את זה, אז לשבת לידו כמו שמיטל כתבה עד שהוא נרדם.

לגבי זה שהוא לא מעסיק את עצמו אז גם, לא להתרגש מכל בכי שלו.

אין ברירה אחרת בעיני

מוכר מאד....

עד עכשיו שי-אל מתעקשת לפעמים על ידיים...
הפתרון כמה שנשמע אכזרי זה לתת להם לבכות בסוף הם יבינו שאין תמיד ידיים....

(אישתזה מצליח לי ל5 דקות ואז אני מרימה אותה

אני יודעת שהרבה בנות לא מסכימות איתי, אבל אני מאוד קשוחה בקטע הזה: לילה טוב, הגיע זמן לישון, נשיקה,שמה במיטה ויוצאת מהחדר. יבכה? שיבכה קצת, 5 דקות והוא נרדם. אחרי כמה לילות כאלה ברציפות הוא כבר למד. גם אם ילד/ה שני אני אעשה אותו דבר

אפליקציה מגניבה לאנדרואיד: חישוב של תל"מ ועוד כמה דברים שימושיים לנשים בהריון
https://market.android.com/details?id=rk.android.app.birtday

http://tickers.baby-gaga.com/p/dev230prs__.png" border="0">
http://lb2f.lilypie.com/xdDup3.png" border="0">

http://images56.imikimi.com/image/1lCTO-10r.jpg?height 640 scale max width 640" border="0">

http://s19.rimg.info/0854c6df7b08934045e31f9b0f6da93a.gif" border="0"> http://img34.glitterfy.com/11240/glitterfy1163615161D30.gif" border="0"> http://s19.rimg.info/e8328449555f2b65592e8f0ddbb727e9.gif" border="0">

בנות, כבר ניסינו
ניסינו לשים בחדר לתת לו לבכות טיפה ואז לטפוח על הגב, מתן אפילו שם כיסה ליד המיטה שלו
אז הוא בוכה בכזאת היסטריה, מזיע כולו, ממש צרחות עד שהוא נחנק
הוא עקשן! לא מוכן להירגע ולהירדם עד שלא נרים.
וגם אם טפחנו על הגב והוא נרדם - זה כל לילה על אותה מתכונת, רק להרגיש אותנו.

כנ"ל ביום עצמו, שהוא משחק, אני לא רצה על כל "פיפס" אבל אני יודעת שברגע שהוא עוצם עיניים ומתחיל לבכות יותר מ-10 דקות - הוא לא פוקח ונרגע אפילו אם נרקוד מולו בווליום מוזיקה

מאמי אם לא תעשי לזה סטופ עכשיו יהיה לך קשה מאוד ככל שהוא יגדל
בלילה לנסות את שיטת הרם הורד זה עובד עם הרבה התמדה ואולי כמה לילות בלי הרבה שינה אבל זה עובד מנסיון

טוב הנה התשובה לכל אלה שאמרו :
"נו אז מה, הוא עוד תינוק, כשיהיה גדול - נסתדר"
אז הנה- הוא יחסית גדול
ולא מסתדרים!

אני כמו ג'ן ג'ן
הייתי מאד ברורה ועקבית בדברים האלה
ישנה במיטה שלה
בלי נענועים ובלי טלטולים - רק טםיחות על הגב והרבה שש... ועכשיו היא נרדמת לבד( נכון שלא רצוף אבל גם זה משהו)

והרבה הרבה הרבה משחק על האונב' טרמפולינה עם עצמה.
ועכשיו אני מאד נהנית מזה....מהעצמאות הזו שלה.

תראי בעקרון מה שטרייסי הוג היתה אומרת
הרם הורד
אולי אפילו 100 פעם - ביומיים שלושה הכל מסתדר (לפיה)
אני גם חושבת ככה....
ואין מה לעשות שיבכה קצת.
אבל ברדע שנרגע- להוריד! מיד!

