מי היה מאמין..... סיפור הלידה שליייייי!!!!!! - הריון ולידה

היי בנות תודה לכל המברכות המתקשרות והמסמסות. אני מטופלת כרגע בבי"ח באנטיביוטיקה עקב הזיהום ובלי שום קשר אני עם שפעת וחום... ילדתי ביום שישי. הייתה לידה הזוייה.... משהו מטורף. קשה מאודדד. זה התחיל ביום שישי בשעה 14:30 עם צירים חזקים שתוך פחות מחצי שעה הפכו לתדירות של 4-5 דק. סבלתי עד שעה 17:00 שהגעתי לבי"ח. שמה חיברו אותי למוניטור ואני צועקת לשמים. כמה דק אח"כ ירידת מים ירוקים... סמיכים... דוחים... הייתי עם פתיחה של 3.5 ס"מ. משם דוך לחדר לידה מתחננת לאפידורל חוטפת צירים של 130 במוניטור כל 2-3 זועקתתתתת לאלוהים שיגאל אותי.... מגיע המרדים מזמזם ושורק לו ומבסוט לו ומכין הכל באיזי ואני צורחתתתת. הרחם נקרע לי. מכין את ההרדמה והצירים אמא... הצירים.... עד שהוא חיבר והכניס חומר וסיים... לא השפיע האפידורל. אני עם צירים ובבדיקה נוספת יש פתיחה של 8 אצבעות... כל ציר מטריף אותי גורם לי לצעוק כמו שבחיים לא צעקתי. עוד ציר ואני מרגישה שהיא ממש יורדת למטה עם הציר. אמרתי למיילדת היא יוצאת, והיא מחייכת בחצי חיוך. הציר אחרי צרחתי ואמרתי לה היא יוצאאאאאאאא לייייייייייי. והיא מסתכלת עלי המומה רצה לחבילת לידה מכינה אותה בודקת אותי ואומרת כן את בלידה תתחילי ללחוץ. ואני אומרת לה מה ללחוץ?? הכל חי.. אין השפעה של האפידורל.. והיא אומרת היא חייבת לצאת עכשיו!!! היא במצוקה תתחילי ללחוץ. ואני לוחצת וצורחת שכואב לי ומרגישה איך כל המקום נקרע לו למטה ושורף וכואבבב. ולוחצת עד שקורסת. והיא לא מוותרת ואומרת אל תפסיקי עכשיו. הראש עוד שניה בחוץ. תלחצייייייייי. ואני לחצתי כמו מטורפת וצרחתי והראש יצא.... עוד 2 לחיצות ויצא הגוף. וגל של מי שפיר עכורים ומזוהמים ומסריחים יצא ממני. והקטנה יצאה גוש קקי אחד גדול... לא ראו
אותה מרוב שהייתה במים מזוהמים. היא בוכה ומלוכלכת ורופאים עליה בודקים ומטפלים ועוקבים לראות שהכל בסדר. ואני קרועה כאובה מדממת ממוטטת הגוף קרס לי... ואז התפרים בבשר החי. 6 תפרים שהרגשתי כל תפר ותפר. אחרי שהכלללללל עבר האפידורל נזכר להרדים לי את הירכיים... באמת תודה.... בשעה 17:30 ירדו לי המים בשעה 18:53 יצאה הפיצית. מתנה לליל שישי... השאירו אותי בחדר לידה ואותה לקחו למקלחת בדיקות האכלה וכו'. יצאתי מהחדר לידה עם חום כמעט 39 וממש על סף עילפון... אז זו הלידה...
התאהבתי בה עם "כל" החרא שעברתי ושחיה בו בשעות לפני היציאה. רק רציתי לראות אותה לחבק אותה להרגיש אותה. היא מהממת. בובה אמיתית. נסיכה קטנה. שרופה עליה. הבנות קיבלו אותה יפה. הן מאושרות ומרוגשות. אזזזז זהו.... אני עדיין מאושפזת מקווה לצאת ולהמשיך טיפול בבית ולחזור לשיגרה שנקטעה לי לפני כמעט חודשיים... אז זה סיפור הלידה. שסוף סוף מאחורי. ותודה לבורא עולם ששמר עלי ועל הקטנה והוציא אותנו בשלום מכל הסכנה שהיינו. תודה לכל מי שדאגה והייתה בקשר ועודדה. אה... והכי חשוב.... השם שלה... אז בסוף החלטנו על נועם... וזה כל כך מתאים לה!!!