היום, ה - 20/3 הוגדר כ"יום מעשים טובים".
החברה שבה אני עובדת (חברה שנותנת שירותים מקצועיים למשרד הבריאות בתחומי הסיעוד ובריאות הנפש) התנדבה (כחברה) במע"ש חדרה - מסגרת יום ומפעל מוגן למפגרים ברמה בינונית.
עשינו איתם כל מיני פעילויות במגוון די גדול - היה מאד מספק.
עם זאת, היה (לי) מאד קשה...
מדובר על פיגור שכלי די קשה, אלו אנשים מבוגרים..
אלו שנמצאים ברמה ה"גבוהה" יותר, לא עוברים את רמת ילד בכיתה ג'...
לא קל...

ברמה האנושית לצפות בזה, למרות שיש שם גם הרבה תקווה, אור וניצוץ בעיניים.
אולי בגלל ההריון, אני כל הזמן חשבתי ש: איזה מזל שיש לי את האפשרות לעבור בדיקות טרום לידתיות, כדי שחו"ח אם..., אהיה מסוגלת לקבל החלטה מושכלת האם אני מביאה לעולם אדם שנידון רב חייו לחיות בסבל שכזה...

היה יום נהדר ואין ספק שזה נותן סיפוק ו"דרייב" להמשיך את הפעילות היום יומית הרגילה...