הרהורים מהממ״ד (בעצם ממסדרון נטול חלונות).... - הריון ולידה

אני גרה בבאר שבע. מה לעשות? כאן נוח לי, זול לי, עבודה קרובה ואפילו כיף לי.
באמת שאני אוהבת את באר שבע אבל אם הגעתי למצב שאני מתלבטת אם להכנס להתקלח כדי שלא תתפוס אותי אזעקה כנראה שמשהו מקלקל את האוטופיה שלי.
אני לא נכנסת לויכוח של האם תושבי מדינת תל אביב מבינים מה עובר עליי כי אני מניחה שזאת שאלה שנשאלה בתקופת הקטיושות, בתקופת הקסאמים על שדרות וכו׳ וכו׳. לא. אני לא מאחלת שיפול גראד באיזור תל אביב, אפילו אם לא יגרם נזק פשוט כי אני לא חושבת שמישהו צריך לעבור את זה ולא משנה איפה הוא גר. צרת רבים נחמת טיפשים!
סתם רציתי לשתף בדברים שעוברים עליי. ולי אין ילדים. לא מצליחה להעלות על דעתי מה עובר על אמהות.
אני רק רוצה להעביר ולו במעט את התחושות, אני מפחדת לצאת לקנות חלב כדי שלא תתפוס אותי אזעקה, אני מתאמת נסיעה לעבודה עם חברות כי אף אחת לא רוצה לנסוע לבד (נסיעה של 5 דקות) זה משפיע על הדברים הבסיסיים ביום יום כמו להתקלח, לסגור דלת בשירותים? להשאיר את הבית חנוק מהפחד שיפול גראד וחלון אחד ישאר פתוח? הכל מחושב. שום דבר לא ספונטני.
אחרי כל אזעקה לסרוק את כל האתרים והערוצים בטלויזיה כדי לראות אם יש פצועים ולנסית לזהות את המקום לפי התמונות בטלויזיה. להתקשר למשפחה ולחברות לודא שכולם בסדר.
איך מתפקדים ככה??? אני עובדת בעבודה שלא מאפשרת לי לקחת חופש בצורה ספונטנית.לפחות משהו מחייב אותי לצאת מהבית.
מצד אחד ממש בא לי שזה יגמר. מצד שני, אני יודעת שאם זה יגמר בסתם הסכם רגיעה הסבב הבא לא רחוק. לא רחוק בכלל.
טוב, חפרתי. הלכתי לשירותים. תחזיקו לי אצבעות שהגראד הבא לא יתפוס אותי עם המכנסיים למטה.
נכתב מהאייפון שלי כי הוויירלס לא קולט במסדרון.