אני לא חושבת שהרגשתי ככה מתישהו - הריון ולידה

אהובות שלי!

עובר עליי שבוע מהגהנום! בעלי עבד 6 ימים השבוע, כולל ערב פסח וכולל אתמול.
וביום שהוא לא עבד היו לנו מלא סידורים וגם סחבנו את אמילי איתנו כי לא היה עם מי להשאיר.

ביקשתי מאמא שלי שתבוא אליי לסופ"ש שבעלי עובד, כאילו הייתה לי תחושת בטן למה שעומד לבוא.

ומיום שישי, אמילי כל היום, אבל כל היום מקטרת, מתבכיינת, שום דבר לא טוב לה, בקושי ישנה במהלך היום... היא לא ירדה לי מהידיים כמעט, ושתהיה בריאה היא שוקלת כמו בן שנה כמעט.
אמא שלי עזרה לי כמה שהיא יכולה, אבל המגבלות הגופניות שלה לא מאפשרות לה יותר מדי.

בנוסף לכל, אתמול אמילי החליטה שלא בא לה לאכול, ועשתה הפרש של 8 שעות בין האכלה אחת לשניה (אח"כ זה הסתדר), והיום בלילה, היא התעוררה, הייתה אמורה לאכול בקבוק ולחזור לישון, אבל לא....
היא לא רצתה לאכול, ולא רצתה לישון, ועמדתי לידה חצי שעה עם טפיחות ועד שהיא נרדמה, שוב התעוררה, ובכי וקיטורים ומה לא, וככה עד 5 בבוקר....
שעתיים שלמות!!!!

ובעלי מסכן, עבד 13 שעות אתמול, עד שהלך לישון, היא העירה אותו אחרי שעתיים.
ונראה לכם שהיא השלימה את השעתיים האלה בבוקר? ממש לא...

הנה אנחנו כבר כמעט שעה ערות (והיא קמה ב9 בד"כ).

הדבר היחיד שעולה לי לראש זה שיניים, אז אני מורחת טי ג'ל, אבל נראה לי שאו שהוא לא עוזר, או שזה לא שיניים.

והיא עוד אמורה עוד שבוע להיכנס למשפחתון..

אמא!!!!!!!!!!!!!