ימים שכאלה - הריון ולידה

וחוץ מזה,התחלתי גם לפחד מהלידה,ובעיקר ממה שיהיה אחרי,אני כזו חסרת סבלנות בימים האלה לבנות שליאין לי סבלנות למשחקי דימיון,אין לי כוח לקרוא סיפור,אין לי כוח לכלום...
אוף...שיעבור כבר

אולי לא תקבלי את מה שאני אכתוב, אבל זוהי דעתי...
ההורים שלך (כמו רוב ההורים הנורמטיביים) שמו אותך בראש סדר העדיפויות שלהם הרבה זמן. הרבה מאוד זמן.
גדלת, הקמת משפחה משלך.
עכשיו הם יכולים לשנות את סדר העדיפויות ולשים את עצמם במרכז.
זו זכותם המלאה להחליט שהם נוסעים לחו״ל, גם אם זו הפעם הרביעית השנה, במקום לקנות לכם דירה.
זה החיים שלהם, זה הכסף שלהם.
לדעתי (ושוב, זו רק דעתי) זה קצת כפוי טובה לצפות שיתנו את כספם לך, במקום לשמוח בכך שהם סוף סוף יכולים להרשות לעצמם לנסוע לחו״ל ובכלל לעשות את כל הדברים שהם היו רוצים לעשות. ולבזבז את כספם על עצמם.
נכון אמרת שלעזור לכם זו זכות. ממש לא חובה. אבל שמורה להם הזכות גם לבחור שלא לממן אתכם.
___________________________________________________________________
סקרים תמורת כסף

מסכימה עם שולי בכל מילה!
מבינה שעוברת עלייך תקופה לא קלה, הריון, פחדים, התחייבות למשכנתא, פחדים מלידה, יחד עם זאת להורייך הזכות המלאה לחיות חייהם כרצונם, להעדיף עוד נסיעה לחו"ל או עוד הליכה למסעדה יוקרתית או עוד שמלה או זוג מכנסיים על לעזור לך עם המשכנתא. הם כבר היו במקום הזה, עכשיו תורם להנות ממה שמאפשרים להם החיים......
יפה מצד חמייך שעוזרים לכם, מקווה בשבילם שזה לא בא על חשבונם...

מסכימה גם עם שולי

היי
גם אני בדיעה של שולי.
סליחה ההורים שלך גידלו אותך חיתנו אותך עד מתי צריכים לתת גם הם רוצים לחיות ככה אני רואה את זה.
תחשבי על עצמך ושלא תביני לא נכון אני רואה את ילדיי לפני הכל אבל גם אני רוצה לחיות כל החיים נותנים לילדים מתי הם יקבלו הנאות מתי?

אוף....כתבתי מלא והכל נמחק(ועוד מהנייד....)
בכל אופן השורה התחתונה היא שאני ממש לא חושבת שהם חייבים לעזור.
אני מפרנסת את עצמי מגיל 14 ומעולם לא ביקשתי מהם משהו שלא היה הכרחי ולפעמים גם את זה לא.....
אנחנו לא גרים קרוב למשפחה שלי וגם בחיי היומיום אין לי עזרה מהם.
אני יותר מדברת על התחושה הזו של לבד.
אני רוצה להאמין שאני אנהג אחרת עם ילדי וגם אם לא תהיה לי האפשרות או הרצון לעזור להם כלכלית אדע לומר ולשדר להם שזה המצב,אבל תדעו שאני תמיד כאן עבורכם,ועם ההורים שלי אין את זה.
זה כמו שאמא שלי אמרה לי לגבי הלידה שלא אבנה עליה יותר מדי כי היא בהכנות לפסח.
ואבא שלי בדיוק סביב התל"מ היה אמור לסוע לחודש(!!!) לחו"ל.ששאלתי אותו מה עם תהיה ברית(אנחנו לא יודעים אם זה בן או בת)הוא פשוט לא ענה.....בסוף זה התבטל אבל לא מסיבות שתלויות בו.
אז אתן מבינות,זה לא כ"כ העזרה הגשמית כמו להיות נוכחים שם.
מצחיק אולי שאמא ל-3 בקרוב מרגישה ככה,ובאמת ששנים מגיל מאוד צעיר אני עצמאית ולא תלויה בהם,אבל פתאום אולי בגלל הגישה של חמי וחמותי שתמיד שמחים להושיט יד ועושים את זה בחיוך,או הלידה ובכלל זה שיש לי עכשיו משפחה משלי,הרגשות האלה עולים.

אני דווקא הבנתי ביוק את הכוונה שלך

יותר מחיבוקים לא נראה לי שאפשר יותר מדי לדבר
[email protected]

img]
פייס: ortal_hori

אורטל
תודה,הבנת בדיוק וניסחת יותר טוב ממני.העלת דמעות בעיני....
זה בדיוק זה.תודה על ה זה מה שהייתי צריכה כנראה.

