איך אתן מתמודדות... סקר כולן לענות! חשוב! - הריון ולידה

מענישה, כועסת באותו רגע!
אני מבינה את הסיטואציה וכמה זה לא קל לכעוס עליהם כהם מחוץ לבית ובנוכחות אחרים, אבל כמו שהם מבינים שלהם יש כוח בחוץ הם צריכים להבין שגם לנו כהורים יש כוח בחוץ ואנחנו לא מפחדים...(אנחנו כן, אבל לא נראה להם

סליחה שאני תופסת טרמפ....

לי יש את אותה בעיה עם ילד בן שנתיים. התשובה מן הסתם שונה כי המניעים כנראה שונים ב2 הגילאים. ואשמח לתובנות ועצות גם בגיל הזה...

את יודעת כמה תשומת לב היא מקבלת?
אפילו הגננת העירה לי שאני מביאה לה יותר מידי תשומת לב..
היא מקבלת ממני הכל! חום אהבה פינוקים ומתנות באופן קבוע

אצלי יש חוק בל יעבור:
לא מרימים יד על הורים או על סבים וסבתות. נקודה.
לא משנה איפה, לא משנה מתי, אם לינוי מעיזה להרים יד עלי או על אבא,
אני תופסת את היד שלה, מסתכלת לה בעניים ובקול תקיף ביותר מבהירה שאסור! א-ס-ו-ר להרים יד על אמא/אבא.
לא מבליגה, אף פעם!
ואם מתאפשר לתת עונש במקום, היא מקבלת עונש.
אני חושבת שבזכות התגובה המיידית שלנו לינוי לא מרימה עלינו יד כמעט אף פעם.
היא ניסתה איזה פעם או פעמיים, ראתה את התגובה ולמדה את הלקח.
היא יודעת שלהרים יד על הורים שלה זה קו אדום שמאוד, מאוד לא כדאי לה לעבור!
נטלי

בד"כ אני מגיבה בדיוק כמו נטלולה..
[

וגברת מ'..
בגיל שנתיים הייתי עושה בדיוק אותו דבר רק עם קצת פחות עצבים..
[

לדעתי זה בגלל ההריון... היא מרגישה! גם עידן חווה משבר בהריון

גם כשאני יגיד לה את זה תמיד היא תענה ותתרץ!
תמיד יהיה לה תירוץ למה, במקום להפסיק היא תיתן עוד מכה,
והאמת אם זו לא הייתה החגיגה שלה וביום חמישי לא הייתי נוסעת לסופ״ש הייתי מגיבה אחרת
למרות שהגענו לבית והענשתי היא ביקשה סליחה מליון פעם והבטיחה שלא תעשה את זה שוב..
אבל זה עדיין לא מספיק ואני לא בטוחה שזה לא יקרה שוב..
אוףףף חייבת הדרכה ממישהו מיקצועי

נטלי- את נשמעת לי אמא מדהימה

חוץ מזה שתגובה כזו לא מוזיזה לה...היא תתעלם ממני ותמשיך

בגיל הזה מאוד עוזר לעשות סימולציות.
לפעמים קשה להם לנתב את הכעס.
צריך ללמד אותם.
כשהם לא כועסים הם מבטיחים אבל כשהם כועסים הם לא שולטים בזה.
למשל אדר הפריעה לאורי והוא דחף אותה.
אחרי שדיברנו על זה והסברתי לו מה לעשות במקרה שאדר מפריעה לו (לקרוא לאמא) אמרתי לו בוא נעשה את זה שוב.
וחזרנו על הסיטואציה- והוא קרא לי.

זה טוב משתי סיבות-
1. הוא משחזר את הסיטואציה כשהוא כבר לא כועס, ואז בוחר בדבר הנכון.
2. זה מתקבע לו.

לשקף- אני מבינה שכעסת, זה בסדר לכעוס אבל זה לא בסדר להרים ידיים.
בואי נחשוב מה את כן יכולה לעשות כשאת כועסת.
[

[
[

במצב כזה אני קודם כל מרחיקה אותה מה"קהל". במיוחד אם זה קהל אוהד כמו סבא/סבתא שנותנים לה (בלי להתכוון) במה להמשיך בסצנה.
ואז נוהגת לפי איך שאני רואה לנכון- בד"כ עונש מייד. במקרה שלך, שזו המסיבה שלה, בטח הייתי מסתפקת בהערה תקיפה.
כך או כך, המסר הוא: זה חמור מאוד ולא מעלימים עין.

מיכל

אמרת שכעסת והיא התנצלה ואפילו הענשת...
זו לא נראית לי הבלגה...

לדעתי היא הבינה שאסור
וכמובן שיש להתחשב בעובדה שאת בהריון... לפעמים הם מרגישים ורגישים במיוחד
וזה אולי גם מסביר את הרגישות שלה לאחרונה שהופכת אותה לתלותית ולחוצפנית...

בהתחשב בעובדה שהיא עשתה את זה בחוץ בנוכחות אנשים, לדעתי פעלת נכון


"...אמא שרה לבן בלילה... אמא כאן לידך כל הזמן..."

לא מוכנה לזה!
ישר מעמידה במקום בתקיפות ואם צריך פסק זמן להרגע בחדר אז שולחת לשם