וואי וואי

מיכלי- אנחנו ממש רואות עין בעין את הדברים

אני עם הקשוחות...
רק התמדה תביא לתוצאות, ועדיף שרק אחד מכם יעשה את זה...
אם את יודעת שאת מסוגלת להתמודד עם שלושה ימים של בכי אז פשוט תחליטי שמהיום מתחילים...
זה לא פשוט אבל זה שווה את זה.
במקרה לפני שבוע הייתי בהרצאה של פסיכולוגית שדיברה על זה...
וגם היא אומרת שההתמדה היא הקלף המנצח בעניין...

בהצלחה

יום נפלא

שירני

אני עשיתי הכל היה הפוך מה"הרם-הורד" שכתבו כאן הבנות וחמסה, הצליח לי מאוד! מגיל צעיר מאוד מאוד, חודש נראה לי...אני אפילו לא-זוכרת את הנושא הזה של ההשכבה מרוב שזה היה קל וחלק חמסה ותאמיני לי שלא-הייתי מומחית,לא-קראתי את הלוחשת,לא-הקשבתי לאף-אחת ולא-לשיטות של אף-אחת (שמצליחות בטוח).
הקשבתי לעצמי ולמה שנעמה צריכה,זה היה וואחד מאמץ,אבל היה לי קל כי הייתי המטפלת של נעמה 24/7, אז זה מאוד הקל עליי,להבין מה נעמה באמת רוצה וצריכה.

החשכתי חדר (שינה שלנו),הייתי עם נעמה במגע: חיבוקים,ליטופים,נשיקות,טפיחות כאלו רכות,שרתי לה (אחותי הזדעזעה,כי היא טענה שצריך להגיד רק שששששששש,כמו הלוחשת ומילים לדעתה מעלות את סף-העירנות)..ופשוט הסנפתי אותה..
אף-עצה של אף-אחת וכל-ההצלחות של כולן לא-עניינו אותי,כי האמת שלא-היה לי זמן לדבר על זה כל-כך בחודש-הראשון של נעמה...

לי אישית היה קשה לשמוע בכי,רציתי שנעמה תיכנס למצב של שינה בנשימה-רגועה, גם במחיר שאהיה עם נעמה ערב שלם בחדר עד שהיא תירדם..חמסה,הצליח לי!

אני מודה שלא-חשבתי מה יהיה בעוד-רגע,מרוב שהייתי מרוכזת בהווה ובקשיים ובאתגרים של כל-רגע נתון ואולי זה היה סוד-ההצלחה שלי!

לא-חשבתי על פינוק/עצמאות ומילים שהיו גדולות עליי בכמה וכמה מידות באותו-הזמן, בדיעבד אני גאה בעצמי,שעשיתי זאת חלק ופשוט וזה הצליח לי חלק..

בלי בכלל לחשוב על מה שהכי ממקסם הצלחה בהירדמות וכתבו כאן בנות שניסו כל-מיני שיטות בנוגע לשמיכה,הגבהה, כתבו כאן מלא-עצות של איך הכי נוח להירדם,עם התעמקות ממש של כל-פרט,כל-הכבוד,אך לי לא-היה זמן להתעמק בכל פרט שכזה וזה מה ששידר לנעמה כנראה את הפשטות שלי,שכך אני אוהבת, מסניפים במגע כמה שיותר והולכים לישון...הייתי אז סטודנטית (כך שאני וואחד מבינה אותך,שאת רוצה שיירדם מהר וגם לטובתו)+בעלי ומטרתינו היתה שאחד לפחות מאיתנו יפנה ערב ללימודים או לניקיון.

מיותר לציין,שנעמה קיבלה כל-כך הרבה מגע, שהיא מיצתה מהר מאוד ומעדיפה ברוב-המיקרים, שנשים אותה במיטה לבד..