[email protected]

img]
פייס: ortal_hori

עכשיו הבנתי הרבה יותר

עכשיו זה מובן

תודה בנות
קודם כל אני כבר מרגישה הרבהה יותר טוב-הורמונלית כבר אמרנו?...
בכל אופן זה מצטייר כאילו ההורים שלי ממש קרים ומרוחקים,אבל זו לא המציאות.
פשוט בזמנים הקריטיים באמת אני מרגישה שאין לי גב להשען עליו...
אמא שלי כשהיא מגיעה אלינו מאוד עוזרת,הבנות אוהבות אותה,היא לא מצפה להתארח,אלא תשטוף כלים ותקפל כביסה ותשחק עם הבנות....אבל זה לא קורה הרבה בגלל המרחק(אנחנו גרים בת"א,ההורים שלי בדרום הארץ).
היא גם משתדלת תמיד לפנק את הבנות בבגדים וכו' כשהיא יכולה,אבל מה שכתבתי על החוסר נמצא שם,ז"א,בזמנים שאני עומדת מול דברים גדולים,כמו עכשיו,היא לא תחזק את ידי,למשל-אני עומדת לפתוח משפחתון בעז"ה בבית,התגובה הראשונה שלה הייתה-וואי וואי איזה בלאגן יהיה לך...לא יהיה לך בית!-במקום לפרגן,ולשמוח שאני הופכת לעצמאית,הולכת להתעסק עם משהו שאני טובה בו ואוהבת וגם יוצרת לנו פרנסה טובה יותר.
על אבא שלי אני בכלל לא רוצה להרחיב,אני אוהבת אותו מאוד,אבל גם,מגיל מאוד צעיר מסתדרת בלעדיו עד כמה שניתן.הקשר שלנו השתפר ב"ה בשנים האחרונות,אבל עדיין,המשפחה של בעלי היא המשפחה לדוגמא שלי...כשנהתחתנו באמת הרגשתי שהקב"ה מפצה אותי על השנים שמשפחה שלמה הייתה חסרה לי כ"כ.כמובן שיש לנו רגעים נעימים יותר ופחות כמו לכולם,אבל בגדול הם מיוחדים,אין הרבה אנשים כאלה היום.
תודה לכולכן על ה"הקשבה"והתמיכה

מלאכית קטנה שלי, אמא לא תשכח אותך לעולם!
------------------------------------------------------------------------------------------
לפני שנולדו ילדינו הכרנו עולם, לאחר שילדינו נולדו התחלנו להכיר את עצמנו.
---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
לעתים מאד רחוקות אנחנו מקבלים בחיים את מה שאנחנו רוצים, אבל אנחנו תמיד מקבלים את מה שאנחנו צריכים.

--------------------------------------------------------------------------------
אין דרך אל האושר- האושר היא הדרך!

קיבלת משפחה-מפצה (של בעלך),זאת המתנה הכי גדולה שאפשר לקבל! כדי למלא את החלל-הגדול שנוצר וכן,מאז שאנחנו אימהות,אנחנו רגישות יותר בכל-הנוגע לילדותינו ולמערכת-היחסים שלנו עם הורינו ואחינו..

גם אחותי קיבלה את המתנה הזאת וזה נפלא בשבילה,היא עושה קריירה,מתקדמת,אין-ספק שזה מדהים!

בכ"ז כמה שנעלבים,אם חושבים על זאת,אימך התגרשה,קשה לה בחיים שלה ולכן החוסר-פרגון והפחד שלה,שמתעורר בכל-פעם שאת רוצה להתקדם (לפתוח עסק וכו'), אביך מעדיף להיעלם ברגעים-גדולים,זוהי "התמודדותו", לברוח..

תאמיני לי,שרקע כזה נותן לך את הרגישות להיות אמא וסבתא נפלאה בע"ה!

את יודעת,יש לי חברה עם הורים-נפלאים והיא בעצמה אומרת,שהיא לא-בטוחה שהיא תהיה סבתא טובה וכבר כעת אין לה ממש סבלנות בהורות שלה..

אז אני חושבת שהחוסר מההורים,נותן הרבה פעמים לאימהות את הכוח להיות טובות וחזקות יותר באהבה וברגישות לילדים

מרווה

דבר ראשון- שתיהיה לך לידה קלה !!!!!!!!!!!!!!!

איפה אתם גרים ?
או רוצים לקנות ?
אנחנו מוכרים

כואב , נכון...
אבל הורים לא בוחרים

מבינה אותם,ואוהבת ומעריכה את כל מה שעשו ועושים עבורי עד כה.
ואכן,לפתוח פרק ב' בחיים זה לא קל.
בכל אופן,עירית אנחנו גרים בת"א וכבר מצאנו את הבית שאנחנו רוצים,אנחנו גרים בו-בשכירות כרגע,אבל תודה ושיהיה בהצלחה במציאת קונים מוצלחים

אני הבנתי ...

מרץ-
לא פשוט.
הקטע שאמא שלי אשה מדהימה,מצד אחד הנתינה שלה-כשהיא נותנת זה באמת מכל הלב,מצד שני היא מצליחה להפתיע אותי כל פעם מחדש....ובגלל זה קשה להכיל את זה וקשה לא להפגע...

זה הקטע: הקיצוניות בין זה שהיא מדהימה במהות ואז משתנה פתאום לפתע במיידיות, החוסר-יציבות הזאת וזה מה שמחרפן..
וזה שהיא מדהימה,אז ברור שמתאכזבים,כי מצפים ליותר ובצדק, כשישנו שינוי לרעה..

שמתי-לב,שכשמגעילים בהתנהגות,אז מי שמגעיל יודע בוודאות,שלא-יפנו אליו לבקשת-עזרה ואפילו לא-ירגישו בנוח לבקש בכלל..

אוף,זה הכי קשה בתור הורים ואימהות,לדעת שזה קיים..החוסר-יציבות הזאת.

ברוך-השם,ה' מפצה בענק בפיריון ובשפע לבניית-משפחה ובשלום-בית ואילו ה- מתנות בעולם,בגלל החבילה הזאת.

אני מאחלת לך שלעולם לא תצטרכי לבקש מאף אדם עזרה ושתמיד יהיה לך כדי לתת לאחרים ..וכשילדייך יהיהו גדולים תוכלי לעזור להם מבלי שאפילו יבקשו

http://www.f2h.co.il/1848034048453