מזדהה עם התחושות - הריון ולידה

תודה, הכתבה הזו דווקא מחזקת אותי..

גם אני מאוווווד מזדהה עם התחושות, אני תמיד אומרת ש- אחנו מביאים ילדים לעולם ומישהו אחר מחנך לנו אותם! בציניות..
אבל בכאב..

אבל למה זה מחזק אותי? כי חלק מהתסכול שלי בימים אלו בגלל הלימודים הוא כי הוספתי לי עוד שנה ללימודים
והתחלתי כבר עכשיו ללמוד לתעודת הוראה..
שזה מללללא לימודים והתנסות ועבודות ומטלות ו-
[

אני לא מזדהה עם התחושות.
נכון, אני לא עובדת מחוץ לבית ולכן מקבלת ילדה אחת ישירות מהגן (ילדה שנייה ישנה בגן כי אחרת אצטרך להעיר אותה כל יום ע"מ לקחת את אחותה בשעה 14 ההזויה מהגן) וחשוב לי מאוד לקבל אותן ולשמוע איך עבר עליהן יומן ונראה לי בהחלט מוגזם מצד אחד לדרוש מעצמך לעבוד עד שעה 17:30 ומצד שני להיות מלאת ריגשות אשם על כך. נראה לי שעל משהו צריך וכדאי לוותר כי אם שניהם יקויימו מי שהולך לאיבוד בתוך הכל זו את. מעבר לזה אני לא אוהבת קיצוניות, נראה לי מוגזם לעבוד 12-14 שעות ביממה, אבל כפי שכבר כתבתי - כל אחת וכל אחד צריך לעשות את הבחירה שלו ולעמוד מאחוריה.

"קצת" נמאס לי שתחת כל עץ רענן באינטרנט צץ (בדר"כ - צצה) כותב ששופך/ת את מר ליבו/ה על העולם האכזר בו אנו חיים, בו על אמא לצאת לעבוד, ואבוי - להשים ילדיה במוסד האוליבר טוויסטי הקרוי "צהרון".
ובכן - נמאס לי ובגדול - מהטרנד הזה.
כל אשה ואם היא גם אדם.
אדם בוגר (בדר"כ מדובר על נשים מעל גיל 18), שקול ובעל בחירה חופשית בעולם הזה.
יש מי שבוחרת לצאת לעבוד - מסיבות כאלו ואחרות.
יש מי שבוחרת לא לצאת לעבוד - מסיבות כאלו ואחרות.
כל בחירה כזו מביאה איתה מחיר - לקבל את ילדייך בתום 5 או 6 שעות שהות במוסד חינוכי, או להפקיד אותם בתום 5 או 6 שעות אלו בידי ה"צהרון".
כמובן, שלשהות עם ילדייך לאחר שעות המוסד החינוכי יש מחיר.
כנ"ל גם לאי שהות כזו.

כן... לא קל להיות אשה עובדת
גילוי מרעיש! לא קל גם להיות אשה לא עובדת
(אגב, גברים עמם שוחחתי לאחרונה טוענים שלא קל גם להיות גבר עובד... )

ההתבכיינות הנוראה הזו על כמה קשים חייה של אם עובדת נמאסה ונשחקה עד דק.
מספיק עם זה.

(תרגום בגוף הסרט, לכל המחפשות על מי להתנפל הלילה: זו דעתי. מותר לקבל אותה, מותר לחלוק עליה. מותר לי להביע דעתי, גם אם זה נורא לא מוצא חן בעיני מישהו. איי רסט מיי קייס. גוד נייט.)

תיראי ,אני דיי מזדהה עם הרגשות אבל מצד שני זו בחירה שלה ....
אני עובדת כל יום עד 15 (למרות שזו לא עבודת חלומותיי אני דיי נהנית למרות שעובדת מאוד קשה) וזה מבחירה ,יכולתי למצוא עבודה בתחום שאני עובדת ולהרוויח כפול
ועם רכב, ובחרתי שלא לעשות זאת מאחר וזה ידרוש ממני כמעט כפול גם בשעות וזה לא מקובל עליי ,הבנות שלי קודמות לכל !!!!
מצד שני ,לשלוח את הילדים לצהרון זה לא לתת למישהו אחר לגדל לי את הילדים זה קצת היסחפות ,הבנות שלי בגן עד 16 והן יפה מאוד יודעות מי אמא שלהן!!!!

שמש, אני ממש מתחברת למה שאת כותבת..
באמת קצת "נמאס" ושכל אחד יעשה את השיקולים שלו בשקט וישמור את רגשות האשמה לעצמו..
[

אני אישית השתדלתי עד היום לאסוף את הבנות בצהריים
ואני לומדת כבר 3 שנים
עכשיו הגעתי לסיטואציה שבו אני חייבת להשאיר אותן עד 4 בגן
וזה קשה
נכון זאת הייתה בחירה שלי אבל עדיין זה מעיק למרות הידיעה שזה בשביל העתיד שלנו

שאין ברירה אז בהחלט שאין ברירה לי אין שום רגשות אשם.

אני מאד מזדהה עם מה שהיא כותבת.

אבל מה לעשות שאנחנו חיים בעידן המודרני שמכתיב תנאים שבשביל לחיות ולקיים אותם אנחנו צריכים לקרוע ת'תחת?

כל אחד עושה את הבחירות שלו - אני חיה עם שלי טוב מאד