אני כמובן מתבאסת מזה (עדיין

מיכל יש לך ילדת פלא!
נדירים המקרים האלה......

תבואי תבואי... זה בחוויות....

גם תאירוש אוהבת ידיים אבל אני משתדלת מאוד לא לפנק ככה
אני שמה אותה על המזרון פעילות מולי וכל פעם שהיא מנדנדת מחליפה לה לצעצוע אחר. חשוב גם לא לשים מיליון צעצועים מסביב הגירויים הרבים לפעמים לא עושים טוב
והאוניברסיטה בגיל של נהוראי כבר ממש לא מעניינת

מיכלי,קראת את מה שכתבתי לך לגבי ההצלחה שלך בפעוטון ודרך זה,גם בבית,חמסה??????? עשית פשוט מהכלל אל הפרט..
מה שהצליח לך בקבוצה,העברת למקרה-הפרטי שלך...

כי את בעצמך כתבת שאת לא-תתחילי לנענע 19 ילדים ובצדק,התייחסת אליהם בפשטות וכך הם שידרו לך,גם פשטות..

זאת היתה הגישה שלי עם נעמה,בדיעבד ולכן זה הצליח מיידית אולי כי לא-היה לי זמן לקרוא כלום.

כך עשיתי עם נעמוש בדיעבד (והיו לי ייסורי-מצפון,תאמיני לי,שאין לי זמן להבין וללמוד מה זה מזרן-ראוי,מיטה,שמיכה,הרמת-המזרן וכו'), כי יש לי לימודים על הראש

אמאלה שירה אני באותו מצב

מיכל את יודעת שאני לא לבד בכיתה נכון?

תודה בנות, אתן מקסימות

לגביי טרמפולינה- נראה לי שהגיע הזמן לשים אותה במחסן.
שיסתובב לך בבית ויפתח ארונות. (תסדרי את הבית בהתאם לפני כן?

קודם כל יש לו הרבה יותר מרחב לזוז האוניברסיטה קצת מקבעת
דבר שני אתיכולה לפזר שניים שלושה צעצועים כדי שינסה לגרור אותם לבד בעצמו
תופתעי שזה לפעמים אטרקציה אמיתית
וחוץ מזה לפעמים נמאס מגירוי מסויים וזה נתקע לו מול העניים זה מאוד מעצבן
תארי לך שהיית צריכה להסתכל על תמונה שהיא מאוד מעניינת אבל בסוף את מתעייפת
ועוברת למשהו אחר אבל תארי לך מצב שהיו תוקעים לך את התמונה הזו מול הפרצוף בלי אפשרות להזיז אותה מעצבן נכון??

חחחחחחח ענבלי, יגרור צעצועים? הוא תופס מעיף מפרק קורע אותם לגזרים

יפה שהוא ממש זוחל גאון קטן
הלוואי עלינו בע"ה

הינה מיכל: אמרת את מילת-הקסם: מגע! וגם דיבורים,הרי נעמה לא-היתה רגילה בזמן-עירות לשמוע שששששששששש,אז למה שתשמע שששש בזמן-ההשכבה?
"טיפחות קלות בגב, לחישות , קצת ליטופי ראש.... ", ככה בפשטות,כי הרי יש לך להשכיב כמה ילדים במקביל,אז אין-מה להתעמק בכל-ילד בטירוף (אצלי החשיכה עזרה כנראה לזאת).

ממש מרגש אותי לשמוע: מה אתן אומרות בלחישות???

היום אחותי היתה אצלנו עם ביתה ונעמה ממש נפלה,רק שחמסה ידעה איך לייצב את עצמה,ראיתי שאחותי כמעט מתעלפת וכמעט מבליחה צעקה של וואו'..עשיתי לה שששששששששש....ואחותי היתה בשוק,נעמה קמה מיידית לבד.

אחותי יותר צמר-גפן ממני,אני יותר אוהבת לגדל בדואית-קטנה בבית